ראשי הרשויות בצפון דורשים מענה מיידי: "לא נסתפק בהבטחות, אנחנו לא אזרחים סוג ב'"

בכנס שנערך הבוקר (ראשון) במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו, ראשי רשויות בצפון הציגו את הכשלים בביצועי הממשלה, וציינו כי הנטל נופל על היישובים עצמם. בנוסף, הם קראו להעביר תקציבים והזהירו שבהיעדר מענה תושבי הצפון עלולים לעזוב שוב, ולא לחזור.

כנס "שיקום הצפון: אתגרים, חזון ופעולה" של המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל נערך במעמד שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, ראשי הרשויות, בכירים ממשרדי הממשלה, ראשי חברות נדל"ן ותעשייה ומומחים בתחום הכלכלה העירונית.

בכנס, המשתתפים נידונו על האתגרים והיוזמות בהפיכת תקופת השיקום שלאחר המלחמה להזדמנות לפיתוח כלכלי חברתי והפערים בין הבטחות הממשלה למציאות בערי הצפון.

ראשי רשויות בצפון שהשתתפו בפאנל מתחו ביקורת על הפער בין ההבטחות של הממשלה לבין המצב בפועל בשטח, והדגישו כי תוכניות ותקציבים שהובטחו ליישובים עדיין לא מיושמים. ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה לאורך השנים ועל המצב הנוכחי: "בשנת 2005 הקימה הממשלה את המשרד לנגב ולגליל כי סוף-סוף הבינו שצריך מסגרת שתטפל באזורים האלה. מאז הוקמו עוד משרד, ועוד גוף, ועוד מנהלת - ועכשיו, כשבאמת צריך את כל המערכות הללו יחד, זה פשוט לא קורה, לפחות בצפון".

אזולאי ציין כי חוסר התמיכה מהממשלה מעכב גם יוזמות בסיסיות: "אני אצליח לחדור את הכור הגרעיני בפורדו לפני שאצליח להוציא לפועל את מיזמי הפינוי - בינוי אצלי. באמצעים הדלים שלי אני לא יכול לעשות את זה לבד. מי שחושב שהמדינה תבצע את השיקום בצפון - חי בסרט. השיקום נעשה על-ידי מי שנשאר פה, מי שחי כאן - הקהילות והתושבים, לא הממשלה. ממנה לא תבוא הישועה".


לצד הביקורת על מימוש המדיניות הממשלתית, אזולאי הזהיר מפני ההשלכות הביטחוניות בגבול: "אם נלך לעוד ימי קרב ולעוד הסלמה - תושבים שחזרו רק עכשיו יעזבו שוב, והפעם זה יהיה לתמיד. חייבים להגיע למהלך מדיני שיסיים את המלחמה. לכל השחקנים באזור יש אינטרס - עכשיו נדרש שגם לממשלת ישראל יהיה כזה".

ראש עיריית מעלות-תרשיחא, מוטי בן דוד, הדגיש את הצורך הדחוף בתשתיות תחבורה כדי לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה: "מדינת ישראל חייבת מסילה רציפה לכל אורכה. מי שיראה איך נראית תחבורה ציבורית באירופה, יבין מה המשמעות האדירה של רכבת לתעסוקה וללימודים. ברגע שזה יקרה, נסגור פערים שאנחנו סוחבים שנים". בן דוד ציין כי הרשויות הגישו לממשלה תוכניות מפורטות ויישומיות, והוסיף: "רק שהממשלה לא תעשה 'הפרד ומשול' ולא תסיט את התקציבים".

ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות, משה דוידוביץ', התנער מהמונח "שיקום הצפון". "אנחנו לא חולים סיעודיים שצריכים שיקום - אנחנו צריכים לצמוח". הוא הדגיש את הצורך בשינוי תפיסתי: "אין דבר כזה פריפריה חברתית - זו המצאה פוליטית. יש פריפריה גיאוגרפית. מתייחסים אלינו כאילו אנחנו רחוקים, וזה משליך על הכול".

ראשי הרשויות הודיעו כי יגיעו מחר לוועדת הכספים כדי להתריע על פערי התקצוב בין המרכז לצפון. דוידוביץ' המשיך: "יישובי המרכז ממשיכים לקבל תקציבים למכביר, בעוד יישובי קו העימות מוזנחים. המדינה מתנהלת כמו בסטה. אנחנו לא צריכים להתחנן, המדינה חייבת לסלול לנו את הנתיבים. צמצום הפערים יתחיל רק כאשר יינתנו כל השירותים שמגיעים לנו על פי דין".

ראש מועצת קצרין, יהודה דואה, התייחס ליחס המדינה כלפי האזור שלו: "אני לא זוכר שבתעודת הזהות שלנו כתוב שאנחנו אזרחים סוג ב'. אנחנו לא צריכים תקציבי חסד". לדבריו, גם כלים שנועדו לסייע מאבדים אפקטיביות: "כאשר המדינה נותנת 10% ו־12% הטבות מס לאזורים מרוחקים יותר, היא מרוקנת מתוכן את ההטבות שניתנו לנו. זה לא יכול להימשך".

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן דוד: "בשנתיים האחרונות התמודד הצפון עם טלטלה קשה, ומערכות שלמות מצאו עצמן נאלצות להיבנות כמעט מאפס. לצד הכאב והפגיעות, התגלו כוחות יוצאי דופן מצד התושבים, הקהילות והרשויות המקומיות, ויזמים שראו לנגד עיניהם לא רק את החורבן, אלא גם את ההזדמנויות לצמיחה מחודשת. שיקום אמיתי מצריך פעולה מערכתית וארוכת טווח, לא רק בהיבטי תכנון ובנייה, אלא במגוון תחומים ושירותים עירוניים - כדי לבנות עתיד חדש וצודק יותר לתושבי האזור".