מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתריע בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) בנושא היבטים במניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי, כי במשך 16 שנים לא מצאו לנכון כלל שרי הבריאות והמשרד, להתקין תקנות בכל הנוגע לפיקוח על המעבדות ותנאים להכרה במוסדות אלה.
על פי המבקר, אי הפיקוח עלול להגדיל את הסיכון לזליגתם של ידע ושל מחוללי מחלות לידיים פליליות או עוינות ולסייע בכך לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישום של מתקפת טרור ביולוגי יעילה ולהביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו.
יש לציין כי ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
החשש העולה כעת מפיתוח נשק ביולוגי במוסדות שונים אגב עריכת מחקרים רפואיים, ביולוגיים ומיקרוביולוגיים וכן החשש מזליגת מחוללי מחלות או ידע הקשור בשימוש בהם למטרות טרור ביולוגי חייבו הטלת פיקוח והגבלות על עריכת המחקרים בגורמים ביולוגיים וכן הטלת פיקוח על זהות המשתתפים במחקרים אלה.
החוק נכנס לתוקף ב-2008, אבל כלום לא קרה
כדי להסדיר את נושא ההחזקה של מחוללי מחלות ואת הפעילות המחקרית שנעשית או שאפשר שתיעשה בעניינם של גורמים ביולוגיים, הכנסת חוקקה את חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט-2008 שמטרתו לקבוע את ההסדרים הבסיסיים להחזקת מחוללי מחלות ולעריכת מחקרים בהם, בשל החשש מפיתוח נשק ביולוגי במוסדות שונים בזמן עריכת מחקרים, גם בלא כוונה לפתחו. שר הבריאות הוא הממונה על ביצוע החוק ועל קביעת הוראות בכל הנוגע לביצועו, והפיקוח על החוק.
בחודשים אוגוסט 2024 עד נובמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את הפיקוח של גורמי האכיפה על מוסדות המחקר השונים (43 מוסדות מוכרים), בתי החולים והחברות הפרטיות, שבהם מבוצעים מחקרים במחוללי מחלות או מוחזקים מחוללי מחלות בלא שנעשה בהם מחקר; את פעילותם של כמה מוסדות שבהם פועלות מעבדות ; וכן את קידום הרגולציה הנדרשת בנושא.
הביקורת נעשתה במשרד הבריאות, בלשכת המדען הראשי, במועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, בוועדה המוסדית החיצונית, במטה לביטחון לאומי, במשרד הביטחון, בלשכת עוזר שר הביטחון להתגוננות ובמשטרת ישראל.
צוות הביקורת, באמצעות משרד הבריאות, שלח שאלות הנוגעות לפעולות הננקטות להבטחת הביטחון הביולוגי לכלל 43 המעבדות של המוסדות המוכרים: לארבע מעבדות ברמת בטיחות BSL-3 וכן ליתר 39 המעבדות המפוקחות. 24 מתוך 43 המעבדות שלחו מענה לשאלות. שש מעבדות השיבו שהן אינן מחזיקות במחוללי מחלות ביולוגיים. 18 המעבדות האחרות התייחסו לשאלות באופן פרטני (ארבע מתוכן שרמת בטיחותן BSL-3 ו-14 מהמעבדות שרמת בטיחותן נמוכה יותר).
בתחום הערכת סיכוני ביטחון ביולוגי במעבדות הפועלות במוסדות המוכרים, נמצא כי על אף החשיבות המיוחסת לקיום סקר סיכונים כמפורט בנוהל האבטחה של מעבדות המחזיקות חומרים מחוללי מחלות שפורסם על ידי המועצה להסדרת מחקרים מחוללי מחלות ביולוגיים, בחלק מהמעבדות נמצאו פערים בנושא עריכת סקר סיכונים.
כמו כן, במספר מעבדות נמצאו פערים הקשורים בהסדרת הנחיות ביטחון למעבדות. בנוסף על פי ממצאי הביקורת במספר מעבדות נמצאו פערים במתן הנחיות ביטחון על ידי יחידת הביטחון המוסדית ובמספר מעבדות נמצאו פערים בבקרה הביטחונית על מורשי הגישה למעבדות. עוד עלה כי בחלק מהמוסדות שנבדק נמצאו פערים בנושא תצהיר בדבר היעדר הרשעות בעבירות ביטחון., נמצאו פערים בנושא אבטחת המעבדות ותרגולם בנושאי אבטחה ולגבי תוכנית מענה לאירועי חירום במוסד המחזיק חומרים מחוללי מחלות, נמצאו פערים בהכנת התכנית.
מועצה שלמה, עם כל גופי הביטחון, שלא הסדירה את הנושא
עוד עולה כי במועצה המונה 15 חברים, ובהם, בין היתר, נציג משטרת ישראל, משרד הביטחון והמל"ל נמצא כי לא קיימת הסדרה בכל הקשור להעברת מידע מודיעיני שעשוי להיות רלוונטי לנושא איום הטרור הביולוגי או לנושא פיתוח ויצור נשק ביולוגי בזיקה למחוללי מחלות ביולוגיים, מנציגי הגופים הביטחוניים למועצה.
המבקר מציין כי "אי-העברת מידע מודיעיני באופן סדור בין הגופים עלולה לפגוע בביטחון הביולוגי במוסדות המוכרים. מהתייחסות משטרת ישראל והמל"ל לטיוטת דוח הביקורת עולה ביתר שאת הבעייתיות הקיימת בהיעדרה של הסדרה בכל הקשור להעברת מידע מודיעיני רלוונטי למועצה".
כמו כן המבקר מצא בביקורת כי על אף מסקנות המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות והצורך שעלה, לבחון את קידום העיסוק בתחום הביולוגיה הסינתטית בישראל, ובכלל זה לפעול לבקרה על רכישת רצפי DNA בעלי פוטנציאל היזק ועל השימוש בהם, בדומה למקובל באיחוד האירופי, בארצות הברית ובאוסטרליה, משרד הבריאות לא פעל להסדיר רגולציה בנושא.
גם בתחום האקדמי המבקר מצא כשלים רבים כאשר במאמרים מדעיים מפורטים ממצאים של מחקרים, ניסויים או סקירות בתחום מסוים, ופרסומם נועד לתרום לידע המדעי הקיים ולשתפו עם הקהילה המדעית העולמית ועם הציבור בכללותו. נושא הביטחון הביולוגי (Biosecurity) הוא מורכב ומגולם בו הצורך לאזן בין שני תחומים: ביטחון לעומת חופש מחקר מדעי. בביקורת עלה כי משנת 2008, המועד שבו אישרה הכנסת את החוק להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, המועצה לא דנה בנושא הסדרת פרסום ממצאי מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים.
בנוסף, קיימת מחלוקת בין משטרת ישראל לבין המל"ל בנוגע לאחריות על הטיפול בהיבטים הביטחוניים הכרוכים בפרסום מאמרים מדעיים הנוגעים למחוללי מחלות. המבקר מזהיר כי "היעדר פיקוח ובקרה על פרסום של מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים עלול לסייע לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישום של מתקפת טרור ביולוגי יעילה ולהביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו".
על פי מבקר המדינה אנגלמן, נושא זה מקבל משנה תוקף בתקופה זו, שבה הטכנולוגיה זמינה כמעט לכל אדם ומתפתחת בקצב מהיר. כמו כן, היעדר פיקוח ובקרה כאמור עלול לאפשר לגורמים לא מוסמכים לייצר נשק ביולוגי ולהשתמש בו בקלות יתרה.
כמו כן הוסיף כי "בחלוף 16 שנים ממועד פרסום החוק, עדיין לא נבחנו ולא הוסדרו ההסדרים הנוגעים לפיקוח על מחקרים בתחום הביולוגיה הסינתטית ולא הוסדרו היבטים הנוגעים לפרסומם של מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים שיש חשש כי פרסומם יפגע בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו. זאת במיוחד בהתחשב בהשלכות שיש לשימוש בכלי AI על חיפוש מידע ועל ניתוחו. ליקוי זה מקבל משנה תוקף בתקופה זו, שבה הטכנולוגיה זמינה כמעט לכל אדם ומתפתחת בקצב מהיר ואף עלולה לאפשר ייצור של נשק ביולוגי ושימוש בו בקלות תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית (AI)".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על משרד הבריאות להסדיר רגולציה הנוגעת לשימוש בביולוגיה הסינתטית וכן להסדיר מחקרים במחוללי מחלות שעלולים להיווצר בעקבות שימוש בה ולתאם זאת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפערים שעלו בביצוע הפיקוח והבקרה על המעבדות ובנושא פרסום של מחקרים ביולוגיים דו-שימושיים עלולים להגדיל את הסיכון לזליגתם של ידע ושל מחוללי מחלות לידיים פליליות או עוינות ולסייע בכך לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישום של מתקפת טרור ביולוגי יעילה ולהביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו.
משרד הבריאות מגיב
משרד הבריאות מסר את תגובתו לדוח מבקר המדינה וטען כי: "רובן הגדול של המעבדות שעוסקות במחוללי מחלות ביולוגים, עובדות עם מחוללי מחלות ברמת סיכון ביטחוני נמוך.
בהתאם לדוח הביקורת, הקים משרד הבריאות ועדה לעדכון הנהלים, בה חבר נציג ממשרד הביטחון, זאת על מנת לייצר נוהל אחד הכולל את כל הכללים והנהלים. הוועדה תקבע באופן דיפרנציאלי את הדרישות הביטחוניות והבטיחותיות מהמעבדות בהתאם לרמת הסיכון, וכן את כל הנוגע לסקר הסיכונים, כאשר הנהלים והכללים המעודכנים יהוו בסיס לתקנות.
בנוגע לנהלי ביטחון - על פי חוק, על מי שרוצה לעבוד במעבדות אלו לחתום על תצהיר אי הרשעה בעבירת ביטחון שעודכן ע"י הלשכה המשפטית, כאשר נכון לכרגע בכל מוסד יש אחראי ביטחון הקובע הנחיות הרלוונטיות למקום. כאמור, הועדה תיקבע נהלים אחידים בנושא.
בנוגע לצורך בפיקוח על ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית - אין למשרד הבריאות סמכות חוקית או כלים לכך. המשרד סבור שמשרד הביטחון ומשרד המדע שעוקבים אחר ההתפתחויות בסוגית הפיקוח על ביולוגיה סינתטית ובינה מלאכותית ברמה הלאומית והבינלאומית, יבחנו את נושא זה. יש לציין שהפיקוח על ביולוגיה סינתטית ופרסומים מדעיים בהם יש חשש לשימוש לרעה מפוקחים ברמה הבינלאומית ע"י הקהילה המדעית".