תמי (שם בדוי), בשנות השלושים לחייה, סוחבת מילדותה טראומה של הטרדה מינית על ידי אחיה, שהתעוררה אצלה רק לאחר הולדת בנה. במקום לתמוך בה, ניצל בעלה את המצב והפך אותה לאישה העוסקת בזנות לצורך צרכיו האישיים. "הדחקתי את זה כל השנים", בחרה תמי לשתף ביום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים החל היום (שלישי).
"נאלצתי לחשוף את גופי בפני גברים נוראיים ודוחים, רק כדי להביא לו את הכסף". במונולוג לאתר וואלה, היא מספרת את סיפורה כשורדת אלימות במשפחה. "המסע שלי התחיל בטראומת ילדות, שהדחקתי כל השנים, ממש לא זכרתי. רק אחרי לידת הבן שלי, היא הופיעה לפתע. כמו בסרט שחוזר שוב ושוב צפו הזיכרונות מאז והשתלטו עליי: אחי הבכור נוגע בי. לא הצלחתי לשלוט בזה. בזמן שאני מחתלת, אוכלת או מתקלחת, שוב ושוב חזרו התמונות מאז והציפו אותי", שיתפה.
"הבנתי שאני חייבת עזרה, וסיפרתי לבן זוגי, שעד אז ראיתי וחשבתי שהוא טוב אליי. מהר מאוד נוכחתי לדעת והבנתי שהוא משתמש באירוע הזה מעברי, ששב וצף אצלי, נגדי. הרגשתי שהחיים שלי קורסים. מתפקיד בכיר במשרד עורכי דין, מצאתי את עצמי עוסקת בזנות, כשהוא הסרסור. רציונלית ידעתי שזה קורה לנשים רבות שעברו פגיעה בילדות, ובכל זאת שאלתי את עצמי: איך הגעתי לשם אחרי שלמדתי, עבדתי ושילמתי בכוחות עצמי על תואר במשפטים ומצאתי עבודה בתחום".
"עישנתי ירוק כל יום. נאלצתי לחשוף את גופי בפני גברים נוראיים ודוחים, רק כדי להביא לו את הכסף - לאבא של הבן שלי", שיתפה. "היום אני כבר מבינה ש'תיכנתו' אותי כבר בילדות, לדבר בשפה של ניצול והשפלה. פעם שנאתי את עצמי. היום אני כבר נותנת לעצמי אהבה. החלטתי לשים לכל זה סוף. עברתי דרך קשה. שני מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, בית חירום, 11 טיפולים שונים. התרחקתי מהמשפחה, חזרתי רק למי שתומך בי. הפנמתי שהעולם אינו שחור או לבן. חלקם יבחרו לתמוך גם בי וגם באחי הפוגע. אני לא מקבלת את זה, אבל ממשיכה קדימה".
תמי המשיכה וסיפרה כי: "שנים התנגדתי לתרופות. אפילו אקמול לא הייתי נוטלת. פחדתי מהמחשבה שאולי אני 'משוגעת', אבל הבנתי שפוסט טראומה מורכבת גורמת לאדם לחוות שוב את הזוועות, להגיב לא פרופורציונלית, לחוות חרדות ולרצות להיבלע גם במרחק של שנים. הייתי חיה מהפחד. היום אני בוחרת לחיות. הצלחתי לשוב לנהוג, ללמוד, לגדל את בני לבד. אני היום גאה בעצמי. ממי שרצתה למות, הפכתי לאישה שקמה כל בוקר עם חיוך, מטפחת זוגיות חדשה, בריאה, ומגדלת ילד לתפארת".
"כל הזמן הייתי בטוחה ש'לי זה לא יקרה', אבל זה יכול לקרות לכל אחת. גם אני, כשהייתי בתוך הזוגיות הרעילה לא הבחנתי וזיהיתי את הסימנים. כשכבר בדייט הראשון הוא הופיע פתאום אצלי בבית, ישן ליד הדלת של דירתי. לא עצרתי אפילו לרגע לחשוב איך מצא אותי, איך ידע איפה אני גרה. נסחפתי אחרי המניפולציה שלו. כשהרחיק אותי מהמשפחה ומהחברות, סכסך אותי עם כולם, עד שנשארתי לבד ותלויה רק בו. כשאחרי הלידה ניסיתי להניק ולא הצלחתי, וכשסיפרתי לו כמה אני מרגישה אמא לא טובה, הוא ענה: 'איך את לא יכולה? את הרי פרה'".
הצבת גבולות ברורים
"כשהייתי בדיכאון אחרי הלידה, הוא אמר שמעולם לא גמרתי, ורשם אותי לאתר מצלמות סקס 'בשביל שאתפתח'. ,תגמרי, תדברי עם אנשים ותעשי כסף', הוא אמר לי. הוא סיפק לי סמים, טשטש אותי ואמר כמה זה מרגש אותו לראות אותי מול גברים אחרים. השתמש בדיוק ברגשות שלי כלפיו כדי להפעיל אותי. אחרי הלידה ביקש שאעביר סמים על גופי כי 'אותך לא יבדקו'. אכן לא בדקו, אבל מי מבקש דבר כזה מאמא של הילד שלו? היו עוד הרבה סימנים ואני לא זיהיתי. נורות האזהרה לא נדלקו אצלי".
"כיום, כשמישהו מבקש ממני משהו, אני קודם אומרת 'לא', ורק אחר כך שוקלת. אני מציבה גבולות ברורים. בזוגיות החדשה אני מדברת על הכל. זה מבחן: איך בן זוג מתמודד עם הקלפים שאת חושפת. היום יש כבוד, אכפתיות, הקשבה. במיניות, פעם הייתי רק מרצה, היום אני נהנית מאינטימיות עם אהבה, רגשות, משחק מקדים ואפשרות להפסיק בכל רגע. למדתי שגבר אמיתי יודע לעצור", הדגישה.
"במהלך היום-יום שלי, אני משחקת עם בני, קונה לעצמי דברים קטנים, מבינה את תחומי העניין שלי ודעתי על כל דבר. פעם לא היו לי דעות בכלל. נהגתי לזרום, לא לדבר, רק לשרוד. היום יש לי רכב משלי, ואני מודה כל יום על מה שיש לי. אני מבינה שהודיה יוצרת מציאות טובה יותר. כן, הייתי במקום הכי נמוך, במצבים של אלימות, שליטה וניצול. והיום אני כאן, משתקמת, עם עתיד לפניי".
"אני אומרת לכל מי ששואלת אותי: אם הבן זוג שלך נרקיסיסט/פסיכופת, שובר חפצים בעצבים, זו אלימות! אל תחכי שתיפלי עוד יותר", ציינה. "יש עמותות שמוכנות לעזור לך ולילדים שלך. תפני, תבקשי עזרה ותצאי ממעגל האלימות הזה. אל תתני לילדים להיות הסיבה להישאר תחת דיכוי, ואל תתני לאף גבר בעלות על החיים והרגשות שלך".
סיפורה של תמי הוא אחד מסיפוריהן של שורדות אלימות במשפחה, יוצאות מקלטים של עמותת 'לא. לאלימות נגד נשים', המופעלים בסיוע משרד הרווחה והביטחון החברתי. סיפוריהן נכתבו ומתפרסמים במסגרת חודש המאבק באלימות במשפחה ברשתות החברתיות של עמותת 'לא. לאלימות נגד נשים' ובאתר האינטרנט של העמותה.
קו הסיוע, התמיכה והעזרה של עמותת 'לא. לאלימות במשפחה' פועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במגוון רחב של שפות בטלפון 6724*.
