השבוע אושר בכנסת שינוי משמעותי: בתי הדין הרבניים קיבלו סמכות לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים. לכאורה שינוי טכני, אך בפועל זהו מהלך שמערער את האיזון העדין של מערכת המשפט בישראל ומשפיע ישירות על נשים וילדים.
לראשונה, סוגיית המזונות, סוגיה בעלת השפעה על הביטחון הכלכלי של נשים ועל רווחת ילדים, יכולה להתברר בבית הדין הרבני גם אם האם לא בחרה להגיע לשם. זהו שינוי מהותי, משום שהוא שולל מאישה את הזכות לבחור את המערכת המשפטית שבה תתברר סוגיה כל כך קריטית לחייה.
בישראל מתקיימות כעת שתי מערכות משפט שונות לחלוטין במהותן: האחת אזרחית, מבוססת שוויון מגדרי, שקיפות ופרוצדורות אחידות. האחרת דתית, הפועלת על פי דינים ועקרונות שונים, ושמרכיבה המשפטי, הערכי והחברתי אינו זהה למערכת האזרחית.
הפער בין שתי המערכות אינו סמנטי הוא תפעולי, ערכי ומהותי. חשוב לומר ביושר: ישנם מצבים שבהם דווקא בית הדין הרבני פועל לטובת נשים. יש דיינים שיבחרו לפסוק מזונות גבוהים יותר, יש דיינים שמגלים רגישות רבה, ויש ערכאות דתיות שמתנהלות במהירות או ביעילות המיטיבה עם ההורים.
אבל לצד המקרים הללו, קיימת בעיה מרכזית שאי אפשר להתעלם ממנה: אין אחידות בין בתי הדין הרבניים בישראל.
יש בתי דין שנחשבים מקלים יותר ויש שנחשבים מחמירים יותר. גישה הלכתית, תפיסת עולם שיפוטית והרכב האנשים היושבים בדין, כל אלה מייצרים שונות גדולה מאוד בין מחוז למחוז ובין דיין לדיין. בניגוד למערכת האזרחית, שם יש תקדימים, נורמות אחידות ומדיניות שיפוטית ברורה, במערכת הדתית פערי הגישה הללו אינם חריגים אלא חלק מהמבנה שלה. וכך קורה שהנתונים האישיים של אישה - כתובתה, מקום מגוריה ומועד פתיחת ההליך, משפיעים על תוצאת מזונות ילדיה לא פחות מהנתונים הכלכליים עצמם.
אך מעל הכול, הבעיה המהותית ביותר אינה עצם השונות בין המערכות אלא שלילת הבחירה. האפשרות של צד אחד לגרור את השני לערכאה שלא בחר, לערכאה שאינה פועלת על פי מערכת הערכים שהוא מאמין בה, פוגעת בעקרון יסוד בדמוקרטיה: זכות הגישה למערכת משפט הוגנת ושוויונית.
כאשר אחד ההורים יכול לפתוח ראשון תיק בבית הדין הרבני ולהקנות לו סמכות מלאה, הוא למעשה "נועל" את הצד השני בתוך מערכת שלא בחר ושאינה תמיד מיטיבה עמו. עבור נשים המצויות בפרידה, תקופה רגשית, כלכלית וחברתית פגיעה מאוד, זהו מהלך שעלול לפגוע ביכולתן לנהל הליך מאוזן, עצמאי ומוגן.
הרחבת הסמכות הזו גם יוצרת מרוץ סמכויות בעייתי. מי שיזדרז לפתוח תיק יקבל יתרון משמעותי וגם דלת מיקוח שלא תמיד הגונה: החשש מפני פסיקה לא אחידה או קו הלכתי אחר עלול להוביל נשים להתפשר מוקדם מדי על מזונות, על רכוש או על תנאים אחרים.
המערכת האזרחית נבנתה כדי להעניק ודאות ושוויון. המערכת הדתית נבנתה לפי ערכים שונים. שתיהן חלק מהרקמה הישראלית, אך קיומן במקביל של שתי מערכות שונות מהותית, בעלות כללים אחרים, מטיל על נשים ועל ילדים חוסר בהירות שמחירו גבוה.
בויצ"ו אנחנו מדגישות: מזונות ילדים הם זכות של ילד. הם צריכים להיקבע על פי עקרונות משפטיים אחידים, שוויוניים, צפויים ורצויים ולא על פי המרוץ של ההורה שמגיע ראשון לערכאה שמתאימה לו.
וכאשר השלכות החוק החדש יכולות להשתנות בין ערכאה לערכאה ובין עיר לעיר, נשים זקוקות היום יותר מתמיד לליווי, ידע והכוונה מקצועית.
הכותבת היא מנהלת המערך המשפטי בויצו ואחראית על קידום מדיניות וחקיקה באגף לקידום מעמד האישה של ויצו
אם את נמצאת בצומת החלטות אל תעברי את זה לבד. הבנה של המשמעויות המשפטיות, של האסטרטגיות האפשריות ושל הסיכונים היא קריטית.
למוקד הייעוץ המשפטי של ויצו *3980
אנחנו כאן כדי שתוכלי לקבל החלטות מתוך כוח, ידע וביטחון ולא מתוך בלבול, חשש או חוסר ודאות.