חרף האיומים - הרכבת הקלה לא ערוכה לטרור כימי: "צריך להדיר שינה" | מבקר המדינה בדוח קשה

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח קשה שחושף שורה ארוכה של כשלים ביטחוניים חמורים, כאלה שנשמעים כמעט בלתי נתפסים בשנת 2025. הרכבת הקלה של גוש דן, שמסיעה 300 אלף נוסעים ביום, פועלת בלי תרחיש נפגעים מאושר, עם מחסור חמור במאבטחים ובלי יכולת לייצר קשר בין מד"א למשטרה ולכיבוי בתווך התת קרקעי אם יתרחש פיגוע. במקביל, תשתיות היסוד כמו חשמל, מים ודלק - שבלעדיהן ישראל אינה יכולה לתפקד יום אחד, עדיין לא מופו באופן מלא. השאלה שמונחת עכשיו על השולחן היא שאלה פשוטה ומטרידה - איך ייתכן שכל זה עדיין לא טופל?

הדו"חות הקשים שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עוסקים ביןת היתר במוכנות המדינה לאירועי טרור ברכבת הקלה בגוש דן ועל ההגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים.

אנגלמן הדגיש כי הממצאים צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה, ובמיוחד לאחר מתקפת שבעה באוקטובר. לדבריו, הליקויים החמורים נוגעים לשורה ארוכה של תחומים, החל מפערים משמעותיים בהיערכות הרכבת הקלה להגנה מפני טרור, ועד לכך שלא תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בביקורת קודמת בתחום מיגון המתקנים החיוניים. בנוסף הוא מציין ליקויים בניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ובמענה לאירוע רב-נפגעים בשדה התעופה רמון. בסוף דבריו הוא קורא לשרי הביטחון והתחבורה ולכל הגורמים לפעול ללא דיחוי.

בפרק העוסק בפיקוח משרד הביטחון על חברות ביטחוניות ומקדמי שיווק מציין הדו"ח כי מדינת ישראל קיבלה בשנת 2024 ציון של 64 במדד תפיסת השחיתות של ארגון שקיפות בין לאומית מתוך 100.

בשנת 2020 נחשפה במקרה עמלה חריגה שהייתה אמורה להיות משולמת למקדם שיווק והביצוע שלה נמנע, אולם במשך שנים לא גובשה במשרד ביטחון בקרה סדורה לתוכניות ציות. לפי המבקר התנהלות זו עלולה לפגוע בביטחון ישראל, ביחסיה הבין לאומיים ובמעמדה המסחרי, והוא קורא למנכ"ל משרד הביטחון לתקן את הליקויים.

וכאן, כבר בתחילת הדו"ח, עולה שאלה מתבקשת, כיצד ייתכן שמוסד של מדינה שנמצאת תחת איום מתמיד משאיר חורים כה משמעותיים בפיקוח על גורמים ביטחוניים. אבל השאלה הזו מתעצמת עוד יותר כאשר צוללים לעומק.

כבר משנת 2019 קבעה רשות החירום הלאומית (רח"ל) תרחיש נפגעים אפשרי ברכבת הקלה. משרד התחבורה התנגד לתרחיש בטענה כי הוא מנפח את מספר הנפגעים, אבל מאז ועד היום, חמש שנים אחרי, לא הציג עבודת מומחים חלופית. זוהי אחריות ישירה ומובהקת של משרד התחבורה, ובראשו השרה מירי רגב. וכאן עולה שאלה: אם משרד התחבורה אינו מסכים לתרחיש שהציגה רח"ל, היכן המסמך המקצועי שצריך להחליף אותו. איך ייתכן שמסלול המיועד ל-300 אלף נוסעים ביום יפעל ללא בסיס תרחיש מוסכם?

הדו"ח חושף כי גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נותרו פערים משמעותיים בכוח האדם האחראי על אבטחת הרכבת הקלה. בכמה משמרות היו פחות מאבטחים מהתקן, ובשני מקרים אף פחות מהסף הנדרש. הכשירות המבצעית נשחקה והצטמצמה. וכל זה בקו אדום שבו פועלות 45 רכבות ובמסלול שאורכו 24 קילומטרים, מחציתו תת קרקעית, ועלותו חצתה 18.8 מיליארד שקלים.

הבדיקה שבוצעה בין אוגוסט 2024 לינואר 2025 חושפת כי אין גוף מוסדר שבסמכותו לאשר את תרחיש הנפגעים. רח"ל קבעה אותו, אולם לשיטתה משרד התחבורה צריך לאשר. המטה לביטחון לאומי (המל"ל) טוען כי מדובר באחריות משרד התחבורה להוביל את עבודת המטה. אולם משרד התחבורה, שוב, לא הציג שום חלופה. גם כאן עולה שאלת תפקידה של השרה רגב: מדוע משרד התחבורה אינו מממש את האחריות המוגדרת לו?

המשטרה מסרה למבקר כי לאחר שבעה באוקטובר בחנה מחדש את האיומים והחליטה שאין צורך לשנות את תרחישי הייחוס. אבל במשרד התחבורה, למרות התנגדותם המקורית, לא הצליחו להציג ולו מסמך אחד מסודר שמחליף את נתוני רח"ל.

המבקר מציין כי אין חובה חוקית לפרויקטי תשתית לעמוד בדרישות הטכניות והמבצעיות של המשטרה. עובדה זו מפתיעה במיוחד לנוכח העובדה שהרכבת הקלה פועלת בתווך תת קרקעי, שהוא רגיש מאוד לפעילות חבלנית. המשטרה החלה בשנת 2023 לגבש תקן נורמטיבי אך לא סיימה את העבודה. עד היום אין דרישה מחייבת. וכאן מתבקשת שאלה נוספת למשרד התחבורה: מדוע לא הובלתם תהליך שיחייב תקינה ביטחונית ברורה לפרויקט שאתם מממנים ומפעילים?

למרות שקיימת יחידה ייעודית במערכת הביטחון שמטפלת באירועי טרור כימי, לא נקבע מסלול התייעצות איתה בשלבי התכנון של הרכבת הקלה. למרות שהאיומים אינם תיאורטיים, ולמרות שכבר ראינו דוגמאות בעולם, אין שום תהליך מחייב ליישם את המלצות היחידה. גם כאן עולה שאלה ברורה כלפי המשרדים: איך תיתכן הקמת פרויקט תחבורתי תת קרקעי ללא בדיקה של תרחיש טב"ק?

הדו"ח מציין כי ירידה במספר המאבטחים נרשמה כבר לפני המלחמה והיא החריפה לאחריה. גם הרענונים לכשירות ירדו משמעותית. המבקר מזהיר כי הפערים רק יתעצמו עם הפעלת שני קווים נוספים של הרכבת הקלה ופרויקט המטרו. על רקע הנתונים הללו עולה שאלה פשוטה אל השרה רגב: כיצד משרד התחבורה נערך למחסור מאבטחים כאשר שני קווים נוספים עומדים לפעול. מי אמור לאייש אותם?

מסקנת הדו"ח ברורה. בעוד שלפרויקט המטרו הוקם צוות לבחינת שילוב טכנולוגיות מתקדמות, בפרויקט הרכבת הקלה לא הוקם צוות כזה. במילים אחרות: קו שכבר פועל ומסיע מאות אלפי בני אדם נותר ללא מענה טכנולוגי עדכני. כאן עולה שאלה נוספת למשרד התחבורה ולנת"ע: מדוע לא שוכפלו המסקנות מפרויקט המטרו אל הקו האדום שכבר נמצא בשימוש?

ליקוי שנדון כבר לפני עשור לא תוקן. מערכת הקשר של מד"א אינה מתקשרת עם המשטרה וכבאות. לצוותי מד"א בתת-הקרקע אין אף מכשיר קשר נישא אחד. הכל מתבסס על טלפונים סלולריים. בסיטואציה של קריסת רשת, האירוע עלול להפוך לקטסטרופה. איך ייתכן שליקוי כזה בסדר גודל לאומי נשאר פתוח עשור שלם?

הצורך במתקן לאומי לאימוני כוחות חירום בתווך תת-קרקעי עלה כבר בשנת 2016 ולמרות חשיבותו עבור המשטרה, כבאות והצלה, מד"א, פיקוד העורף ויחידות מיוחדות, המתקן לא הוקם ואף לא החלו בהקמתו - כך עלה היום (רביעי) מדוח מבקר המדינה.

בדוח נכתב כי זהו ליקוי הנושא את חתימת כל המשרדים: תחבורה, ביטחון, ביטחון לאומי ואוצר. במקביל מציין המבקר לטובה את שיתוף הפעולה בין נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) למשטרה ואת קיום האימונים המשותפים.

הדוח על מיגון המתקנים החיוניים מעלה תמונה מדאיגה לא פחות - משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים שעלו בביקורת הקודמת. גם לאחר פרוץ המלחמה, ולמרות התממשות האיום האווירי, לא קודמה תוכנית מיגון מקיפה ורק פעולות נקודתיות בוצעו. המבקר מציין כי משרד הביטחון לא סיים למפות את המתקנים החיוניים, לא הכין תוכנית עבודה רב-שנתית, ולא נענה לפניות גוף שפעל למיגון מתקניו בשנים 2019 עד 2022. הליקויים נותרו פתוחים.

בעקבות הנחיית ראש הממשלה נקרא המל"ל להוביל דיון בנושא. בביקורת נמצא כי משרד הביטחון העביר את חוות דעתו רק בינואר 2025, כחצי שנה מאוחר מן הנדרש. הן המל"ל והן משרד הביטחון טרם השלימו את התוכנית, לרבות התקצוב. זהו עיכוב המעביר מסר קשה לגבי מוכנות המדינה למתקפה.

הדוח מציין כי תחום המיגון עבר בין גורמים שונים במטה הביטחון הלאומי ללא רציפות וללא מימוש סמכות. מאז 2019 אף גוף לא לקח אחריות ולא קידם החלטות. למרות חשיבות הנושא, עד פרוץ המלחמה המל"ל לא הציע לראש הממשלה להעלות את הנושא לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני. רק בדצמבר 2023 התקיים דיון ייעודי ראשון. עד סיום הדוח לא הושלמה בחינה מקיפה של הצורך במיגון ולא הוגשה המלצה לקבינט. מדובר בכשל מערכתי רחב.

הצעת חוק שנועדה להסדיר אחריות במיגון מתקנים חיוניים הוגשה בשנת 2011. עד היום, 14 שנים אחרי, החוק עדיין בשלבים מוקדמים וללא אופק ברור. גם הסדרה נורמטיבית באמצעות החלטת ממשלה לא הושלמה.

המבקר קורא לשר הביטחון להוביל מהלך כולל למיפוי מתקנים חיוניים ולהכין תוכנית עבודה רב-שנתית. הוא מצפה להגדרת חלוקת סמכויות בין הגופים ולהנחיה של ראש המל"ל להעלות את הנושא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. בנוסף הוא מדגיש כי המל"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר חייבים לגבש מודל מימון ברור. בסופו של הדוח קורא המבקר לראש הממשלה לעקוב באופן אישי אחר מימוש ההנחיות ולתת דעתו למיגון כלל הגופים החיוניים.

הדוחות של מבקר המדינה מציירים תמונה שאי אפשר להתעלם ממנה: רכבת קלה שמסיעה מאות אלפי אנשים ביום, בחלקה בעומק האדמה, משאירה פערים שלא היו מתקבלים בשום מדינה מערבית. מתקנים חיוניים שצריכים להמשיך לפעול גם תחת מתקפה אווירית נמצאים ללא תוכנית מיגון. והמערכת, על שלל משרדיה, מתנהלת כאילו הזמן עומד במקום.

זה לא דוח על עוד עיכוב בירוקרטי. זה דוח על ביטחון. על מוכנות. על היכולת להגן על אזרחי ישראל ביום שבו המערכת תעמוד למבחן. היום הזה, כפי שראינו ב-7 באוקטובר, יכול להגיע ללא התראה. שרת התחבורה מירי רגב, שר הביטחון, ראש המל"ל, מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים - מבקר המדינה מציב מראה ישירה מול שולחן העבודה שלכם. עכשיו נותר לראות אם מישהו יבחר להסתכל בה.