2.6 מיליון נפשות וכמיליון ילדים בישראל חיים באי ביטחון תזונתי בשל מצב כלכלי קשה, כך נכתב בדו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי לשנת 2024 המתפרסם היום (ראשון). "הממצאים העולים מהדו"ח מצביעים על תמונת מצב קשה במצב הביטחון התזונתי של תושבי ישראל", הסבירו מחברי הדו"ח.
"הממצאים מלמדים כי למרות השיפור שחל ב-2024 במצב אי-הביטחון התזונתי בהשוואה לשנה הקודמת, שיעור גבוה מאוד של משקי בית ונפשות עדיין חיים באי-ביטחון תזונתי", הדגישו.
לפי הנתונים, שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי ירד מ-30.8% ב-2023 ל-27.2% ב-2024. הירידה נרשמה הן באי-ביטחון תזונתי נמוך (מ-18.4% ל-17.2%) והן באי-ביטחון תזונתי נמוך מאוד (מ-12.3% ל-9.9%). למרות זאת, כ-900 אלף משקי בית בישראל עדיין אינם מצליחים לספק מזון בסיסי.
הדו"ח מצביע על פערים חדים בין המחוזות: צפון וירושלים מובילים באי-ביטחון תזונתי
המחוזות שבהם המצב קשה במיוחד: מחוז צפון - 36.7% מחוז ירושלים - 37% לעומת זאת, במחוז דרום נרשמה ירידה חדה במיוחד של כ-32% - מ-37.9% ל-25.9%. בביטוח הלאומי מסבירים כי הסיבה העיקרית לשיפור היא התמיכות שקיבלו המפונים בזמן שהותם במלונות, כולל אספקת מזון סדירה.
ילדים: האוכלוסייה הפגיעה ביותר- 31.7% מהילדים בישראל חיו ב-2024 במשקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, כמעט אחד מכל שלושה. אמנם מדובר בשיפור לעומת 2023 (36%), אך הנתון נותר חריג בהיקפו. בקרב בני 65 ומעלה המצב מעט טוב יותר: 22.8% חיים באי-ביטחון תזונתי, עדיין שיעור גבוה, אך נמוך מהממוצע הכללי.
הפערים ממשיכים להישמר בין החברה הערבית לאוכלוסייה היהודית. 58% ממשקי הבית הערביים חיים באי-ביטחון תזונתי, 23.8% נמצאים בביטחון תזונתי נמוך מאוד הנתונים מצביעים על ירידה לעומת 2023, אך הם עדיין הגבוהים בישראל. בקרב יהודים לא-חרדים: 19.1% חיים באי-ביטחון תזונתי 6.4% בביטחון תזונתי נמוך מאוד.
מה קורה בחברה החרדית? 25% חיים באי-ביטחון תזונתי, 9.9% בביטחון תזונתי נמוך מאוד (עלייה בהשוואה להחמרה בדרגת "נמוך מאוד".) לפי הדו"ח, גידול במספר הילדים במשפחה מגדיל משמעותית את הסיכון לאי-ביטחון תזונתי בייחוד בחברה הערבית והחרדית.
לגבי נגישות למזון בריא: כ-2.6 מיליון נפשות ללא אפשרות לתזונה ראויה לצד שאלת הכמות, הדו"ח בחן גם את הנגישות הכלכלית למזון בריא. ב-2024 26.5% ממשקי הבית - כ-963 אלף משקי בית דיווחו שאין להם נגישות למזון בריא, כולל, 2.6 מיליון נפשות כ- 926 אלף ילדים. גם כאן נרשמה ירידה לעומת 2023, אך שיעור המשפחות המתקשות לממן מזון בריא נשאר גבוה במיוחד.
גם כאן
בחברה החרדית והערבית, אי- נגישות למזון בריא גבוהה יותר מבאוכלוסייה היהודית הלא -חרדית: חרדים: 33%, ערבים: 30.8%. בניגוד לאוכלוסיות אחרות, בחברה הערבית שיעור אי-הנגישות למזון בריא נמוך בהרבה משיעור אי-הביטחון התזונתי, מה שמעיד על חסמים שונים בין הכמות לאיכות המזון.
מי בסיכון גבוה יותר?
מספר מפרנסים: משפחות עם פחות משני מפרנסים - סיכוי גבוה פי 1.5 לאי-נגישות למזון בריא. גודל משק הבית: 39.5% מהמשפחות עם 6 נפשות ומעלה חיות באי-ביטחון תזונתי. משקי בית של נפש אחת: 31% חיים באי-ביטחון תזונתי.
ככל שההכנסה נמוכה יותר - כך גדל הסיכון: בחמישון התחתון 47.6% מהמשפחות חיו באי-ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון.
לדברי מחברי הדו"ח, ניצה (קלינר) קסיר, נדב שורק, רינה פינס ונתנאל פלאם: "הממצאים העגומים העולים מהדוח מדגישים את הצורך בגיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכלל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות. נדרשים בנייה ויישום של תוכניות ממשלתית רב-שנתיות, הקצאת תקציבים והגדרת יעדים לצמצום ממדי אי-הביטחון התזונתי. בכלל זה נדרש להרחיב את מערך הסיוע הישיר למזון למשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי ובאי-נגישות למזון בריא, כהרחבת חלוקת תווי מזון, תוך הקפדה על מנגנוני בקרה, מזון בריא ושמירה על כבודם של מקבלי הסיוע".
"לנוכח שיעורי העוני הגבוהים בישראל, והקשר ההדוק בין מצב כלכלי לבין מצב הביטחון התזונתי, עולה גם הצורך בהגדלת קצבאות קיום. ממצאי הדוח, המצביעים על היקפים נרחבים של אי-ביטחון תזונתי ואי-נגישות למזון בריא בייחוד בקרב משפחות עם ילדים ובקרב אוכלוסיות בפריפריה החברתית כאוכלוסייה הערבית. מדגישים את הצורך בהרחבת תוכניות הזנה לילדים במערכות החינוך, בעיקר באזורים ובקבוצות שבהם שיעורי אי-הביטחון התזונתי גבוהים במיוחד".
הדוח הנוכחי מצטרף לסדרה של פרסומים של מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, ומשקף את מחויבותו להמשיך ולחקור תופעות חברתיות בעלות השלכות רחבות על איכות החיים בישראל. לצד דוח העוני השנתי, יפרסם מינהל המחקר בביטוח לאומי מדי שנה את תמונת המצב של הביטחון התזונתי המבוסס על נתוני הסקרים המתבצעים באגף הסקרים של המינהל, אשר ייאספו וינותחו. פרסומים אלו מיועדים לשמש בסיס מקצועי ואמין למקבלי ההחלטות בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך, ולספק תמונת מצב עדכנית שתאפשר קביעת יעדים מדידים לצמצום ממדי התופעה ולעיצוב מדיניות חברתית לצמצום העוני ואי-הביטחון התזונתי".