בעלות־בריתה של אוקראינה מאירופה, קנדה ויפן הביעו היום (שבת) דאגה מהתוכנית האמריקנית לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וציינו בהצהרה משותפת כי ההצעה "תדרוש עבודה נוספת". לדבריהן, יש בתוכנית מרכיבים "חיוניים לשלום צודק וארוך טווח", אולם הן מודאגות משינויים מוצעים בגבולות אוקראינה ומהגבלות על היכולות הצבאיות של המדינה.
בהודעה, שנמסרה במהלך פסגת ה־G20 בדרום אפריקה וחתומה בידי קנדה, פינלנד, צרפת, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, ספרד, בריטניה, גרמניה ונורבגיה - וכן שני בכירים מהאיחוד האירופי - נאמר כי התוכנית היא "בסיס שיידרש להמשיך לעבוד עליו". המדינות הדגישו כי "גבולות אינם יכולים להשתנות בכוח" והזהירו שהמגבלות המוצעות על צבא אוקראינה "יותירו אותה חשופה להתקפה נוספת". הן הוסיפו כי יישום סעיפים הנוגעים לאיחוד האירופי או לנאט"ו מחייב את הסכמת המדינות החברות.
במקביל, הודיעו כי בכירים ביטחוניים מבריטניה, צרפת, גרמניה, ארה"ב ואוקראינה ייפגשו בז'נבה ביום ראשון להמשך הדיונים.
הנשיא וולודימיר זלנסקי הזהיר אתמול אוקראינה ניצבת בפני "אחד הרגעים הקשים בהיסטוריה שלנו" לנוכח לחץ אמריקני לקבל את התוכנית, שלפי הפרטים שהודלפו נוחה במיוחד עבור רוסיה.
נשיא ארצות דונלד טראמפ הציב אולטימטום לקייב לקבל את התכנית עד 27 בנובמבר, אך הערב אמר שלא מדובר בהצעה אחרונה כשנשאל בנושא. פוטין, מצדו, אמר שהתוכנית יכולה לשמש "בסיס" להסדר, אך ציין שהיא לא נידונה מולו בפירוט.
לפי הפרטים שהודלפו, התוכנית כוללת נסיגת הכוחות האוקראיניים מהאזור שבשליטתם במחוז דונייצק; הכרה בפועל של שליטה רוסית בדונצק, בלוהנסק ובקרים; הקפאה של קווי המגע בחרסון ובזפוריז'יה; והגבלת צבא אוקראינה ל־600 אלף חיילים, לצד הצבת מטוסי קרב אירופיים בפולין.
כמו כן, מוצע להעניק לקייב "ערבויות ביטחוניות אמינות" (ללא פירוט), לצפות שרוסיה "לא תפלוש לשכנותיה", למנוע הרחבה נוספת של נאט"ו ולהסיר את הסנקציות על רוסיה. התוכנית אף מציעה להשיב את רוסיה ל־G7, שיהפוך בכך שוב ל־G8.
זלנסקי אמר כי אוקראינה עלולה להיקלע ל"בחירה קשה מאוד: או לאבד את כבודה, או לסכן אובדן של שותף מרכזי". הוא הדגיש שהממשל האוקראיני ימשיך לעבוד "בצורה קונסטרוקטיבית" עם ארה"ב.
בהמשך הודיע כי ראש לשכתו, אנדריי ירמק, יעמוד בראש צוות המו"מ מטעם אוקראינה בכל שיחות עתידיות, גם במקרה שיוגדרו דיונים ישירים עם רוסיה. "נציגינו יודעים כיצד להגן על האינטרסים של אוקראינה ומה נדרש כדי למנוע פלישה שלישית", אמר.
אוקראינה תלויה באופן קריטי בסיוע האמריקני - החל במערכות הגנה אווירית ועד מודיעין - לצורך הדיפת התקפות רוסיה.
פוטין אישר שמוסקבה קיבלה את התוכנית האמריקנית אך טרם דנה בה בהרחבה. לדבריו, רוסיה "תראה גמישות", אך גם "מוכנה להילחם".
מאז הפלישה בפברואר 2022, רוסיה ממשיכה להתקדם לאט בדרום־מזרח אוקראינה, חרף דיווחים על אבדות כבדות.