אלו היו דקות קשות מנשוא ומורכבות ב-7 באוקטובר בראשית הטבח: צוותי האוויר ומפעילי כלי הטיס של חיל האוויר חגו מעל היישובים והמוצבים, ראו דמויות חשודות נעות על הקרקע אך לא ידעו מי הוא אויב ומי הוא אזרח וחייל, והתקשו לירות. דילמות מסעירות את הנפש נרשמו בלא מעט יישובים ומוצבים שבהם צוותי האוויר התלבטו האם וכיצד לפתוח באש.
דוגמה מכאיבה במיוחד נרשמה במוצב סופה כשטייס מסוק קרב רצה לפתוח באש ונבלם ברגע האחרון על ידי מפקדים על הקרקע מחשש שיפגע בלוחמים ולא במחבלים שרצו בתוך המוצב. כשל קריטי זה, היה הכתם השחור על יכולתו של צה"ל להגן על אזרחיו, והוא שתחקר והפיק לקחים בנושא זה לעומק.
כעת, מתוך רצון להיערך למלחמה העתידית, העיניים במערכת הביטחון הישראלית נישאות לזירה הצפופה והנפיצה ביותר כיום: יהודה ושומרון. תרחיש של התקפה מתואמת של חוליות מחבלים, המוני מפירי סדר חמושים או ניסיון חדירה ללב היישובים, נתפס כעת כאיום מוחשי שעלול לשחזר את ממדי הטבח של 7 באוקטובר הפעם בלב הארץ. מבלי להוציא מכלל אפשרות לחדירות מחבלים ליישובי רמת הגולן כפי שחשף השבוע שר הביטחון ישראל כ"ץ בוועדת חוץ וביטחון או בדומה לחשש של תושבי גבול לבנון שמתריעים מפני שיקום יכולות של חיזבאללה לפשוט על העורף הישראלי.
כדי להתמודד עם התרחיש הזה, נערך בשבוע שעבר תרגיל ענק בפיקוד המרכז בו לקחו חלק שתי אוגדות. בריאיון עומק עם קצין בכיר במטה חיל האוויר, מי ששותף מרכזי להטמעת לקחי הטבח, נחשף עד כמה עמוק השינוי התפיסתי שחל בצבא.
"בסוף בסוף, יש פה שתי נקודות מכוון", אמר הקצין, והוסיף "נקודת מכוון אחת: הגנת שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע". הנקודה השנייה, והיא הליבה של הלקח מ-7 באוקטובר, נוגעת לשאלה המטרידה ביותר: אם יתפרץ עלינו תרחיש חדירות ליישובים מי מכווין מהקרקע את טייסי חיל האוויר?
שעת הזהב: הלקח המר של 7 באוקטובר
הקצין הבכיר הבהיר בראיון לוואלה, כי השאלות הנוקבות על הכוונת האש מהקרקע והרצון לבדל בין אזרחים למחבלים הן אלה שהובילו לתהליך המסיבי של שינוי בתפיסה בחיל האוויר.
ב-7 באוקטובר, גם כשכלי טיס כבר היו באוויר, הם נותרו לעיתים ללא מענה יעיל, כיוון שהיה אתגר גדול מאוד לבנות תמונת מצב מה קורה על הקרקע. הרבש"צים וכיתות כוננות, הסתערו, הגנו ונאבקו מטווח אפס במחבלים, ומפקדים ולוחמים שהגיעו לאזור המוצבים והיישובים התקשו לספק אישור אש תוך כדי הטבח והכאוס הבלתי נתפס - וברקע נותרה השאלה המהדהדת: מי אמור לכוון את האש ועל מה?
"שתי סוגיות מאוד משמעותיות מה-7 באוקטובר רלוונטיות מאוד ליו"ש ולשאר הגבולות: זמן ואיכות", אמר הקצין הבכיר בראיון, "זמן התגובה של חיל האוויר, היקף החימוש על כלי הטיס, כמות הסד"כ באוויר... להיות אפקטיביים, לא רק להגיע למרחב...". יש לציין כי תחקירי המלחמה העלו כי עצם הנוכחות של כלי הטיס מעל המוצבים והיישובים מנעו מהמחבלים לנוע בחופשיות מחשש שיפתחו עליהם באש.
הבנה זו יצרה את העיקרון המנחה: שעת הזהב הראשונה של חיל האוויר היא קריטית ל"שיבוש, בידוד ועצירה של האיום". כדי לפעול בזמן זה, חיל האוויר לא יכול להיות תלוי בהכוונה של כיתות כוננות, בגדודי ההגנה המרחביים או ברבש"צים, שעלולים להיות עסוקים בלחימה, חילוץ, או שמא יפצעו או יהרגו וחיל האוויר יהיה חייב לנקוט במעשים חד צדדיים.
המהפכה הראשונה: בנק מטרות קבוע מראש
המענה המבצעי הראשון לדילמה המבצעית "מה תוקפים?" הוא יצירת מנגנון אש אוטומטי למחצה, המגובה באישור מראש של הדרג המדיני והצבאי, עבור כל נקודה שבשיתוף ועיבוד מקדים של המודיעין יוגדרו כנפיצות ורגישות. זו נקודה מורכבת כי תמיד תישאל השאלה מי מגדיר על שינוי מצב יסוד של הצבא בחירום במצב שכזה? מי מכריז על היפוך קערה במהלכו יוצא חיל האוויר עצמאית לקרב מורכב בשטח אורבני צפוף רווי באזרחים?
הקצין הבכיר השתדל לענות אל מול הדילמות שיצוצו בשדה הקרב המתהווה, "בנינו בנק מטרות רחב מאוד עם כלל הפיקודים והאוגדות המרחביות כולל הסדרה של הפקודות והנהלים (למקרה שתופעל שעת הזהב א.ב). למשל, באיו"ש, לקחנו יישוב-יישוב, מרחב-מרחב, ציר-ציר, והגדרנו מראש טווחי בטיחות, נקודות עניין, נקודות חסימה, כל דבר כזה שעומד בצורכי הבטיחות".
הקצין חשף בראיון כי רק בתרגיל הנוכחי באיו"ש מדובר היה בלמעלה מ-100 מטרות מוגדרות מראש, שאושרו לתקיפה מיידית בלוחות זמנים יחסית קצרים על מנת שיהיו אפקטיביים לבלום את ההתקפה בהפתעה גמורה.
"המפקד בשטח יודע שהוא לוחץ על כפתור לאש יש לו סמכות רחבה מאוד", הסביר הקצין הבכיר, והוסיף, "שגם אם יפתח לו אירוע בקדומים, בבית-אל ובבית-חגי, ישנה אפשרות של אש לשיבוש. (אש מהסוג הזה תשבש את כוונות המחבלים א.ב)"
המשמעות היא שגם בתרחישים הקיצוניים של קושי בבניית תמונה, מפקד הפיקוד המרחבי, יוכל לפתוח באש רחבה על בסיס נהלים, שמעניקה חיפוי מיידי ליישובים. התהליך מאפשר למערכת הצבאית להתמודד עם תרחישים רב-זירתיים במקביל, ומאפשר פריסת אש רחבה ומהירה או כמו שכיוון שר הביטחון לאירועים דומים ברצועת עזה, רמת הגולן, יו"ש וגבול לבנון.
המהפכה השנייה: ביזור סמכויות
השינוי התפיסתי המהפכני ביותר נוגע לביזור סמכויות פתיחה באש, המאפשר לטייס או למפעיל כטמ"ם ליזום תקיפה בהתבסס על ראייה בלבד, גם אם הקשר עם כוחות הקרקע נותק. מה שהיה מאתגר מאוד לבצע בשעות הראשונות ב-7.10.
"אם פעם היה צריך אישור מחיל אוויר או אישור כזה או אחר, היום המפקד בשטח (טייס או מפעיל כטמ"ם א.ב), המוביל האווירי, מזהה, רואה, יודע להפליל, רשאי לפתוח באש", אמר הקצין הבכיר. היכולת הזו מפעילה שכבת הגנה מהירה גם כשנפל הטלפון, אין קשר צבאי ואין מידע ודאי על מה שמתחולל בקרקע. הקצין הסביר תוך כדי הראיון כיצד הפקודות והסמכויות הורחבו באופן ניכר, והופנמו בכל תאי השליטה של חיל האוויר.
הקצין הבכיר סיפר על החוויות האישיות שלו בתרגיל בתום טיסה מעל איו"ש ותרגול הירי: "טסתי ביום שני בבוקר, תקפתי בצורה מדומה, הגעתי לאזור טול-כרם, הנמכתי, הסתכלתי. לא היה כטמ"ם, לא היה מסוק קרב, כי הם היו בזירות אחרות. הנמכתי, הסתכלתי, תקפנו חימוש מיוזמתנו, שילבנו חימוש שמפריד בין טול-כרם והיישובים היהודיים למזרח, ועברנו הלאה לאזור אחר. חזרנו כעבור 20 דקות, שיגרו שם עוד חימוש... היוזמה, היכולת להבין שאתה לא מבין הכול, זו תובנה חשובה".
הקצין הדגיש כי יוזמה זו, בשיקול דעת, מאפשרת "לשים חימוש" (לפתוח באש או לשגר טילים א.ב) בנקודות קריטיות גם ללא קריאה מפורשת של כוחות הקרקע, תוך עדכון פיקוד המרכז וקבלת גיבוי מהאחראי.
חיבור הרבש"צים ותהליך חינוך עמוק
השינוי אינו רק טכנולוגי או דוקטרינרי, אלא גם תהליך של מסלול הפקת לקחים, תרגול והטמעה של הדרג הפיקודי והמבצעי. מן הסתם יהיה זה גם אתגרי מנטלי מורכב עבור מי שלוחץ על כפתור באש. "זו הפנמה יותר עמוקה של תהליכי ההכשרה המשותפים שאנחנו עושים בין האוויר ליבשה", הסביר הקצין והוסיף, "זה הרבה יותר עמוק מ-100 הפצצות בעשר דקות", אמר הקצין הבכיר.
במסגרת ההכשרה המחודשת, כל המטוסים הרלוונטיים, בטח מי שרלוונטי לתרחיש שכזה, פותחים היום את הטיסה כשהם מצוידים בכל הטלפונים של כל הרבש"צים מכל הזירות. המטרה היא להבטיח שבמקרה חירום, הכלים האוויריים יוכלו להתחבר למוקדי האירוע בזמנים קצרים ביותר.
סוף דבר: מוכנות של 100%
לשאלת מיקומו האישי כמפקד בכיר בחיל האוויר בחירום, הקצין הבהיר את עומק המחויבות האישית, "אני יורד ל'בור' כדי לפקד ולקרוא לכולם, או תופס את המטוס הקרוב. אם אני ליד תא השליטה, אני נכנס לתא השליטה, לוקח פיקוד. אם אני ליד מטוס, אני ממריא וטס לסייע.".
הקצין התעקש להבהיר כי בשורה התחתונה בחיל האוויר מתייחסים ברצינות קיצונית לתרחיש של התקפת פתע רב-זירתית. באמצעות שינוי תפיסה המעביר את כובד המשקל לפעולה אווירית יזומה, מבוזרת ובלתי תלויה בהכוונה מהקרקע. חיל האוויר מעדכן בראיון הבלעדי, כי הפער שהתגלה ב-7 באוקטובר של איחור ובלבול, נסגר. "אני חש שאנחנו במקום טוב יותר, ואנחנו מתרגלים את התרחיש הרב-זירתי הזה", סיכם הקצין הבכיר, והוסיף "בזכות התרגול המסיבי הזה, ואימוץ הלקחים על רקע התחקירים, אנחנו במקום הרבה יותר טוב".