האלוף במילואים אלי זעירא, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל ואחת הדמויות המשפיעות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה הביטחונית של ישראל, הלך לעולמו היום (שישי). בספטמבר 1972 מונה לראש אמ"ן - תפקיד שבו הפך לדמות המרכזית בכשל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים. תחת הנהגתו גובשה "הקונספציה", שקבעה שמצרים לא תצא למלחמה ללא עליונות אווירית ישראלית.
זעירא דבק בהערכה זו עד השעות האחרונות, גם כאשר התרעות ברורות החלו לזרום, ובכללן ההתרעה שהעביר ראש המוסד צבי זמיר ב-6 באוקטובר. המחדל המרכזי שיוחס לזעירא היה עיקשותו לדבוק בהערכה שמלחמה אינה צפויה, תוך התעלמות מנתונים ועדכונים (כולל התרעות ממקורות כמו הסוכן, או לפי טענות אחרות-הסוכן הכפול, אשרף מרואן).
המלצותיו והשפעתו על הדרג הצבאי והמדיני היו כבדות משקל בהחלטה שלא לבצע גיוס מילואים מקדים. רק בבוקר יום כיפור, כשהגיעה התרעת חירום ברורה, נפל האסימון, אך זה היה מאוחר מדי.
ועדת החקירה הממלכתית, ועדת אגרנט שפרסמה את מסקנותיה באפריל 1974 המליצה להדיח את אלי זעירא מתפקיד ראש אמ"ן בשל חלקו המרכזי בכשל המודיעיני. היא קבעה כי הוא נושא באחריות משמעותית למחדל. זעירא עזב את אמ"ן ויצא לשנת לימודים, שבסיומה השתחרר מצה"ל.
בשנים שלאחר מכן פרסם ספרים שבהם ניסה להציג ניתוח מחודש של האירועים ולטהר את שמו. בחלקם טען כי הופעל סוכן כפול מצרי וכי ועדת אגרנט וגופי מערכת הביטחון האחרים, לא הציגו תמונה מלאה. ויכוח זה נותר שנוי במחלוקת גם עשורים לאחר המלחמה.
זעירא השאיר אחריו מורשת צבאית עשירה מצד אחד, וצל כבד של כישלון מודיעיני מהצד השני - כזה שהטביע חותם עמוק בתולדות המדינה ובתודעה הלאומית.
בשנת 2004 התעוררה סערה נוספת סביב זעירא, לאחר שראש המוסד במלחמת יום הכיפורים, צבי זמיר, האשים אותו כי חשף את זהותו של המקור המצרי הבכיר ביותר של ישראל - אשרף מרואן. זמיר, לצד קצינים בכירים נוספים, טען כי חשיפה זו גרמה לפגיעה חמורה ביכולת המודיעינית של ישראל.
הבורר שמונה לנושא, השופט בדימוס תיאודור אור, קבע בשנת 2007 כי זעירא אכן הדליף מידע שחשף את מרואן, וחייב אותו בפיצוי. זעירא מצדו טען כי הסתמך על פרסומים זרים שכבר חשפו את שמו. בשנת 2012 נסגר התיק בהחלטת היועמ"ש, בין היתר בשל גילו המתקדם ותרומתו ארוכת השנים לביטחון המדינה.
זעירא נולד בחיפה, למד בבית הספר הריאלי, והצטרף לפלמ"ח ב-1946. הוא לחם כמפקד מחלקה ופלוגה בגדוד הראשון של חטיבת יפתח במלחמת העצמאות.
לאחר המלחמה היה הקצין הישראלי הראשון שנשלח לקורס מפקדי פלוגות של צבא ארצות הברית, ובהמשך השלים תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה. בצה"ל התקדם לשורת תפקידי מפתח: ראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין, מפקד גדוד 51, ראש ענף מבצעים במטכ"ל ומפקד חטיבת הצנחנים. ב-1970 מונה לנספח צה"ל הארצות הברית וקנדה, ושב ארצה כאלוף.