הודעת הבית הלבן כי חלק מסניפי "האחים המוסלמים" קשורים לחמאס ומהווים איום ממשי על ביטחון ארצות הברית ובעלות בריתה, הסעירה השבוע את העולם המוסלמי משיקגו ועד ג'קרטה ובדרך גם את קהיר. גם באום אל פחם לא נותרו אדישים. ע"פ הצו עליו חתם הנשיא טראמפ, "גורמים הקשורים לתנועה מעורבים בהעברת כספים, סיוע לוגיסטי ושיתופי פעולה עם ארגוני טרור, בהם חמאס, ופעילותם חוצה גבולות ומנצלת מערכות פיננסיות בינלאומיות לצורך קידום אג'נדות אלימות וקיצוניות".
זה צעד ראשון, לא אופרטיבי, אבל ההכרזה הזו בונה תשתית מדינית לפגיעה ביכולת הגיוס, המימון וההשפעה של הסניפים הרלוונטיים, וליצירת מסגרת משפטית שתאפשר הקפאת נכסים, הטלת סנקציות והגבלת פעילות של גורמים המזוהים עם התנועה. הצו מציג את המהלך כחלק ממדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ למאבק בטרור העולמי ולחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות ידידותיות. בראשן כמובן ישראל. ראש הממשלה נתניהו בירך על הצו הנשיאותי האמריקאי תוך שקשר אותו לישראל ולצעדים קודמים שלה כנגד הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. "זהו ארגון שמסכן את היציבות ברחבי המזרח התיכון וגם מעבר לו", אמר נתניהו, "לכן, מדינת ישראל כבר הוציאה חלק מהארגון אל מחוץ לחוק, ואנו פועלים להשלמת פעולה זו בקרוב". החרתה אחריו שרן השכל, סגנית שר החוץ, "הגיע הזמן שמדינות רבות אחרות ילכו בעקבותינו, כי אם לא נעצור את האידיאולוגיה הזו עכשיו, היא רק תתחזק ותסתבך בשנים הבאות".
בתנועה האיסלמית בישראל, או מה שנותר ממנה, מיהרו מיד להתנער מקשר כלשהו לאחים המוסלמים בארה"ב או בכלל. "אישרנו שוב ושוב, חד-משמעית וללא עמימות, כי איננו שייכים לתנועת האחים המוסלמים, לא מבחינה ארגונית ולא מבחינה פוליטית, ואין לנו כל קשר או זיקה אליה, לא מבחינה אורגנית ולא מבחינה מוסדית", הבהיר שיח' ספואת פריג', ראש התנועה האסלאמית בישראל ויו"ר מועצת השורא, "איננו אחראים לעמדותיהם של אחרים, וגם אחרים אינם אחראים לעמדותינו. עצמאותנו אינה תביעה, אלא היא המציאות הארגונית, המעשית והאינטלקטואלית, שנקבעה על ידי מייסד התנועה ומנהיגיה אחריו".
תנועת "האחים המוסלמים" נוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי יליד קהיר חסן אל-בנא, במטרה להפוך את האסלאם מבסיס דתי למערכת חיים פוליטית, משפטית וחברתית. לאורך עשרות שנים הפכה התנועה מרעיון מקומי לרשת בינלאומית, שהשפיעה על תנועות-בת רבות בעולם הערבי והמערבי. אל-בנא נרצח ב-1949 בהיותו בן 42, על פי הערכות בידי השלטון המצרי. עד אז הספיקה התנועה שהקים לגרוף כחצי מיליון פעילים במצרים בלבד והוא הספיק לומר כי "אם מדינת היהודים תהפוך לעובדה, והדבר יתממש על ידי העמים הערבים, הם יסיעו את היהודים החיים בתוכם, לתוך הים".
אלא שמדינת ישראל קום-קמה, והתנועה האסלאמית בישראל מציגה את עצמה כחלק בלתי נפרד מהמרקם האזרחי והפוליטי של המדינה, וגם בארצות הברית פועלים עשרות ארגונים מוסלמיים המזוהים עם האחים המוסלמים "קהילתיים" ו"אזרחיים". התמונה המורכבת היא של חוט אידיאולוגי משותף, שמתחיל בקהיר של שנות ה־20 ומגיע עד למסגדים, ארגוני צדקה ופעילות פוליטית ברחבי העולם בריכוזי מוסלמים, גם בארה"ב, גם בישראל.
בגרסה האמריקאית אין גוף אחד רשמי הפועל תחת השם "האחים המוסלמים", אך קיימת רשת של ארגונים מוסלמיים שהוזכרו לאורך השנים במחקרים, בדו"חות ובמסמכים משפטיים פדרליים ככאלה שהושפעו מרעיונות התנועה. בין הארגונים הבולטים מוזכרים הנאמנות האסלאמית הצפון אמריקאית (NAIT); האגודה האיסלמית של צפון אמריקה (ISNA); המועצה האמריקאית ליחסי אסלאם (CAIR). גורמים אמריקאיים הבהירו לאורך השנים כי אין מדובר בהכרח בארגון היררכי או במבנה ניהולי או פיקודי גלוי, אלא ברשת של גופים שפועלים מתוך השראה רעיונית משותפת.
כך נולדה התנועה האסלאמית בישראל
התנועה האסלאמית בישראל הוקמה בשנות ה־70 על ידי השייח' עבדאללה נימר דרוויש, כשהיא נשענת על ספרות וכתבים של האחים המוסלמים. בשנות ה־90 התנועה התפצלה לשני פלגים:
הפלג הדרומי - שהפך בשנים האחרונות לחלק ממערכת הפוליטיקה הישראלית דרך רע"מ בראשות ד"ר מנסור עבאס, ומציג קו פרגמטי של השתלבות.
הפלג הצפוני - בראשות שיח' ראאד סלאח, לשעבר ראש העיר אום אל פחם שבואדי ערה, ושיח' כמאל חטיב מכפר כנא בגליל, שהוצא מחוץ לחוק בשנת 2015, בשל טענות למעורבות בהסתה ובקשרים עם גורמים עוינים.
ברקע הדברים נמצא גם חמאס, שהוגדר כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת כשלוחה הפלסטינית הרשמית של האחים המוסלמים. דרך חמאס עברו במשך השנים קשרים רעיוניים ואישיים בין פעילים בתנועה האסלאמית באזור לבין גורמים המזוהים עם זרם האחים המוסלמים בעולם. בארצות הברית נסגרו כבר בעבר ארגוני צדקה מוסלמים שהואשמו בהעברת כספים לחמאס, במסגרת חקירות פדרליות שזכו להד תקשורתי רחב.
קשר רעיוני - לא פיקוד ישיר
גורמי מחקר לא יודעים להצביע על קשר ניהולי/פיקודי ישיר או עקיף בין הגופים בארה"ב לבין התנועה האסלאמית בישראל. עם זאת, אין מחלוקת כי קיימת חפיפה ברורה ברמה הרעיונית, בשפה הדתית, ובתפיסות העולם החברתיות והפוליטיות/מדיניות. מדובר יותר ברשת השפעה רעיונית מאשר בשרשרת פיקוד גלויה: ספרות משותפת, כנסים בינלאומיים, קשרים בין אנשי דת ופעילים, ולעיתים גם תנועת כספים דרך ערוצים חוקיים ובלתי חוקיים שנבדקו ונחקרו על ידי רשויות אכיפה.
בין שילוב לפיקוח
בעוד הפלג הדרומי בישראל משתלב במערכת הפוליטית הישראלית ונמנע מהזדהות רשמית עם האחים המוסלמים, גורמי ביטחון ממשיכים לעקוב אחר הקשרים הבינלאומיים של תנועות אסלאמיות שונות. גם בארה"ב, הוויכוח סביב הארגונים המוסלמיים מורכב. מצד אחד הם פועלים באופן חוקי ומוצהר, ומצד שני נטען שנים כי הם מהווים חלק מתשתית רעיונית רחבה יותר - מסוכנת, ועוינת.
שאלה פתוחה גם בישראל
ככל שהשיח סביב זהות, דת ופוליטיקה הולך ומתחדד, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם מדובר רק בזרם מחשבתי משותף - או ברשת השפעה גלובלית שפועלת מתחת לפני השטח. בישראל, כמו בארצות הברית, גורמי מערכת עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות. בינתיים, הקו הרשמי נותר זהיר - ונראה כי הסיפור- או הרדיפה - תלוי את מי שואלים, רחוקים מסיום.
סייד קוטב, פעיל בכיר והוגה דעות בתנועת האחים המוסלמים במצרים שמת ב-1966 בגיל 60, הוא מחבר "העתיד שייך לדת האסלאם ומלחמתנו ביהודים" (שהופיע גם בעברית, בשיתוף "מערכות" ומרכז משה דיין) והוא הסמן הקיצוני. הוא הניח את התשתית לרעיונות הג'יהאד העולמי נגד המערב הצלבני ונגד היהודים ברחבי העולם, שאימצו ארגונים שונים כאל-קאעידה, דאע"ש ודומיהם בניסיון להביא להגמוניה אסלאמית כלל-עולמית.
"האחים המוסלמים היא תנועה מבוזרת - יש הנהגה אבל אין היררכיה ארגונית, ואין תעודת חבר", אמר לוואלה ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה של אוניברסיטת רייכמן, מומחה לאסלאם פונדמנטליסטי ולאסלאם פוליטי, "מי שמזדהה עם חסן אל-בנא אז אפשר להגיד שהוא מזדהה עם המשנה של האחים המוסלמים". אבל הוא הדגיש כי "אין לבחון את הנושא רק דרך עדשת טרור, שזה כאילו אוטומטי אצל ישראלים".
"לאחים המוסלמים יש אג'נדה, והיא מתחילה בלאסלם את המרחב המקומי שלהם, בכל העולם. בהתחלה זו המשפחה, אחר כך השכנים והמכרים וכך הלאה", אומר ברק, "גם התמיכה בפלסטין ובפלסטינים היא חלק מובנה ממשנתם, עוד מימיהם הראשונים, במאה הקודמת. אני לא יודע על קשרים ארגוניים של האחים המוסלמים בארה"ב לתנועה האיסלמית בישראל. אנחנו כן יודעים שהם השתתפו באותם כנסים, ושכנסים כאלה מתקיימים גם במרחב הפיזי וכיום יותר ויותר גם באינטרנט. נטען בזמנו שראאד סלאח וכמאל ח'טיב מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השתתפו בכנס כזה בטורקיה. כל פלג כפוף להנהגה מקומית, אבל מחשבת העל היא ברוח אותה משנה".
ד"ר מיכאל ברק אומר כי "צריך להיות עם אצבע על הדופק". לדבריו, "כדי לא להציג את עצמם כמי שעוסקים ב'דַעוה', בתעמולה מאסלמת ללא-מוסלמים, אז הם מוכנים גם להתגמש על עקרונות פרגמטיים. יש מה שנקרא באסלאם עיקרון 'מסלחה' שזה אינטרס כלומר אתה מוכן לוותר על איזה עיקרון באידיאולוגיה שלך בטווח הקצר כדי להגיע בטווח הבינוני-ארוך ליעד הסופי. ובעיני יש באמת שאלה פתוחה מה קורה פה בארץ עם הפלג הדרומי של מנסור עבאס והאם האג'נדה היא להתגמש עכשיו לטובת העתיד. זה לא אומר שהוא לא בסדר. אני דווקא מעריך את הפעילות שלו ואת זה שהוא מרגיע את הרוחות וזוכר שהוא בא לבתי כנסת אחרי 'שומר חומות'. טוב שיש מנהיג כזה אבל כן צריך להיות זהיר לראות שהוא לא תומך בחמאס. היו דיווחים שמצביעים על איזו עמותת צדקה שקשורה לתנועה האסלאמית ושעברו משם כספים. קולגות גם ממרוקו התפלאו איך ממשלת ישראל נתנה לפלג הדרומי להמשיך ולפעול והאם האחים המוסלמים למעשה משחקים פה משחק כפול".
במילים כאלה או אחרות ד"ר מיכאל ברק בעצם קורא לשים לב אם הפנים הידידותיות של הפלג הדרומי של התנועה האסלמית ושל רע"ם ושל היו"ר מנסור עבאס, אינן בעצם טקטיקה שהיא חלק מובנה באסטרטגיה של האחים המוסלמים.
שיח' ספואת פריג', מכחיש מכל וכל. בהודעה שפרסם השבוע בערבית, הוא אומר, "אנחנו בני הארץ הזאת, ערבים מוסלמים לפני הכול. התנועה האסלאמית, שנוסדה על ידי שייח' עבדאללה נימר דרוויש, קמה על הארץ הזאת ושאבה את נוכחותה הדתית, החברתית והפוליטית מהקהילה הערבית שלנו כאן בארץ הזאת. במשך ארבעה עשורים היא נותרה תנועה מקומית, אזרחית ורפורמיסטית, הדבקה בציוויי החוק האסלאמי מצד אחד, ובחוקים הרשמיים של המדינה מצד שני, ופועלת למען כבודו של כל אדם וזכותו לחיים ראויים".
הוא מדגיש כי בתנועה האיסלמית "איננו מייבאים פסקים דתיים מחו"ל, וגם איננו נכנעים להנחיות פוליטיות או דתיות חיצוניות. אנו פועלים כחברים בעם הפלסטיני ואזרחי מדינת ישראל, תוך דבקות בעקרונות שירשנו מבית הספר של השייח' עבדאללה נימר דרוויש".
על הקולות שנשמעו השבוע בישראל, כשעל רקע המהלכים בוושינגטון כנגד האחים המוסלמים היו מי ששוב קראו להוצאתה של שארית התנועה האיסלמית אל מחוץ לחוק, הרגיע שיח' ספואת פריג' את החברים בתנועה האיסלמית כי "אין לנו עילה משפטית לדאגה", כי "עבודתנו תמיד הייתה ונשארה במסגרת החוק, הפרויקט שלנו ברור, והצדק של עמדתנו אינו מעורער" והוסיף, "מה שקורה אינו אלא רדיפה פוליטית חסרת בסיס וניסיון בוטה להטעות את דעת הקהל".
לדבריו, "ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחר לנקוט בהסתה ובאיומים להוציא את התנועה האסלאמית או את הרשימה המשותפת אל מחוץ לחוק. עמדה זו אינה משקפת כוח, אלא בלבול, פחד וחרדה פנימית לגבי העתיד, ניסיון להימלט מכישלונות פוליטיים ומשפטיים, ומאמץ לבדות אויב בדיוני כדי להסיט את תשומת הלב מהמשברים האמיתיים".