במשרד הביטחון אימצו את אחד הלקחים של דוח ועדת נגל לפיו המלחמה הבאה מוכרעת כבר בשלב בניין הכוח. "זה מה שצריך להוביל אותנו", אמר קצין בכיר בצה"ל לוואלה, כשברקע משרד האוצר מאיים לקצץ בדרישות של מערכת הביטחון.
"ההחלטות שאנחנו נקבל היום, הן תהווינה בעצם הבסיס לתוצאות המלחמה הבאה וכל עימות שיהיה. ובשביל זה צריך משאבים. לכן הדרישה התקציבית שלנו ל-2026 היא יותר מ-144 מיליארד שקלים (כוללת תשלום עבור 60,000 משרתי מילואים כתוצאה מפעילות ביטחון מוגבר ואי-הארכת שירות סדיר א.ב)". זאת, בזמן שמשרד האוצר מדבר על תקציב ביטחון סביב ה-96 מיליארד שקלים.
במשרד הביטחון אומרים, כי בהנחיית שר הביטחון הבקשה הראשונית ממשרד האוצר כוללת סעיף של חזרה לכשירות גבוהה יותר מאשר ממה שהיה לפני שישה באוקטובר, כך לפי מדיניות המטכ"ל.
עוד סוגיה שמשרד הביטחון וצה"ל דורש היא עיבוי פסי הייצור המקומיים כדי שבעת מבצע או מלחמה יהיה ניתן להגביר את קצב הייצור, בעיקר של תחמושת. "מצאנו את עצמנו עם בעיות של שרשראות אספקה, נתיבי סחר מאוימים, ואנחנו לא רוצים אתגרים דומים בעתיד", אמר קצין בכיר, שהוסיף, "אנחנו מבינים שמי שמנצח מלחמות, במיוחד מלחמות ארוכות שכאלה, זה מי שיכול לייצר יותר, במהירות המרבית, ולא בהכרח מי שהמחסנים שלו היו מלאים. באירופה מביטים על אוקראינה וחוששים שזה מה שיכריע אותם".
במשרד הביטחון, מתעקשים שיהיה ייצור מקומי לא רק של תחמושת ארטילריה אלא גם של חימושים חכמים, ולשם כך נדרש תקציב מתאים שיסייע בהקמה ורכש רב שנתי תוצרת כחול לבן. "הזמנות של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות לא רק ישמרו פס ייצור, אלא יסייעו בשיווק לעולם ויכניסו כסף למדינה", אמר הקצין.
האתגר הבא, לדברי הקצין הבכיר, יהיה לייצר טכנולוגיות מפתיעות וייחודיות בקנה מידה עולמי כמו ה"ביפרים" שהתפוצצו בלבנון, אך לא רק. "שלפנו הרבה שפנים מהכובע שטיפחנו אותם במשך שני עשורים. שלפנו את ארגז ההפתעות, והוצאנו את מה שהיה נכון להוציא. אנחנו צריכים לחזור ולהשקיע בהמון מו"פ, וטכנולוגיות, ובעצם לייצר לנו את ארגז הפתעות חדש לקראת המלחמה הבאה. אנחנו יודעים טוב מאוד שהאויב לא שוקט על שמריו. להמציא סל יכולות חדש". החזון של שר הביטחון ישראל כ"ץ ומנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אמיר ברעם הוא לקדם אקו-סיסטם בישראל של דיפנס-טק, גם עבור חברות סטארט-אפ קטנות וצעירות.
עוד מוקד שיהיה חלק נכבד מהתקציב הביטחון הוא כוחות היבשה, בעיקר בתחום טנקי המרכבה, נמרים, איתנים, וכלי רכב ממוגנים כולל החלפת משק רכבי הניוד הקל. בשלב זה, נאמדת ההשקעה בכלים ביותר מחמישה מיליארד שקלים.
תחום נוסף שמשרד הביטחון מתכוון להשקיע בו הם הרובוטים בתצורות שונות, כולל בתחומים חדשים כמו לוגיסטיקה וניוד. למשל, לנשיאת ציוד ברחובות אזור עוין, וזאת בנוסף לציוד מכני הנדסי כבד נשלט מרחוק. עוד הוחלט שכל כלי הטיס הלא מאוישים ירכשו רק מתוצרת מקומית, כולל מסוק רובוטי לסיוע באספקה של כוחות בעומק שטח האויב. בצה"ל מדברים על תקציב מיוחד לגבול המזרחי לא רק למימון גדר שעון חול וצירים אלא לציוד טכנולוגי ורכיבי הגנה שיסייעו בתרחישים איסוף, מודיעין, ותקיפה כולל אירועים מתפרצים. כך גם תחום הרחפנים על סוגיו הולך לגדול בצורה חדה מאוד.
בשלב הזה הדאגה העיקרית במשרד הביטחון ובצה"ל היא מאיראן, שיומיים אחרי סיום מבצע עם כלביא החלה לתחקר את אירועי הסטנד-אין איראן (טיסות חופשיות של חיל האוויר מעל שמי איראן) ולצאת למסע רכש חסר תקדים. "הם יצאו למסע שופינג חסר תקדים כדי לשדרג את בניין הכוח שלהם ובמהירות. מה שנקרא מרוץ חימוש על סטרואידים. אנחנו חייבים להיות עשרות צעדים קדימה, לא כמה צעדים קדימה, ודווקא הטכנולוגיות המתקדמות הן מקזז יתרון האיכותי הגדול ביותר שיש לנו אל מול אויבינו".