בכיר צבאי מודה: "מקדמים אנשים עם פחות ניסיון כדי למלא את השורות" | משבר אנשי הקבע

ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום (רביעי) לדון במשבר כוח האדם בשירות קבע בצה"ל. כיוון שהדיון התקיים במתכונת פתוחה, בצה"ל לא הציגו מספרים מוחלטים אלא נתונים ומגמות, אך הגישו לוועדה את הנתונים המלאים.

רח"ט הסגל, תא"ל ליאת שבו, האחראית על הטיפול בקצינים ונגדים סיפרה: "הגיעו לפתחי 300 בקשות פרישה ויש עוד 300 בקשות שעדיין נותרו בחיל. זה לא משפיע רק על אותם 600 אלא על כל מי שנמצא תחת הפיקוד שלהם. עוד הוסיפה והעידה על התחושות שמאחוריי המשבר של אנשי הקבע, כי "הם בתחושה שאנחנו לא מספיק דואגים ליום שאחרי השירות שלהם".

רמ"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני הודה: "יש פערים, וכדי לסגור חלק מהפערים אנחנו מקדמים אנשים צעירים עם פחות ניסיון כדי למלא את השורות". לאחר מכן הסביר: "יש לנו ירידה ביחס המיון, עד שנת 2028 צריך למנות 400 סא"לים מתוך 500 מועמדים שיש כרגע וזה עוד יישחק עד 2028. יש סקרים שאנחנו עושים ואפשר לראות את המגמות, בכל הדרגים רואים עלייה בשחיקה".

ודמני המשיך ותיאר את המשמעויות של המשבר בצבא הקבע, וההשלכות על איכות האנשים שמובילים אותו: "יש שחיקה גם במעמד וגם בתנאים והדבר המדאיג הוא שאנשים איכותיים לא רוצים להישאר, אנחנו צריכים לתת תנאים הוגנים שאנשים ירצו להישאר - יש לנו קושי בלהשאיר אנשים ובלמלא את השורות". אמר ודמני: "בראייה ארוכת טווח הדברים מקבלים יותר משמעות. אנחנו חושבים שצריך לעשות הרבה פעולות כדי לחזק את אנשי הקבע".

חוק ההסדרים המוצע כעת בשולחן הכנסת, מדבר לטענת ודמני על שינויים נוספים בתנאי העסקתם של אנשי הקבע כמו "ביטול הנופש, ביטול הגילום על הרכב, מיסוי מענד הפרישה, והעברת סמכויות מצה"ל בנושא דיור. בנוסף, יש בקשה לבטל הסכמות משנת 1992 וגם ההסדר של הפנסיה לא מוסדר כבר הרבה מאוד שנים", כך לדבריו.

ודמני המשיך ותיאר את המורכבות של שירות הקבע: "לשירות בקבע יש מאפיינים ייחודיים בהם בין היתר ניוד ומעבריות בכל רחבי הארץ לפי דיוני שיבוצים, אנחנו לא מאפשרים השלמת הכנסה בעבודה פרטית, זמינות 24/7, עיסוק יום יומי בכפוף למתח מבצעי, היעדר זכות השביתה וההתאגדות, העומס על המשפחה ועוד". רמ"ט אכ"א הסביר כי כל אלה, מייצרים את הבעייתיות לתגמול מתאים: "לגבי השכר, למרות כל הפעולות שאנחנו עושים הוא נתפס כשכר נמוך מידי ולא מספיק מתגמל - בטח ביחס לרמת האחריות והציפייה".

נציג אגף התקציבים באוצר התייחס ואמר: "יש החלטת ממשלה של יותר מ-3 מיליארד ל-3 שנים וזה בנוסף למיליארד בתר"ש, מעבר לתוספות במגזר הציבורי שגם צה"ל מקבל. נעשו צעדים למציאת פתרונות". לטענות כי השכר "נמוך מידי", השיב והתעקש כי "השכר היום של משרת קבע גבוה בחמישים אחוז ממקבילו בשירות הציבורי. לפי נתונים של הממונה על השכר באוצר - השכר הממוצע לרב סרן עומד על 33,000".

נציג אגף התקציבים המשיך והשליך את הבעיה על דור ההעסקה כשטען כי "אנחנו בשוק עבודה שקשה לגייס לא רק בצה"ל, אנחנו בדור שלא מחפש בהכרח את הקביעות ושבגיל 25 לא בהכרח יודע שהוא רוצה לעבוד במקום כל השנים".

"בארגונים הביטחוניים המקבילים לצה"ל שיש להם מאפייני שירות די דומים, הצענו לעבור לחוזה אישי ולקבל שכר יותר גבוהה בהווה עכשיו, בלי הסוכרייה של הפנסיה בסוף. חוק ההסדרים דורש מכל משרדי הממשלה לבצע התייעלות איפה שניתן", הדגיש.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן התייחס בסיום הדברים וסיכם: "יש משבר עמוק בצה"ל. אין זמן למשחקים של קואליציה ואופוזיציה. צה"ל הוא תנאי לקיום שלנו כולם כאן. קציני הצבא נמצאים במטווח על ידי הקואליציה גם בוועדת חוץ וביטחון". לבסוף, העביר גם ביקורת על מי שלטענתו "מנסים להתעלם מכך שנותנים מיליארדים לאחרים ולמי שלא משרת ולא תורם. כשזה מגיע למשרתי הקבע ולמשרתים אנחנו רואים את התוצאות".

"מודל 2016" קובע שקצין המתנדב לשירות קבע נדרש לאחד משני הדברים הבאים: התקדמות בדרגה או פרישה מוקדמת מהצבא. משמעות המודל היא היעדר קביעות תעסוקתית עד לקבלת דרגת סגן אלוף, ובפליטת איש הקבע מהמערכת. בשל כך טוענים קצינים כי הצבא מאבד מיתרונו היחסי מול שוק העבודה. בעקבות המודל החדש יש קצינים הפורשים כבר בדרגות זוטרות, לאחר שהם טוענים שאי הביטחון התעסוקתי יחד עם התנאים הקשים בצבא אינם מצדיקים קריירה ארוכה בצה"ל. דברים אלו מחזקים את דבריו של רמ"ט אכ"א בדיון, שלפיהם לבסוף נשארים הפחות איכותיים ומקודמים יותר ויותר קצינים צעירים וחסרי ניסיון.