סערה בפתח ישיבות הסיעה: ליברמן מזהיר מ"משבר כוח אדם היסטורי בצה"ל", בן גביר דורש "חנינה לריפוי"

ראשי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה מסרו היום (שני) הצהרות פוליטיות בפתח ישיבות הסיעה בכנסת, שעמדו בסימן המחלוקת סביב חוק הגיוס והשיח הציבורי על אפשרות למתן חנינה או ביטול משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדוברים הציגו עמדות קוטביות, החל מאזהרות חמורות על מצב הצבא ועד למתקפות חריפות על מערכת אכיפת החוק.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, התמקד בדבריו במשבר כוח האדם בצה"ל, שלדבריו הוא החמור ביותר מאז שנות ה-80. ליברמן הציג נתונים מדאיגים, בהם עלייה של 600% בשיעור הגירושים בקרב אנשי קבע וחתימת הממשלה על 280 אלף צווי גיוס. "על רקע זה, הניסיון הבזוי להעביר חוק השתמטות הוא בגידה בחיילי צה"ל ומכה קשה לאחדות העם", טען.

ליברמן אף האשים את הקואליציה בשיתוף פעולה פוליטי עם הרשימות הערביות כדי להעביר את החוק. לדבריו, הוא מזהה מגעים בין הצדדים וכי העברת החוק "בקולם של איימן עודה ואחמד טיבי" היא דבר שקשה לדמיין.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, תקף בחריפות את מכתבו של ראש הממשלה לנשיא המדינה. גולן טען כי לא מדובר בבקשת חנינה אלא ב"בקשה לביטול משפט", מהלך שלדבריו אינו חוקי.

בפנייה ישירה לנשיא יצחק הרצוג, אמר גולן: "אביך, הנשיא חיים הרצוג, היה מגלגל את נתניהו מכל המדרגות. אין חנינה בלי הודאה באשמה ופרישה מהחיים הפוליטיים". גולן קשר בין המהלך המשפטי לחוק הגיוס, והגדיר אותם כ"קמפיין הישרדות אישית" שבו מופקרים הלוחמים.

מנגד, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הציג עמדה הפוכה. הוא קרא ל"חנינה שתביא לריפוי ואיחוי", אך סייג כי "חנינה לראש הממשלה איננה תמורת חנינה לדיפ-סטייט". בן גביר ניצל את הבמה למתקפה חריפה על המחלקה לחקירות שוטרים ועל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

לטענת בן גביר, מח"ש הפכה מ"גוף שקט שטייח עבירות תחת ממשלות שמאל" לגוף פעיל שרודף שוטרים מצטיינים ומתפקד כ"כלי פוליטי לשמאל הקיצוני". השר כינה את מח"ש "המשטרה הפרטית האמיתית ששייכת לגלי בהרב-מיארה", והאשים את המערכת ב"תפירת תיקים" לראש הממשלה וברדיפה פוליטית של הימין. את דבריו חתם בקריאה לביעור השחיתות במערכת וקידום הרפורמה המשפטית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר סיעת הציונות הדתית, פתח את דבריו בנושא תקציב הביטחון.
"שוחחתי לעומק עם ראש הממשלה על תקציב הביטחון. לצד הערכה גדולה מאד לצה"ל ומערכת הביטחון על מאמצים כבישים והישגים גדולים הגיעה העת לכנס את תקציב הביטחון למסגרת הגיונית", אמר. "צה"ל חייב להבין שיש למדינת ישראל עוד צרכים תקציביים".

"הבהרתי שאם תקציב הביטחון לא יתכנס למשרד האוצר נידרש לקיצוצי עומק בבשר החי וחלילה להעלאת מיסים", המשיך סמוטריץ'. "זה צעד שאני לאמוכן בשום פנים ואופן לעמוד מאחוריו. קורא לחבריי השרים לנהוג באחריות ובמנהיגות".

סמוטריץ' גם התייחס לנושא מתווה חוק הגיוס אותו הניח יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט לדיונים השבוע. "טיוטת חוק הגיוס שהונחה על שולחן חוץ וביטחון היא טיוטה, לא נתפשר על חוק גיוס שלא יביא לשינוי אמית בשטח", אמר. "חברי לסיעה ואני לומדים לעומד את טיוטת החוק מגבשים את ההערות והתיקונים שאנחנו דורשים.

"הציבור שלי מוכיח שאפשר לשלב ספרא וסייפא, מטרת חוק הגיוס היא אחת ויחידה - להגדיל את הסד"כ של צה"ל ולהקל על הנטל בציבור השמרתים לא נועד לשמור על הממשלה ולא להפיל אותה אלא להביא תיקון הסיטורי. זה לא זבג וגמרנו", אמר. "אסור לנו לשפוך תינוק עם המים. מה היה קורה אם היינו מחוקקים את החוק הזה לפני שנתיים? יכול להיות שהיינו עם עוד עשרת אלפים חרדים. אפשר להמשיך לריב ולעשות פוליטיקה על גבי הלוחמים, אפשר להמשיך להתנגד לכל חוק שלא יהיה מושלם,
זה לא יביא למטרה". בנוסף, התייחס ליחסים במפלגה שלו אחרי שכמה חברי כנסת מסיעתו הודיעו כי יתנגדו למתווה חוק הגיוס הנוכחי. "האמת מתבררת מתוך מחלוקות", אמר. "אנחנו עובדים שנים ביחד, משוחחים ומתווכחים, אני מעריך שנמשיך ונפעל כסיעה אחת".