מחקר חדש שפורסם על ידי המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בחן באופן שיטתי את השיח בעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית, "אל-חיאת אל-ג'דידה", בין ינואר 2022 לאוגוסט 2025. המחקר, מתבסס בעיקרו על ניתוח תוכן באמצעות כלי בינה מלאכותית מתקדמים של למעלה מ-2300 טורי דעה שפורסמו בעיתונים. מטרת המחקר היא לבדוק את העמדות השכיחות ברשות הפלסטינית כלפי ישראל והיהודים, וכן כלפי חמאס ואירועי 7 באוקטובר.
המחקר בוצע בעזרת כלי ניתוח בינה מלאכותית, המאפשרים מדידה של סנטימנט, דפוסים לשוניים וכן זיהוי של ניסוחים בעלי מאפיינים אנטישמיים או דה־לגיטימציה לישראל. "אנטישמיות", לצורכי מחקר זה, היא ההגדרה של IHRA, שהיא ההגדרה המקובלת למונח זה על ידי ממשלת ישראל וחלק גדול מהארגונים היהודיים בתפוצות.
הממצאים המרכזיים שהועלו במחקר:
אנטישמיות ושיח של שלילת הציונות
כ־20% מהמאמרים המזכירים יהודים נושאים תכנים אנטישמיים מובהקים - בין היתר שלילת עצם קיומו של "העם היהודי", טענות על שליטה יהודית בכלכלה העולמית ובאליטות האמריקאיות, והשוואות בין ישראל לבין הנאציזם או הצלבנים, וישויות קולוניאליות למיניהן. גם בכתבות שאינן מזכירות יהודים, הציונות מוצגת כמעט תמיד כתנועה קולוניאלית וכמקור לסבל הפלסטיני. יצויין, כי לא נמצא שינוי מובהק בשיעור האנטישמיות לפני ואחרי 7 באוקטובר 2023.
חמאס והשבעה באוקטובר
היחס כלפי החמאס והשבעה באוקטובר נבחן לפי שלוש תקופות, לשם השוואה ביניהן: התקופה שלפני השבעה באוקטובר, התקופה משבעה באוקטובר ועד הפסקת האש הראשונה (30 בנובמבר 2023), והתקופה של המשך המלחמה לאחר הפסקת האש הראשונה. בתקופות שנבדקו, נעשה ניתוח לפי סנטימנט (יחס שלילי, חיובי, וכו'), לצד בדיקה האם החמאס מתואר כגוף לגיטימי.
לפי ממצאי המחקר, ברוב המוחלט של טורי הדעה שנבחנו, חמאס מוצג כגוף שלילי ולא לגיטימי, המזוהה עם "האחים המוסלמים" ועם איראן. בתקופה שלפני השבעה באוקטובר, 62% מהמאמרים בנושא החמאס היו "מאד שליליים", 21% שליליים, ועוד 5% "די שליליים". כ-10% מהמאמרים הוגדרו "ניטראליים". 82% מהמאמרים התייחסו לחמאס כאל "לא לגיטימי".
עם זאת, במהלך השבועות הראשונים לאחר אירועי 7 באוקטובר נרשמה התמתנות זמנית ביחס כלפי חמאס. בתקופה זו לא אותרו מאמרים שהוגדרו כ"מאד שליליים", ורק 22% מהמאמרים הוגדרו "שליליים". 67% מהמאמרים בתקופה זו הוגדרו "ניטראליים" ביחס לחמאס וכן ביחס ללגיטימיות שלו, והיו אפילו כ-11% שהוגדרו "די חיוביים". מאמרים חיוביים כלפי חמאס נדירים, וברובם מסתתרים מאחורי קריאות לאחדות לאומית תחת אש"ף ולא כהבעת תמיכה ישירה בארגון.
לאחר ההפוגה במלחמה, חזרו הטורים לביקורת חריפה והוקעה של ארגון החמאס כבלתי לגיטימי: 47.5% מהמאמרים סווגו כ"מאד שליליים", 19.5% סווגו כ"שליליים", ועוד 12% כ"די שליליים". 19% מהמאמרים סווגו כניטראליים. בתוך כך, ב-76% מהמאמרים החמאס מוצג כבלתי לגיטימי.
ומה לגבי היחס לאירועי 7 באוקטובר?
כ־67% מהמאמרים שהתייחסו ל־7 באוקטובר מציגים את האירוע באור שלילי, כאשר 39% מהמאמרים סווגו כיחס "שלילי מאד", 21% כ"שלילי", ועוד 7% כ"די שלילי". ברבע מהמאמרים (25%) היחס הוא ניטראלי, ורק בכ-7% היחס חיובי.
עיקר הביקורת איננה על מעשי הרצח עצמם אלא על כך שהמתקפה "סיפקה לישראל תירוץ" להרחבת פעולותיה הצבאיות וההשלכות הקשות על הפלסטינים. יצויין, כי כפי שהעלה המחקר לגבי היחס לחמאס, גם היחס השלילי לאירועי שבעה באוקטובר החריף לאחר הפסקת האש הראשונה (30 בנובמבר 23').
בנוסף, המחקר בדק את היחס במאמרים כלפי הסכם אפשרי עם ישראל. ב- 62% מהמאמרים היחס הוא שלילי (מתוכם 44% סווגו כ"שלילי מאד"), כאשר הכותבים מציגים את ישראל כישות קולוניאלית שאין אפשרות להסכם אמיתי עמה. בכמעט שליש מהמאמרים (30%) היחס כלפי האופציה להשיג הסדר עם ישראל הוא חיובי. ב-7.5% מהמאמרים היחס הוא ניטראלי.
עורכי המחקר, יעקב כץ, שלומי ברזניק ואלי קנאי, ממרכז המידע של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), מדגישים כי הממצאים מבטאים את מאפייני השיח הרשמי ברשות הפלסטינית, כאשר העיתון שנבדק הוא למעשה כלי דוברות של הרשות, והוא משמר קו עוין כלפי ישראל והציונות ואף נגוע באנטישמיות בוטה. הביקורת החריפה כלפי חמאס נובעת משלילת האסלאם הפוליטי כחלק ממאבקי הכוח על השליטה בעם הפלסטיני.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן הגיבו: "הממצאים חושפים כי עיתון רשמי של הרשות משמר נרטיב אנטישמי עם שלילת הציונות; מצד שני, הוא דוחה את חמאס ומציג אותו כגורם קיצוני ולא לגיטימי". הם הוסיפו: "השיח הזה מבטא חוסר אמון עמוק גם כלפי ישראל וגם כלפי חמאס, שנתפס בעיני הרשות כמתחרה פוליטי שמאיים על מעמדה".
"אנטישמיות, האשמת ישראל, ושיח של דה־לגיטימציה לציונות אינם מקריים", הסבירו. "הם חלק ממסגור נורמטיבי קבוע בעיתונות הרשמית של הרשות. זהו ביטוי מובהק לשיח פנימי שמלמד עד כמה רחוקה הדרך להכשרת הציבור הפלסטיני לקראת פיוס", סיכמו.