בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני אמר אתמול (חמישי) השר יצחק וסרלאוף כי בפגישותיו החוזרות עם פצועי צה"ל במחלקת השיקום בתל השומר, לוחמים קטועי גפיים ופצועי כוויות סיפרו לו כי הם מתמודדים עם בירוקרטיה מכבידה ותחושה שהמדינה אינה מלווה אותם כפי שציפו. "הם מסרו את עצמם למען המדינה, והמדינה לא שם בשבילם. זה לא יכול להתקבל על הדעת", אמר השר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב כי גם הוא ביקר במחלקה - אך לדבריו הדברים לא נאמרו לו. "כנראה שלך הם העזו להגיד דברים שלי הם לא אומרים", אמר. "זה חמור מאוד מה שאתה אומר, ומצידי שגם ילך כסף אם מגיע להם. אי אפשר שדבר כזה יהיה".
נתניהו הורה לכנס בהקדם דיון דחוף בהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון, השר וסרלאוף וראש המל"ל, ולגבש תוכנית מענה לפצועים. סרלאוף קרא לשרים נוספים להגיע למחלקת השיקום ולשמוע את הלוחמים אישית: "הם זקוקים לכתף ולמשענת - לא למאבק מול המערכת".
איך בן גביר מגדיר מחבל?
במקביל, נערך דיון טעון על הצעת חוק עונש מוות למחבלים. השר איתמר בן גביר הציג את החוק כ"כלי הרתעתי היסטורי" והזכיר את רצח בני משפחת פוגל כדוגמה לצורך בצדק ובהרתעה. השר דוד אמסלם שאל את ראש השב"כ, דוד זיני, האם החוק יוסיף הרתעה - וזיני השיב כי "כן, זה הכלי שמרתיע ביותר", אם כי הדגיש שאינו נכנס לשיקולים מדיניים או משפטיים. לשאלה האם החוק יגרור חטיפות של יהודים, אמר ראש השב"כ: "כבר חטפו לפני - הדיון הוא ערכי".
נציג הצבא הציג את עמדת הרמטכ"ל, שלפיה אין מניעה מחוק מסוג זה, אך צה"ל דורש שהעונש לא יהיה חובה אלא נתון לשיקול דעת. מזכיר הממשלה חיזק את העמדה וקרא לשקול מודל שאינו עונש חובה. בן גביר התנגד: לדבריו, "אם זה לא יהיה עונש חובה - היועמ"שית והפרקליטות לעולם לא יבקשו עונש מוות". השרה גילה גמליאל התנגדה להחלת החוק על ישראלים, אך בן גביר השיב: "מי שפועל נגד תקומת העם היהודי". השר סמוטריץ' תמך בדבריו: "כן - יהודי שפועל לטובת איראן ורוצח נגד מדינת ישראל, יכול לצאת להורג".