אם הייתם מנסים לנווט בארץ ישראל של שנת 1525 עם המפה הזו, הייתם מסיימים מהר מאוד בלב ים - או ביער גרמני שבכלל לא קיים. עותק נדיר של תנ"ך שהודפס בציריך לפני בדיוק 500 שנה חושף את המפה הראשונה אי פעם שהוכנסה לכתבי הקודש, והיא, בלשון המעטה, אסון גיאוגרפי.
אבל פרופ' נתן מקדונלד מאוניברסיטת קיימברידג', שחקר את המפה ופרסם את ממצאיו ב-The Journal of Theological Studies, טוען שהשרבוט השגוי הזה הוא אחד המסמכים המשפיעים בהיסטוריה. הוא לא רק המציא את הדרך שבה אנחנו רואים גבולות, אלא גם חשף את היחס המתנשא והמנותק של אירופה למזרח התיכון.
ככה היא נראית
הטעות המביכה: הכל בכתב ראי
הדבר הראשון שקופץ לעין במפה, שצוירה על ידי אמן הרנסנס לוקאס קראנאך האב, הוא שהכל הפוך. ולא סתם הפוך - המפה היא למעשה תמונת מראה של המציאות. הצייר והמדפיס החליפו בין הצדדים, כך שהמזרח והמערב התהפכו. התוצאה? הים התיכון נמצא במזרח של ארץ ישראל (במקום במערב), וכל ההתמצאות במרחב שגויה לחלוטין.
אבל זה לא נגמר בכיוונים. כיוון שהציירים האירופאים מעולם לא ביקרו באזור, הם השלימו פערים מהדמיון:
הנוף: במקום מדבר יהודה או הרי הגליל, המפה מציגה עיירות מוקפות חומה ביערות עבותים שנראים כמו מרכז גרמניה.
המים: נהר הירדן מתפתל בצורה דרמטית ומוגזמת, וקו החוף מלא במפרצים שלא היו ולא נבראו.
ידעו את האמת - ובחרו בפנטזיה
הפרט המדהים באמת הוא שזו לא הייתה טעות תמימה של חוסר ידע. באותה תקופה (המאה ה-16), האירופאים כבר גילו מחדש את כתביו של הגיאוגרף היווני-רומי תלמי. היו להם מפות מדויקות להפליא של צרפת, ספרד וסקנדינביה, עם קווי אורך ורוחב וצפון שמצביע למעלה.
אבל כשזה הגיע ל"ארץ הקודש"? הם זרקו את המדע לפח. עבור רוכשי הספרים באירופה, ארץ ישראל לא הייתה מקום גיאוגרפי אמיתי (שהיה אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית), אלא "מרחב היברידי" - מקום שקיים חצי במציאות וחצי בכתבי הקודש. לכן, הם העדיפו מפה שמציגה את המסע המקראי של בני ישראל, על פני מפה שתעזור למישהו להגיע לירושלים.
עוד בנושא
המפה העתיקה ביותר של העולם פוענחה ואפשר ללמוד ממנה המון על בריאת העולם
מפת העולם משקרת לנו כבר מאות שנים - ואפריקה דורשת לשנות אותה
מחיקת היהדות: כך ניכסה הנצרות את "ישראל האמיתית"
ההיבט המרתק (והמקומם) ביותר במפה הוא האג'נדה הנסתרת שלה. המפה מתעלמת לחלוטין מהמציאות של המאה ה-16 (יהודים ומוסלמים חיים בארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני) ומחלקת את הארץ לנחלות של 12 השבטים המקראיים.
לפי המחקר, החלוקה לשבטים לא נועדה ללמד היסטוריה, אלא תיאולוגיה. המטרה הייתה להראות שהנצרות היא "היורשת האמיתית" של ישראל ושל ההבטחה האלוהית (לפי הרעיון של "ישראל שברוח" - החלפת היהודים כעם הנבחר ע"י הנוצרים).
הם עשו זאת על ידי שרטוט מחדש של הארץ כמרחב תנ"כי טהור, המפה מחקה את היהדות מהשטח והחליפה אותה בפנטזיה נוצרית. המסר הוויזואלי היה חד וברור: היהודים שייכים לעבר, והארץ שייכת עכשיו לכנסייה ולמאמיניה.
המצאת הגבולות ומורשת של 4 מפות
למרות הניתוק מהמציאות, המפה הזו שינתה את העולם המודרני בזכות חידוש אחד: הקווים. קראנאך חילק את הארץ בקווים ברורים וחדים. במקור, אלו נועדו לסמן גבולות של "ירושה רוחנית". אבל העולם, שהחל להתעורר באותה תקופה לרעיון של מדינות לאום, אימץ את הקונספט. המפה הזו הרגילה את האנושות לחשוב על קרקע כדבר שאפשר לחלק בקווי גבול קשוחים וליצור "ריבונות" - רעיון שמלווה אותנו עד היום.
המפה הזו קבעה סטנדרט שמחזיק מעמד 500 שנה. מאז ועד היום, כמעט כל תנ"ך נוצרי שמר על "סימטריה קדושה" של ארבע מפות קבועות:
- מפת נדודי בני ישראל במדבר.
- מפת חלוקת הארץ ל-12 השבטים.
- מפת ארץ ישראל בתקופת ישו.
- מפת מסעותיו של השליח פאולוס.
המחקר קוןבע שהמפה הזו היא אולי הכישלון הגיאוגרפי הגדול בהיסטוריה, אבל היא הצלחה תודעתית אדירה. היא לימדה אותנו שגבולות הם דבר שרירותי, ושאם המציאות לא מסתדרת עם האמונה - תמיד אפשר פשוט לצייר את המפה מחדש.