סקר המשטרה השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2025 מציג תמונת מצב חריפה של משבר אמון עמוק בין הציבור למשטרה, לצד רמות פחד גבוהות מפשיעה וחוסר שביעות רצון מתפקוד מערך אכיפת החוק בישראל. הסקר בחן את ליבת היחסים בין הציבור למשטרה בתקופה של אתגרי ביטחון פנים, אלימות וקיטוב ציבורי.
לפי הסקר, רק שליש מהציבור נותן אמון גבוה במשטרה. 47% מדווחים כי יש להם "מעט אמון" במשטרה ו-20% נוספים מצהירים כי אין להם אמון כלל. בקרב הציבור הערבי הנתונים קשים במיוחד: 19% בלבד נותנים אמון גבוה, ול-40% אין אמון כלל. הפערים הפוליטיים בולטים גם הם: 6% בלבד מהמשיבים המזדהים עם מחנה השמאל נותנים אמון גבוה במשטרה, לעומת 27% מהמרכז ו-43.5% מהימין. לפי הסקר, מגמת הפוליטיזציה של האמון במשטרה, שהחלה ב-2018, ממשיכה ומעמיקה.
רק 36% מהציבור סבורים שהמשטרה ניטרלית מבחינה פוליטית - נתון נמוך ביחס לגופי ביטחון אחרים: 57% רואים את צה"ל כניטרלי, 56% את המוסד ו-49% את השב"כ. לצד זאת, 74% מאמינים שהחלטות הפיקוד במשטרה והשוטרים בשטח מושפעות מלחצים פוליטיים ולא נשענות רק על שיקולים מקצועיים. גם בנוגע למעורבות השר לביטחון לאומי בסוגיות מינוי והחלטות מבצעיות קיימת הסתייגות רחבה: מחצית ממצביעי הליכוד בסקר סבורים שהמעורבות הזו פוגעת בניטרליות המשטרה, ובקרב מצביעי האופוזיציה ההתנגדות כמעט גורפת.
בסוגיית ביטחון אישי, הנתונים מצביעים על עומק המשבר: 80% מהנשאלים הערבים חוששים כי ייפגעו מאלימות חמורה או ירי במסגרת סכסוך פלילי, לעומת שליש מהציבור היהודי. רמות הפחד הגבוהות בחברה הערבית משקפות את התמשכות גל האלימות בשנים האחרונות.
שביעות הרצון מתפקוד המשטרה נמוכה ברוב תחומי הפעילות. רק 32% מהיהודים ו-17% מהערבים מרוצים מהתמודדות המשטרה עם פשיעה חמורה. גם בתחומים של שירות שוויוני, ניקיון כפיים והתמודדות עם פשיעה באזור המגורים - רמות שביעות הרצון נמוכות, עם פער עקבי בין יהודים לערבים.
הציבור הישראלי מחולק בעמדותיו לגבי מדיניות הנשק. 41% סבורים שהמדיניות הנוכחית מתאימה, 27.5% חושבים שהיא מרחיבה מדי ו-17% סבורים שהיא מגבילה מדי. העמדות הפכו פוליטיות: בשמאל רוב גדול רואה במדיניות הנוכחית הרחבה יתר על המידה, ובימין רוב ברור תומך בה. לגבי נשיאת נשק על ידי אזרחים במרחב הציבורי - 81% מהערבים מדווחים כי מצב זה אינו מעורר אצלם תחושת ביטחון, בעוד שהציבור היהודי חלוק, עם רוב קטן המדווח על תחושת ביטחון. הפערים בולטים גם לפי מחנות פוליטיים: 11.4% בלבד בשמאל מרגישים ביטחון במצב זה, לעומת 38.5% במרכז ו-69% בימין.
גם תחושת הביטחון מנשק ברישיון בבית מחולקת: 49.7% מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון רבה או רבה מאוד, ו-43.6% מדווחים על ביטחון מועט או שאין ביטחון כלל. בקרב הערבים רק 26% מרגישים ביטחון במצב זה, לעומת 55% מהיהודים. הפערים הפוליטיים בולטים: 66% מבוחרי הימין מרגישים ביטחון מנשק ברישיון בבית, 43% במרכז ורק 14% בשמאל, כש-81% במשיביו מדווחים שנשק בביתם לא יגרום להם לתחושת ביטחון.
לגבי מחאה ציבורית, 58% מהציבור מסכימים שהפגנות הן כלי חשוב גם אם הן משבשות את הסדר הציבורי. מנגד, רק 38% מהציבור סבורים שהמשטרה שומרת על איזון נכון בין חופש המחאה לבין שמירה על הסדר. בשמאל רק 19% תומכים בעמדה זו, לעומת 79% הטוענים כי המשטרה אינה מאזנת נכון. בימין התמיכה גבוהה יותר ועומדת על 40%. לפי התפלגות לפי מפלגות, מצביעי הליכוד וישראל ביתנו הביעו תמיכה של למעלה מ-50% באיזון המשטרה, בעוד שמצביעי יהדות התורה תמכו בכך בשיעור נמוך במיוחד של 19%.