לא נעים לראות את שר הביטחון והרמטכ"ל מתכתשים בפומבי, אך כ"ץ מציב שיעור חשוב

אי אפשר לתאר את גודל הזעם שפרץ מבנימין נתניהו כשראה את הודעת דובר צה"ל בשם הרמטכ"ל שנועדה להצדיק את מהלכיו האחרונים בתחום התחקירים, וששוגרה בהמשך לקרבות ששברו שיא חדש בינו לבין שר הביטחון בנושא. "צה"ל הגוף היחידי שתיחקר את עצמו ולקח אחריות", נכתב בהודעה, בעקיצה ישירה לדרג המדיני שמסרב עד כה להקים ועדת חקירה לאירוע שבעה באוקטובר. נתניהו רתח. הוא ראה בכך מתקפה ישירה עליו.

בעימות בין אייל זמיר לישראל כ"ץ יכול היה נתניהו בקלות לאמץ את הרמטכ"ל לחיקו ולקרוא לשר הביטחון שלו לסדר. זה לא קרה ולא בכדי. לנתניהו יריבות פוליטית רבת שנים עם כ"ץ, אבל התנהלותו של זמיר פשוט לא מאפשרת ליטול צד לטובתו. אם יש משהו שראש הממשלה מוכן לשבור עליו את הכלים, זה דרג ביצועי שלא מכיר את מקומו. וזמיר לא מכיר. רחוק מכך.

האמת היא שיש פער תהומי מובנה בין הדרגים. דרג ביצועי מונחה. נשמע להוראות. זה כולל את צה"ל. אם ההנחייה היא שעליו לתחקר, חובה עליו לעשות זאת. ממשלה, לעומת זאת, נבחרת. לא כולם אוהבים זאת, אבל זה המצב. היא לא מחויבת להקים ועדת חקירה - לא ממלכתית ולא בכלל. זה אמנם ראוי, מתבקש, חיוני, אך אין זו חובה. המבחן היחיד המוטל עליה הוא מבחן הציבור.

ממשלה שבגדה באמון הבוחרים, תודח בבחירות. ובמקרה דנן - זה לא ייקח עוד הרבה זמן. נתניהו, כ"ץ ושאר השרים וחברי הכנסת יועמדו למבחן הבוחר בעוד פחות משנה. מי שלא סומך על הציבור ומעדיף שחבורת שופטים ומשפטנים יעשו לו את העבודה, פשוט לא גר במדינה הנכונה. ישראל, עד כמה שבדקו לאחרונה, היא עדיין מדינה דמוקרטית. ובסוג משטר זה, כך הם פני הדברים.

אף אחד לא אוהב לראות את שר הביטחון והרמטכ"ל מתכתשים בפומבי, ועוד באמצע מלחמה כשלא מעט זירות עדיין נחשבות חמות, שלא לומר רותחות. וייתכן שכ"ץ ישלם מחיר על כך. אבל לאפשר לזמיר להשתולל ולעשות בתחקירים כרצונו משל היו גוש פלסטלינה ביד ילד זב חותם, פשוט לא יקרה. לא במשמרת שלו. נגמרו הימים בהם צמרת צה"ל עשתה במדינה כבתוך שלה, ושר הביטחון הממונה עליה תומך ומגבה אוטומטית. ואם לא למדה זאת עד כה, כנראה שתיאלץ ללמוד בדרך הקשה.

ולגופו של עניין. עם כניסתו לתפקיד מינה הרמטכ"ל את האלוף סמי תורג'מן לעבור על כלל התחקירים הצה"ליים שבוצעו עד כה ולרשום את הערותיו, מסקנותיו והמלצותיו. מהלך חשוב ומבורך. פעמיים. בפעם הראשונה כדי להסיק מסקנות שאירועי שבעה באוקטובר לא ישנו ויחזרו. בשנייה, כדי למצות את הדין עם האחראיים. בין אם בהערות פיקודיות, בין אם בהדחה, ובין אם בזיכוי מלא.

בתחקיר התחקירים שערך מצא תורג'מן מספר ליקויים בתחקירים שנעשו עד כה. שניים מהם הוא צבע באדום - בתחקיר על תפקוד אגף המבצעים ובתחקיר על תפקוד אגף המודיעין. לגביי שניהם קבע כי התחקירים נעשו באופן מרושל ויש לחזור עליהם. בנוסף קבע תורג'מן שיש לערוך תחקירים נוספים על יחידות ואירועים שלא תוחקרו כלל.

סך הכל שבעה תחקירים נוספים, ובהם אירוע תפיסת מסמך "חומת יריחו" והטיפול בו, יחסי צבא-משטרה-שב"כ שלא תוחקרו, יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא תוחקרה, התנהלות המטכ"ל בימים שבין השלישי לליל השישי באוקטובר ועוד.

בדו"ח נאמר שיש לגזור מסקנות אישיות גם מבכירים בצה"ל שלא נשאו בתפקיד רלוונטי ב-7 באוקטובר אלא בתקופה שקדמה לו, בהיותם אחראיים על קביעת מדיניות, תפיסת מודיעין לקויה, ניתוח מצב שגוי וגורמים נוספים שהובילו לכך שהצבא לא נערך כראוי לפלישת כוחות רצחניים לביצוע טבח ביישובי ישראל.

מאז פרסם תורג'מן את מסקנותיו לא נעשה דבר. הרמטכ"ל לקח את המסקנות החלקיות של התחקירים הקיימים, וגזר מהם מסקנות אישיות לגבי מספר מצומצם של בכירים בצבא. לחלקם רשם הערה פיקודית, את חלקם הדיח, ובזה חשב שתם הטקס. קשה שלא להעריך שמה שראה הרמטכ"ל לנגד עיניו הם לא התחקירים או המסקנות, אלא המינויים שיבואו כתוצאה מההדחות.

כך, יוכל לעצב את צמרת צה"ל החדשה כראות עיניו, ולהתעלם מהעובדה שכמה מהממונים החדשים עשויים להימצא אחראיים ישירים לאירועי הטבח, מבלי שהדבר יפריע לקידומם בצה"ל. זה מה שהקפיץ את ישראל כ"ץ. לאו דווקא העובדה ששמע על המינויים בתקשורת או שהדבר נעשה ללא תיאום.

ההתכתשות השבוע עם הרמטכ"ל נסובה פחות על נימוסים והליכות והרבה יותר על מהות. מי בעל הבית, מי יעצב את דור המפקדים הבא של צה"ל, והאם לאפשר לצבא שאחרי שבעה באוקטובר להמשיך להתנהל בדעה אחת ובקול אחד, כפי שהיה בתקופת הקונספציה הידועה לשמצה.

זה לא לקח הרבה זמן אבל מספיק כדי להוביל את ראש הממשלה ושר הביטחון למסקנה שמינוי זמיר הייתה טעות. הדברים שאמר לשניהם ערב מינויו, על תפיסת הביטחון שלו, על ההתקפיות שאליה ייקח את הצבא בניגוד לקודמו, התהפכו כשניסה לעמוד על הרגליים האחוריות למנוע את כיבוש העיר עזה. לנתניהו וכ"ץ לא הפריע שהרמטכ"ל אומר את דעתו. זו זכותו ואף חובתו לעשות זאת. מה שהדהים אותם היא העובדה שזמיר סותר את עמדתו שלו כפי שהציג להם ערב מינויו.

לזכותו של זמיר ייאמר כי למרות שדבריו נשמעו בפורומים הרלוונטיים, לרבות בקבינט, מרגע שהתקבלה ההחלטה, הוביל את הצבא לביצוע מושלם של הפעולה - למרות התנגדותו. עד היום אומרים בסביבת כ"ץ שבנושאים המבצעיים ישנה שביעות רצון מלאה מתפקוד הרמטכ"ל, לא בגלל שהם רואים את הדברים עין בעין, אלא בגלל שבנושאים אלה זמיר למד לציית.

בגלל המשפט המיותר בהודעת דובר צה"ל בשם הרמטכ"ל, הפכה פגישת הנזיפה שתוכננה לכ"ץ לשיחת רעים בינו לבין ראש הממשלה. אם יש דבר שנתניהו לא יסלח לזמיר זה שתגובתו הוציאה את העוקץ מהיחסים העכורים בינו לכ"ץ.

אם יש פוזיציה שראש הממשלה מאוהב בה, הרי זה להיכנס לתפקיד המבוגר האחראי. ביום שלישי הגיע כ"ץ לפגישה עם נתניהו בלשכת ראש הממשלה בקריה. הדיווחים שליוו את הפגישה דיברו על פגישה משולשת גם עם הרמטכ"ל, שבה יעשה נתניהו סדר בין הצדדים הניצים. בפועל, כ"ץ לא רק שלא ננזף, אלא ישב עם נתניהו יותר משעתיים בפגישה שכללה גם ארוחת צהריים יחד.

לפעמים נפלאות הן דרכי הפוליטיקה. יושבים שני השועלים הוותיקים, שבעי הקרבות, וסועדים יחד כאנשיהם בחוץ, באתרי ההצבעה ברחבי הארץ, עושים כל שביכולתם להחליש את השני בבחירות לסניפי ומרכז הליכוד שהתקיימו באותו יום ממש. אין דבר שמאיים על נתניהו יותר ממנהיגים חזקים יותר מידי, לדעתו, בתוך המפלגה. נתניהו, כמו נתניהו, לא משאיר דבר ליד המקרה. כך גם בבחירות הפנימיות בליכוד השבוע.

ראש הממשלה, שמנהל מלחמה בשבע חזיתות, מנהל במקביל משפט, מנהל את האירועים הקואליציוניים שגם הם לא חדלים מלייצר תעסוקה, מצא את הזמן גם לטמון ידיו עמוק בבחירות בליכוד וקיבל דיווחים כל העת על ההתרחשויות באתרי ההצבעה והמועמדים השונים אותם רצה לרומם, ולהיפך- להפיל.

בראש הרשימה של המועמדים להפלה - ישראל כ"ץ. נתניהו מינה את כ"ץ לתפקיד בחששות כבדים, וזאת בשל מעמדו המפלגתי החזק, ופעל בכל כוחו להחליש אותו. ולא רק אותו. גם את דוד ביטן, וכמוהם את שאר חברי הגווארדיה הוותיקה בליכוד אותם רואה נתניהו כדעתניים מידי, קומבינטורים מידי, ומחוללי צרות פוטנציאליים.

בסוף היום דיווחו שני הצדדים על שביעות רצון מהתוצאות ונראה שאיש מהם לא יצא במלוא תאוותו בידו. כ"ץ נחל הפסד בשני מקומות משמעותיים: עכו וכפר סבא, בהם התמודדו יועציו והפסידו. לעומת זאת שני יועצים אחרים, ברחובות ובית שמש, ניצחו בגדול. במקומות השמורים למייסדים במרכז, כ"ץ נותר השולט ללא עוררין בקבוצה. כ"ץ אף נחל ניצחונות ביו"ש, במועצות אזוריות, בהרצליה ובטירת הכרמל.

נתניהו, לעומתו, יכול להתברך בכך שהמרכז שינה את פניו באופן יותר משמעותי מההערכות הראשוניות. הרבה צעירים ועסקנים מקומיים נכנסו למרכז ולסניפים, מחליפים בכך הרבה מהוותיקים מהם נתניהו רצה להיפטר.

זה טוב לו לעיצוב הרשימה הבאה לכנסת. הצעירים החדשים לא מחויבים לדילים ומחויבים יותר להערצת נתניהו. רובם אמנם לא מכירים אותו, אולם ראש הממשלה סבור שברגע האמת הם יפלו לרגליו ויצביעו כפי שיבקש מהם. ימים יגידו. בינתיים ההתמודדות הבאה תהיה של ישראל כ"ץ מול השר אלי כהן על ראשות מזכירות הליכוד. כשהיא תקרה, יהיה לראות האם הליכוד הכתיר השבוע את מלך השטח החדש. או שכ"ץ הוא שימשיך למלוך בכיפה.

"מה, הוא ממש ציוני!", קבעה ח"כ מירב כהן בראיון עם נווה דרומי בערוץ I24News, כשנשאלה האם תתמוך בישיבה משותפת של מפלגתה יש עתיד בממשלה עם מנסור עבאס ורע"ם. לפחות היא אומרת את האמת במקום בו כולם משקרים. בזה אחר זה הכריזו ראשי מפלגות האופוזיציה שלא יחזרו על חטאי עבר, והפעם, אחרי שבעה באוקטובר, לא יצרפו את עבאס לממשלה בראשותם, גם אם הדבר יאלץ אותם ללכת למערכת בחירות נוספת או להיזרק לאופוזיציה.

הם משקרים. אין שום אפשרות לממשלה של מפלגות השמאל ללא רע"ם. בדיוק כמו בפעם ההיא. הם, נפתלי בנט, בני גנץ, אביגדור ליברמן וכל היתר, יודעים שזו תהיה נקודת התורפה של הבחירות הבאות. הסקרים יירדו בקרוב מאולימפוס השקר של 61 מנדטים בלי הסיעות הערביות - ואז הם יצטרכו להשיב ברור האם רע"ם והרשימה המשותפת פרטנרים לממשלתם או לא. אם יגידו שלא - תהיה זו מכה לאמון. אם יגידו שכן - לא יוכלו להביא בדל ימני הפעם, ואולי גם יבריחו אנשי מרכז שלא יכולים להעלות תרחיש כזה אפילו בדמיון.

בשבוע שבו אפילו נשיא ארצות הברית מכניס את האחים המוסלמים לרשימת ארגוני הטרור, יכניסו לקואליציה את הסניף הישראלי של התנועה. אגב, לא יעזור למנסור עבאס שיכחיש. במחלקת המחקר של פורום המשפחות השכולות "בוחרים בחיים" בדקו ומצאו את הקשר. בפוסט בפייסבוק ממאי 2017 שיתף עבאס את הודעתו של מנהיג הפלג הדרומי באחים המוסלמים, חאמד אבו דעאבס, בעקבות מותו של מייסד רע"ם, עבדאללה נימר דרוויש: "הוא היה נאמן לדרכו של השאהיד האימם חסן אל בנא", שהיה מייסד האחים המוסלמים, "אללה ירחם עליו, הוא היה תאומו של השאהיד השייח' אחמד יאסין", מייסד החמאס!", כתב והוסיף גם פה: "אללה ירחם עליו".

בפוסט אחר ביוני 2019 כתב עבאס: "'השלווה שלנו חזקה יותר מכדורים". עוד כתב: "אני שומע קולות שאינם יודעים דבר על האחים המוסלמים אלא רק את שמם. קולות הקוראים לפלגנות והסתה כנגדם. תנועת האחים המוסלמים היא סמל לשלום, למתינות, לסבלנות ועמידה איתנה".

במחלקת המחקר של בוחרים בחיים ציינו כי הציטוט "השלווה שלנו חזקה יותר מכדורים", שייך לראש האחים המוסלמים במצרים, מוחמד בדיע, שנידון שם למאסר עולם. מדובר בציטוט שהפך לסיסמא של תנועת האחים המוסלמים בעולם, וגם בסניף הישראלי שלה, המוגדר בעיני כמה מחברי האופוזיציה "ממש ציוני".