בצל התפרצות החצבת המתפשטת בישראל ובמקביל לגלי דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, נערך היום (רביעי), בכנס האיגוד הישראלי לרפואת ילדים שמתקיים באקספו תל אביב, בהשתתפות 1,100 רופאי ילדים ובכירים בתחום הרפואה והבריאות, פאנל מקצועי שעסק במשבר האמון של הציבור במערכת הרפואית ובדרכים להתמודד איתו.
בין המשתתפים היו ד"ר ארז גרטי ממערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות, פרופ' מיכל שטיין, ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשנה לדיקן בית הספר לניהול מערכות בריאות במכללת נתניה, ולי גת, סמנכ"ל אסטרטגיה וקשרי ממשל במרכז הרפואי שיבא.
ד"ר ארז גרטי הציג נתונים מעודכנים על התחלואה, והדגיש כי למרות מגמת שיפור בחלק מהמוקדים, ההתפרצות רחוקה מסיום.
לדברי גרטי, "רואים ירידה בתחלואה בבית שמש ובירושלים, רואים עלייה במקומות אחרים. בכל האיחוד האירופי אין כמות כזאת של נפטרים מחצבת. רוב החולים לא מחוסנים, ורובם צעירים".
עוד ציין כי בתחילת ההתפרצות היו כ-38 אלף ילדים לא מחוסנים בחברה החרדית. "בחברה החרדית יש מתנגדי חיסונים וקוראים לרופאים רוצחים. אנחנו לא רואים אותם ברשת, אלא רק בשכונות. יצא ספר מושקע נגד חיסוני ילדים, בתגובה לכך אנחנו עובדים על הוצאת ספר נגד עם עמותת מדעת שנוגד כל דבר שכתוב שם".
ד"ר עדי ניב יגודה הדגיש כי משבר האמון בחיסונים אינו תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות הוא הפך חמור יותר ומורכב יותר. "תמיד היה חוסר אמון בחיסונים, אבל זה זלג לקבוצות נוספות ויש עירוב של פוליטיקה ובריאות", אמר. "הדברים הטרגיים שגם בתוך עולם הבריאות ואנשיה זה קיים וזה משפיע".
למשל, אחוז ההתחסנות בשפעת הוא נמוך בציבור ואז בודקים את הצוות הרפואי שלא מתחסן — זה חלק מאותה שרשרת שמייצרת חוסר אמון".
לדבריו, לרופאי המשפחה והילדים יש תפקיד מרכזי באמון הציבור: "יש הרבה עמדות וצריך לתווך להורים את המידע. להיות הגשר בין האמונה למידע המהימן. אסור לנו להיות שיפוטיים כלפי המטופלים. יש קבוצות שמדובר על מאפיינים של כת. בתקופה הקורונה ראינו יותר ויותר אנשי רפואה שמזינים וזורעים את זרע הספק ועל זה בנו תיאוריות שלמות".
יגודה התייחס גם לתופעה חדשה ומדאיגה, הפצה של מידע שגוי באמצעות כלי בינה מלאכותית, כולל צ'אט GPT. "הצ'אט כל הזמן רוצה לרצות אותך", אמר. "אני רואה סטודנטים שלי שמגישים לי עבודות ומאמרים על דברים שמעולם לא נכתבו במאמרים הנחשבים. יש כאן בעיה לאומית שצריכים להיות שותפים אליה גם משרד החינוך. זה הכי רלוונטי כי זה דור העתיד שלנו. להתמודדות עם הפייק ניוז צריכים להצטרף גם משרד המשפטים, הכלכלה ועוד. מייצרים סרטונים היום בקלות רבה מדי של רופאים שאומרים אמירות שהם מעולם לא אמרו".
"אין אמת מוחלטת": קריאה לשקיפות ולהגברת ההסברה
לי גת משיבא הדגישה כי גם בתוך המערכת הרפואית קיים פער משמעותי בשיתוף המידע ובשקיפות. "במערכת הרפואית יש הרבה דיסאינפורמציה וחוסר שיתוף. אין אמת מוחלטת והיא לא נמצאת רק בצד אחד", אמרה. "הנתונים והשקיפות צריכים להיות הרבה יותר בחוץ. הרשתות החברתיות מגבירות את הקיטוב, אבל הן לא האחראיות הבלעדיות".
גת הדגישה כי האתגר המרכזי הוא חינוך הציבור: "צריך ללמד את הציבור לצרוך מידע בצורה נכונה. תמיד יהיו קבוצות קיצוניות. יש תחושה שחלק מהצוותים הרפואיים מתנשאים לא בכוונה. צריך להבין שיש שינוי תפיסה. הסברה היום היא חשובה כי כל אחד מאיתנו שגריר. תהיו כנים עם הציבור. הרשתות החברתיות זה סימפטום לבעיה, לא הבעיה עצמה".
פרופ אילן דלאל, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, הוסיף: "רופאי הילדים ניצבים כקו ראשון בשלוש חזיתות: במאבק לעידוד ההתחסנות, בקידום מדיניות של אורח חיים בריא ובהתמודדות עם השלכות המלחמה בת השנתיים על הילדים בישראל. על אלו נוספת בימים אלו חזית מיליון הילדים החסרים ביטחון תזונתי, נתון שהוא לא פחות ממטלטל. בשנה הקרובה האיגוד לרפואת ילדים יפעל בכל ההיבטים להגן על ילדי ישראל וישלב ידיים עם מקבלי ההחלטות בממשלה, בכנסת ובארגוני המגזר השלישי כדי לצמצם את הפערים הנדרשים ולייצר מענים לטווח הזמן המיידי וארוך הטווח. בריאות נפש וחוסן, חסינות למחלות זיהומיות ואיכות חיים הם הבסיס לשלומם של הילדים בארץ ונעמוד על כך באמצעים שעומדים לרשותנו".
ד"ר ספי מנדלביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, סיכם: "נושא החצבת זו סוגיה תרבותית, יש עולמות חרדיים וצריך להבין ואנחנו מנסים להתמודד. הירידה בהתחסנות היא תופעה עולמית בעקבות הקורונה. שיעורי החיסון בירידה דרסטית. לא יתכן שבשנת 2025 נפטרים 9 ילדים מחצבת. אנחנו מתמודדים עם זה. המשבר הבא בדרך, המגפה הבאה, היא רק עניין של זמן".