בגרמניה, במחנה העקורים ההיסטורי לנדסברג, התקיים ביום ראשון קונצרט מיוחד לציון 80 שנה להקמתו. שיאו היה ביצוע של "הביתה" בביצוע משותף של נערות ונערים גרמנים עם עמיתיהם מישראל, חברי תזמורת הנוער של המועצה האזורית מטה אשר, שבקו העימות, שרבים מהם שבו השנה לבתיהם אחרי כשנתיים בהן היו הם עצמם מפונים - עקורים. מדובר באירוע שחשיבותו אינה רק מוסיקלית - אלא היסטורית.
"הקונצרט לשחרור 2025", כשמו הרשמי, כלל יצירות מוכרות, וריאציות ואלתורים, בשיתוף פעולה של התזמורת הקאמרית והתזמורת הסימפונית לנוער של העיר לנדסברג, בניצוחה של בירגיט אבה, שביצעו יצירות מהתוכנית המקורית של "קונצרט השחרור" מ-27 במאי 1945. ארבע שנים אחר כך ניצח על הקונצרט של 1949 המנצח היהודי הנודע לאונרד ברנשטיין.
התזמורת הישראלית בניצוחו של מנחם גרודזינסקי תרמה את חלקה בקונצרט לאחר סדנת מוזיקה וסוף שבוע מוזיקלי משותף של כלל המשתתפים בהם מקהלת הגימנסיה על שם איגנץ קוגלר, המונה 65 חברים, בניצוחו של לוקאס אלטהאוס. הוא גם ניצח על הפינאלה המשותף, בו הם ביצעו יחד את "הביתה", בכורה בלנדסברג, בשילוב ההמנון "התקווה", ריגשו והלהיבו את 500 המוזמנים, בהם גם יגאל כהן, מנהל בית לוחמי הגטאות, וצוותו.
מחנה העקורים לנדסברג (בגרמנית: DP-Lager Landsberg) הוקם בבוואריה באביב 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, כדי לקלוט עובדי כפייה ששרדו תחת שלטון גרמניה הנאצית וכן ניצולי שואה לפני עזיבתם את גרמניה ועלייתם לארץ ישראל או הגירתם מגרמניה. המחנה הוקם בסוף אפריל 1945 בבסיס הצבא הגרמני זארבורג שבעיירה לנדסברג, מערבית למינכן, באזור הכיבוש האמריקאי.
בתחילה רוב אוכלוסייתו הייתה של עקורים לא יהודים, בעיקר עובדי כפייה רוסים ופולנים. עם הזמן, האזור שבו פעלו מחנות משנה של דכאו, הפך לאחד המרכזים הגדולים ביותר של ניצולי השואה בדרום גרמניה. תחת ניהול הצבא האמריקני ובהמשך ארגוני הסיוע הבינלאומיים, הוקם שם מחנה עקורים שאיכלס בשיאו כ-8,000 ניצולים, רובם יהודים ממזרח אירופה שנותרו ללא משפחות וללא בית לחזור אליו.
בתוך חודשים ספורים הפך המחנה לעיר חיה ותוססת: בתי ספר עבריים ותלמודי תורה, תיאטרון, להקות זמר, קבוצות ספורט, סדנאות מלאכה ועיתונים ביידיש ובעברית - כולם פעלו במרץ כדי להשיב את תחושת החיים והקהילה. לצד זה התבלטה הפעילות הציונית, כשארגוני "החלוץ", "הפועל המזרחי" ו"בית"ר" הכינו אלפי צעירים לעלייה לארץ ישראל. עבור רבים מהם היה לנדסברג הצעד הראשון במסע שהסתיים בנמלי חיפה ותל אביב. המחנה שימש גם מוקד משפטי: בקרבתו התקיימו כמה מהמשפטים הראשונים נגד אנשי האס-אס שפעלו במחנות האזור, וניצולים לנדסברג היו בין העדים שסייעו להרשיעם.
חיזוק ההבנה של הסיפור האנושי ויהודי ההיסטורי
עם קום המדינה והרחבת אפשרויות ההגירה לארצות הברית ולאוסטרליה, הלך המחנה והתרוקן. עד 1949 עברו קרוב ל-23,000 יהודים במחנה העקורים לנדסברג. הם היגרו לארץ ישראל ולמדינות נוספות והמחנה נסגר סופית בתחילת 1951. עבור אלפי ניצולים הוא נחקק כתחנה מכרעת במעבר מן האפר אל חיים חדשים.
כבר בחודשים הראשונים של 1945 הוקמו במחנה העקורים בלנדסברג מקהלות, תזמורות וחבורות זמר של ניצולי שואה ובתוך הפעילות הזו התקיים קונצרט חגיגי, שכונה "קונצרט השחרור", הנחשב לאחד האירועים התרבותיים הראשונים שנערכו על ידי ניצולים מיד לאחר השואה. הקונצרט נועד לציין חזרה לחיים, תחיית התרבות היהודית, והוקרה למנצחים ולשחרור.
"החיבור בין נוער ישראלי לבין מקום שחווה עקירה, כאב ושיקום מחזק את ההבנה של סיפור ההיסטוריה היהודית והאנושית. הנגינה המשותפת הופכת להיות דרך לכבד את זכר הניצולים ואת משמעות החיים לאחר חורבן", אומרים יוזמי האירוע המשותף שנערך אמש.
"לא נשכח לעולם"
מנחם גרודזינסקי, המשמש גם מנהל הקונסרבטוריון של מטה אשר, סיפר לוואלה בשיחת טלפון מלנדסברג, על הקשר שנוצר בינו למוזיאון לוחמי הגטאות, שנמצא בקשר עם העיירה בגרמניה: "יצרנו שיתוף פעולה עם הקונסרבטוריון המקומי, בית הספר למוזיקה של לנדסברג והגענו עם 13 ילדים מיישובי מטה אשר, בהם חניתה, אילון, כפר מסריק, עין המפרץ וכו' המנגנים בכלי נשיפה ובכלי קשת, הגענו לכאן ובעצם התחברנו עם תזמורת מקומית גדולה מאוד וברמה מאוד גבוהה וניגנו ביחד. הצלחתי להשיג את העיבוד 'הביתה' לבקשתה של מנהלת הקונסרבטוריון פה, את אותו עיבוד שעשו בקיסריה ומאוד ריגש אותי לעלות לבמה ולבצע את הביצוע הזה עם זמרים גרמנים, מקהלה של בית ספר של 50 ילדים ששרים את זה בעברית, שזה בכלל דבר מדהים".
גדי שבתאי, תושב קיבוץ ראש הנקרה שבנו עידן הפסנתרן בן ה-17 הוא אחד מחברי המשלחת, אמר לוואלה כי, "בעשרת הימים האחרונים זכינו, הורי הילדים ממטה אשר ומיישובי קו העימות הצפוני, לרגעי התרוממות רוח שקשה לתאר במילים. כבן ונכד לניצולי שואה מרומניה, שעברו את תלאות הדרכים, דרך מחנות העקורים, עד הגיעם לארץ, זו הייתה עבורי התרגשות עצומה לשמוע את בננו עידן מנגן על אדמת גרמניה לצד נגנים גרמנים, ושותף לחוויה מופלאה - כזו שלא תישכח לעולם".