נהגים רבים מגלים לפתע כי הוזמנו לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים - המרב"ד. מדובר בגוף הפועל מטעם משרד הבריאות, שמטרתו לוודא כי הנהגים בכבישי ישראל כשירים לנהיגה מבחינה רפואית, קוגניטיבית ונפשית.
"חשוב להבין שהמרב"ד איננו גוף עונשי," מדגישה עו"ד רובי אלברנס, מומחית לדיני תעבורה ולייצוג נהגים מול המכון. "המטרה שלו היא לבדוק אם הנהג מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, לא להעניש אותו. אבל התהליך עצמו יכול להיות מורכב, מבלבל ולפעמים גם מאיים - במיוחד למי שלא מכיר את הנהלים מבפנים."
מי מזומן לבדיקה - ומדוע?
עו"ד אלברנס מכירה היטב את המערכת מבפנים: בעבר כיהנה כיועצת המשפטית של ועדות הערר והמכון עצמו, וכיום מייצגת נהגים מכל רחבי הארץ בהתמודדות מול המרב"ד.
לדבריה, ההפניות למרב"ד מגיעות ממגוון רחב של מקורות: "זה יכול להיות דיווח מרופא משפחה, בית חולים, פסיכיאטר או גורם שיקומי. גם משרד הרישוי מפנה נהגים שצברו מעל 72 נקודות, נהגים שהורשעו בעבירות אלכוהול או סמים, או מי שמעורבים בתאונות קשות. אפילו בעיות לבביות או פגיעות ראש עשויות להביא להזמנה לבדיקה."
הבדיקה, מסבירה אלברנס, מורכבת ממספר שלבים ותלויה בנסיבות האישיות של כל נהג. "יש מי שיזומן לבדיקות רפואיות בלבד, אחרים יעברו סימולטור, ויש מקרים שבהם נדרשת גם הערכה פסיכולוגית. כל פרט משפיע על ההחלטה הסופית - ולכן הכנה מוקדמת וליווי מקצועי הם קריטיים."
ליווי משפטי יכול לשנות גורלות
"ההליך במרב"ד הוא בירוקרטי מאוד," אומרת עו"ד אלברנס. "מסמך רפואי שנכתב לא מדויק או משפט אחד לא נכון בשיחה עם הפסיכולוג - יכולים להכריע אם אדם יישאר בלי רישיון. נהגים רבים מגיעים לבד, בלי להבין את השפה של המערכת, ומאבדים את הסיכוי עוד לפני שהתחילו."
לדבריה, תפקיד עורך הדין הוא לתווך בין הנהג למערכת, לוודא שהמסמכים מנוסחים נכון, ולהכין את הנבדק לראיונות. "אנחנו עובדים על הסיפור האישי - איך להציג את עצמך, איך להסביר נסיבות רפואיות או התנהגותיות, ואיך לשדר אמינות ובשלות. לפעמים אפילו חיוך אחד או טון דיבור רגוע משפיעים על ההתרשמות."
אלברנס משתפת במקרה אחד במיוחד: "לקוח שלי הגיע עם עבר פלילי ישן. הוא ריצה מאסר, עבר שיקום משמעותי, התחתן והקים משפחה. הדגש שלי מול המכון היה על הדרך שעשה - לא על העבר. הצגנו את הנהיגה כחלק מתהליך השיקום שלו, ובסוף הוא קיבל את הרישיון בחזרה. היום הוא עובד ומתפרנס בכבוד. זה ההבדל בין תיק שמנוהל נכון לבין אובדן הזדמנות".
כך תתכוננו נכון ליום הבדיקה
עו"ד אלברנס ממליצה להתייחס לזימון למרב"ד ברצינות מלאה. "זה לא ראיון שגרתי, אלא הליך שבוחן אתכם לעומק," היא אומרת. "אם מדובר בהפניה רפואית - חשוב להגיע עם כל המסמכים העדכניים, לסדר אותם מראש ולוודא שהם משקפים תמונה מלאה ונכונה של מצבכם. במקרים אחרים נדרש ראיון פסיכולוגי, ולכן כדאי לחשוב מראש איך מציגים את הסיפור האישי בצורה שקופה ובוגרת."
לדבריה, גם הופעה חיצונית והתנהגות בסיסית ביום הבדיקה משפיעים: "תגיעו בזמן, תדברו בכבוד, תראו אחריות. כל אלה נלקחים בחשבון כחלק מהערכת המסוגלות לנהיגה."
לז'ורבסקי אלבראנס - משרד עו"ד המכון הרפואי באתר zap משפטי
לאתר של ז'ורבסקי אלבראנס משרד עורכי דין
לא עברתם את הבדיקה? יש מה לעשות
נהגים שלא הוכרו כשירים לנהיגה רשאים להגיש ערעור לוועדת ערר תוך 30 יום. הוועדה יושבת בתל השומר ומורכבת משלושה רופאים בכירים, שלהם סמכות רחבה מאוד.
"ועדת הערר יכולה לשנות החלטות של המרב"ד," מסבירה אלברנס. "יש מקרים שבהם הם מאפשרים חזרה לנהיגה בהדרגה - תחת מגבלות מסוימות, כמו שעות נהיגה מוגדרות, אזורים מוגבלים או צורך במעקב רפואי תקופתי. אם מנהלים את ההליך נכון, יש סיכוי אמיתי להחזיר את הרישיון."
עו"ד אלברנס מסכמת: "הליך מול המרב"ד עלול להיות מתיש ומאיים, אבל ידע והכנה נכונה הם הכוח של הנהג. כשמגיעים עם ליווי מקצועי, מבינים את השפה של המערכת ויודעים איך להציג את עצמכם - אפשר להפוך החלטה שלילית להזדמנות לפתוח דף חדש על הכביש."
משרד עורכי דין ז'ורבסקי-אלבראנס מתמחה בדיני תעבורה וייצוג מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עם ניסיון של כ-20 שנה בתחום. בעלי המשרד, עו"ד אייל ז'ורבסקי ועו"ד רובי אלבראנס, מעורבים באופן אישי בכל תיק ומציעים ליווי מקצועי בנושאים הכוללים בדיקות כשירות רפואית לנהיגה, ערעורים לוועדת ערר של המרב"ד, תיקי נהיגה בשכרות, אי התאמה אישיותית לנהיגה, ייצוג בעבירות תעבורה ותאונות דרכים ועוד.
הכתבה באדיבות ZAP משפטי