כך אפשר לסכם את הנאום שלא היה, שנשא, או יותר נכון שלא נשא, ראש הממשלה בנושא חוק הגיוס. כך זה כששני יריביו, בנט ולפיד, שלא הצליחו להחליט ביניהם מיהו ראש האופוזיציה, שיגרו סרטונים שנראו כמו נאומים מעלי אקספרס.
הסרטון של בנט מתחיל במילים המרטיטות: "בשבעה באוקטובר". כמה שניות אחר כך נראה בנט כשהוא נוזף באנשי הצוות שלו שנמצאים מאחורי המצלמה, ולכשסיים ספר לעצמו לאחור והחל שוב את נאומו: "בשבעה באוקטובר..". הפעם זה היה הרבה פחות מרטיט, ובמקום להראות כמי כראש ממשלה לשעבר שמדבר מדם ליבו נראה פתאום בנט כמו סתם בחור שמקריא טקסט מפרומטר. רגע קטן שהמחיש את הסיפור כולו.
הצהרתו המלאה של נפתלי בנט בנושא חוק הגיוס
רוב חברי האופוזיציה לא קראו את החוק. אין להם מושג מה יש בו ומהם סעיפיו הבעייתיים. כמו תוכים חוזרים על המנטרה שהחוק לא יביא לגיוס חרדים, אבל לא יודעים להצביע על שורה אחת בחוק שתומכת בכך. עובדה: איש מהם, לא בנט, לא לפיד, וגם לא יאיר גולן או "ארגוני המילואמניקים", שהסתערו על החוק בשצף, לא ידעו לצטט ממנו אפילו סעיף אחד שאפשר יהיה עליו להתווכח, והעדיפו את הססמאות הנבובות והשחוקות שכולם שמעו מהם כבר חודשים.
הטענה שהחוק לא יביא לגיוס חרדים נכונה בחוק הזה כפי שהיא נכונה בכל חוק שהוא. כולל, אגב, חוק שירות הביטחון הכללי שבו אין שום הפרדה בין חרדי למי שאינו. אותה חובת גיוס, אותם סנקציות, אותה ענישה. איך אפשר לדעת? פשוט מאוד. כבר שנה אין חוק שמסדיר את הפטור לחרדים ועדיין חרדים לא מתגייסים. היועמשית הפכה כל אבן למצוא כל סנקציה אפשרית. גם על הישיבות. גם על העריקים החדשים. והחרדים לא באו בהמוניהם לבקו"ם. אין שום חוק שיכול להיות נוקשה יותר ושוויוני יותר מהחוק הקיים וגם הוא לא עובד. אז במקום לתת צאנס למשהו שאולי כן יעבוד, הם מעדיפים לפטפט את עצמם לדעת ולקרוא טקסטים מעושים מהפרומטר.
גם הנאום של לפיד הבהיר את אותה נקודה. בתחילת דבריו תקף יו"ר האופוזיציה את נתניהו על כך שבסופו של דבר לא נשא נאום למרות שהודיע על כך. "נתניהו ברח" קבע. ללפיד לא אכפת שהמתקפה הזאת תחזיק בדיוק יממה או שתיים, כי נתניהו הרי ישא את נאומו, ובניגוד לאתמול, כשזה יקרה יהיה לבד על המגרש. בלי שני הזנבות שניסו לזנב בו אתמול. ואז מה יגיד לפיד? שנתניהו ברח אבל חזר? מה זה משנה, הוא כבר ימצא משהו אחר למתוח עליו ביקורת.
הצהרתו המלאה של יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, בנושא חוק הגיוס
וזה בדיוק הסיפור. הענייניות נעדרה במשחק הזה. הכל נע סביב טקסטים, נאומים, להטוטי מילים, ססמאות ויח"צ. הרי אין אחד שמאמין שאם בנט, לפיד וחבורתם היתה יכולה להחליף את השלטון יחד עם מפלגה חרדית, היו נותנים לה עולם ומלואו תמורת יציבות קואליציונית, כולל פטור מלא וגורף לכל חרדי באשר הוא, ורוב התקשורת היתה מוחא להם כפיים. כי לא גיוס חרדים נמצא פה על הכף, וגם לא צרכי צה"ל. אלא הפלת הממשלה.
איך יודעים? כי זה כבר קרה. כשהיו בממשלה והיו זקוקים לתמיכת רע"מ, העניקו בנט ולפיד למנסור עבאס ונציגי התנועה האסלאמית סכומי עתק בתמורה. אלה ששנים מחו על תקציבים ייחודיים לחרדים, נתנו לערבים את הסכום הגבוה ביותר שניתן אי פעם למפלגה כלשהי במסגרת הסכמים קואליציוניים מאז קום המדינה.
ויש עוד דרך לדעת. וזה כשמסתכלים על חוק הגיוס שהם עצמם ניסו להעביר כשהיו בשלטון. ועוד עם ממשלה ללא שותפים חרדים כלל. רק בשל המחשבה שאולי אפשר יהיה להוביל לאיזה שת"פ פה ושם בהצבעות בכנסת, ועוד ללא הסכמים קואליוניים או התחייבות ברורה של החרדים, זנחו בשניה אחת חברי הממשלה שהבטיחו לגייס חרדים, כמו לפיד וליברמן, את כל עקרונותיהם והתחייבותיהם, והעבירו חוק גיוס מגוחך, רזה ודל, שלא היה מוסיף רבע חרדי למצבת כוח האדם בצה"ל. אפשר רק לדמיין מה היו מוכנים לתת אם כן היו מקבלים התחייבות לתמיכה בהצבעות בכנסת, ועוד יותר בשותפות קואליציונית מלאה, אם רק היו יכולים.