החזרה הפינקלשטיינית ואולמרט הנוקם

התשדיר של ברק עשוי היטב, חם, מושקע ולא כל כך משעמם. העדויות הדוקומנטריות אמינות.
הראש בסיסי. אני אהוד ברק, שמצטער על כל מיני דברים, הוצאתי אתכם מלבנון, המלחמה שאריק שרון תיכנן. ברק מדבר ישר עיניים למצלמה, בריתמוס עולה, עד להנפת הידיים המוכרת. קמפיין ברק ראה בכך הצלחה גדולה, בדיבור האותנטי, אבל נדמה שמדובר במניירה. גם בהכאה על חטא, ברק דיבר כך כל החודש ודבר לא עזר. להיפך. לפעמים נדמה שככל שהוא מלהג נקבע הפער בינו לבין שרון. רוצה לומר, התשדיר עושה רושם טוב, המסר פחות. החזרה הפינקלשטיינית על דברי שרון "אני חושב שמלחמת לבנון הייתה מהמוצדקות ביותר במלחמות ישראל" עושה את העבודה.

התשדיר של שרון כמו בליכוד, לבטן. חי, צבעוני ופשטני לאללה. זילברשטיין וגאון היו חותמים על סלוגן כמו "ברק הבטיח, ברק איכזב, ברק צריך להתחלף". זו המוסכמה במערכת הבחירות בארצות דמוקרטיות בכל העולם. הבטחת-קיימת, ניצחת או להיפך. הקליפ מצויין, תולדות חייו של שרון הגיבור, למעט שניים-שלושה קאטים צורמים, ובלי מלחמת לבנון. המסע בין אזרחי ישראל עובד טוב, הדמויות, הדגל והמוסיקה המלווה. אולמרט כמו אולמרט, נוקם ונוטר, עומד במקום בו ברק נשבע אמונים לירושלים, והטוב מכולם, שרון ברוסית.זה יושב מצויין. כשאמר "אני נשבע" תוך כדי רכינה לעבר המצלמה, העסק עבד. הביצוע הטכני, לעומת זאת, קצת בעייתי: הקאטים רשלניים, ג'אמפים פה ושם, אותיות קטנות מידי בהודעות אזהרה האדומות. אולי, אגב, בגלל המחיר. קמפיין ברק מוציא כפליים מקמפיין שרון.