לכולנו יש את הספה הזו בבית. זו שרבצנו עליה אלפי שעות, עשינו עליה בינג'ים של סדרות, אכלנו עליה, התכרבלנו עם הכלב ואולי אפילו עשינו סקס - אבל מעולם לא ממש ניקינו. זה בדיוק הסיפור של טאוטרי סנדרס מניו זילנד, שהחזיק בספה האהובה עליו במשך 10 שנים תמימות מבלי לחשוד שמתחת לישבן שלו מסתתר סוד.
לאחרונה, סנדרס ובת זוגו החליטו לעשות מעשה נועז (ומעט דוחה, אם נודה על האמת) ולנקות את הספה לעומק בפעם הראשונה. כשהם הסירו את הכיסויים החיצוניים, הם נדהמו לגלות משהו שלא אמור להיות שם: על הכרית הפנימית הופיע טקסט ארוך בכתב יד, בשפה זרה.
"חשבנו שזה ממש מוזר ומטריד", סיפר סנדרס למגזין ניוזוויק. "מיד דאגנו שזו עלולה להיות קריאה לעזרה של מישהו שעובד בתנאים מחפירים או בסדנת יזע". הזוג ידע שהספה יוצרה בווייטנאם, והחשש שעובד בכפייה ניצל את ההזדמנות להבריח מסר מצוקה לעולם החיצון נראה להם הגיוני ומפחיד. אפליקציות התרגום התקשו לפענח את כתב היד, אז הם פנו למקום היחיד שיודע הכל: Reddit.
התעלומה נפתרה: מה באמת היה כתוב שם?
הגולשים בפורום לא איכזבו. תוך זמן קצר, דוברי וייטנאמית פענחו את הטקסט, והתברר שלא מדובר בקריאה למשטרה, אלא במשהו אישי ונוגע ללב בצורה מפתיעה. הטקסט המסתורי היה למעשה שיר אהבה עצוב.
הנה התרגום החופשי של המסר:
"הנהר ההוא עדיין זורם לאלף חיים
כי במצוקה נאלצתי לעזוב אותך
אני עדיין מתגעגע כשרחוקה את
מתגעגע לעינייך ולחיוכך"
Comment
byu/ItsTheGaijin from discussion
inwhatisit
שירה על ספוג
הגולשים הסבירו לסנדרס שלא מדובר בסתם שרבוט, אלא בסגנון שירה וייטנאמי מסורתי ופופולרי שנקרא "לוק באט" (Lục bát). השם מתרגם ל"שש-שמונה", והוא מתייחס למקצב הייחודי של השיר: השורה הראשונה מכילה שש הברות, והשנייה שמונה, עם חוקי חריזה נוקשים ומורכבים.
"נשמנו לרווחה כשגילינו שזו שירה יפה ולא זעקה לעזרה", אמר סנדרס.
אבל השאלה הגדולה נותרה פתוחה: למה שמישהו יכתוב שיר אהבה מושקע על ספוג של ספה, בידיעה שאף אחד לא יראה אותו לעולם? "אין לנו מושג למה הם כתבו מסר כל כך אישי שם בפנים", סיכם בעל הספה שגילה לאחר מכן עוד כיתוב חבוי - "Hồ Hoàng Sang" שהגולשים העריכו שזו שמו של כתוב השיר. "אולי הוא התאמן על כתיבת שירה לפני ששלח אותה לאהובתו? כנראה שלעולם לא נדע".
מה שבטוח, בפעם הבאה שאתם יושבים על הספה, קחו בחשבון: אולי אתם יושבים על יצירת אומנות נסתרת של פועל מלנכולי.