"מכשפה מרושעת, לערוף את ראשה": סין במתקפה על ר"מ יפן החדשה

סין ויפן נקלעו בימים האחרונים למשבר דיפלומטי חריף, שכלל איומים צבאיים, זימוני שגרירים ואפילו רמיזות לעריפת ראשים - והכול בגלל טייוואן.

הזעם הסיני מופנה אל ראש ממשלת יפן הטרייה, סאנאה טאקאיצ'י, שאמרה לחברי פרלמנט בארצה בשבוע שעבר כי מתקפה סינית על טייוואן עלולה לחייב תגובה צבאית מטוקיו, בהצהרה מפורשת חריגה עבור ראש ממשלה יפני מכהן.

סין, הטוענת שהאי הדמוקרטי המנהל שלטון עצמאי הוא חלק משטחה, אינה שוללת שימוש בכוח נגדו כדי להשתלט עליו מחדש או להיאבק בכל שאיפה בדלנית שלו. היא דורשת שטאקאיצ'י תחזור בה מהערותיה ה"מחפירות".

אחרים הרחיקו לכת יותר: פרשן סיני בולט כינה את טאקאיצ'י "מכשפה מרושעת", בעוד דיפלומט סיני ביפן דיבר על הצורך "למלוק את הצוואר המלוכלך" המתערב במה שבייג'ינג מחשיבה בתור עניין פנימי.

שתי המדינות זימנו את שגרירי הצד השני, והמתיחות נמצאת כבר שבוע השני שלה. המשבר מדגים את מערכת היחסים המורכבת בין שתי המדינות. מצד אחד, הן שותפות סחר גדולות, אך מצד שני, יש ביניהן מחלוקות טריטוריאליות ומתחים היסטוריים מאז שיפן כבשה את סין בזמן מלחמת העולם השנייה.

רק לפני שבועיים נפגשה טאקאיצ'י, שהפכה בחודש שעבר לאישה הראשונה המכהנת כראש ממשלת יפן, עם נשיא סין שי ג'ינפינג בשולי פסגה אזורית בדרום קוריאה, שבמהלכה הסכימו לפעול לשמירה על יחסים יציבים.

בדומה לבעלת בריתה ארצות הברית, יפן באופן מסורתי נהגה להיות עמומה לגבי מידת המחויבות שלה להגן על טייוואן - שבנקודה הקרובה ביותר נמצאת כ־70 מייל בלבד משטחה - מפני תוקפנות צבאית סינית.

אך טאקאיצ'י, הידועה בעמדותיה הנציות כלפי סין ותומכת ותיקה של טייוואן, אמרה בשבוע שעבר למחוקקים כי שימוש סיני בכוח נגד האי עשוי להיחשב "איום קיומי", שיחייב תגובה צבאית.

ג'ף קינגסטון, פרופסור ללימודי אסיה והיסטוריה בקמפוס יפן של אוניברסיטת טמפל, אמר לרשת NBC שאף שמנהיגי עבר ביפן - כולל המנטור של טאקאיצ'י, ראש הממשלה שלעבר שינזו אבה המנוח - השמיעו הצהרות דומות לאחר שעזבו את תפקידם, "זה דבר חדש שראש ממשלה מכהן אומר זאת".

התגובות מסין היו חריפות ומיידיות, ולא תמיד דיפלומטיות. "את הצוואר המלוכלך שמושיט את עצמו יש לערוף", כתב שו ג'יאן, הקונסול הכללי של סין בעיר אוסקה שביפן, בפוסט ברשת X שנמחק מאז.

ממשלת יפן אומרת כי היא ממשיכה לתמוך בפתרון בדרכי שלום לסוגיית טייוואן, וביקרה את דבריו של שו כ"בלתי הולמים לחלוטין". מהפרשנים ראו בהם איום על חייה של טאקאיצ'י.

גם שגריר ארצות הברית ביפן, ג'ורג' גלאס, התייחס לדבריו של הקונסול. "הגיעה העת שבייג'ינג תתנהג כמו ה'שכן הטוב' שהיא מדברת עליו שוב ושוב, אך שוב ושוב נכשלת להיות", כתב ב-X.

ביום שישי זימנה טוקיו את שגריר סין ביפן, וו ג'יאנגהאוו, כדי להביע מחאה על הפוסט של שו.

סין אמרה מאוחר יותר באותו יום כי וו עצמו זימן את סגן שר החוץ של יפן, טאקהירו פונאקושי, כדי להביע מחאה משלו ולתקוף את טאקאיצ'י על שלא חזרה בה מהצהרותיה, שלדבריה "הפרו שכל ישר בסיסי, חצו קו אדום סיני, היוו איום צבאי, ושקולות לליבוי מלחמה".

יום קודם לכן זימנה בייג'ינג את שגריר יפן, קנג'י קאנאסוגי, כדי להזהירו בנוגע לטייוואן. משרד ההגנה הסיני פרסם גם הוא אזהרה ביום שישי, ואמר כי יפן "תתרסק ללא ספק על קיר הפלדה" של הצבא הסיני אם תתערב במצרי טייוואן, "ותשלם מחיר מר".

טאקאיצ'י הותקפה גם בתקשורת הממלכתית הסינית. מאמר מערכת בעיתון "יומון העם" ביום שישי טען כי דבריה בנושא טייוואן - לצד הבטחתה להגדיל את תקציב הביטחון ותמיכתה בתיקון החוקה הפציפיסטית של יפן - נועדו "למצוא תירוץ להתרחבותה הצבאית של יפן".

הו שי'ג'ין, פרשן לאומני סיני, אמר כי טאקאיצ'י היא "מכשפה מרושעת" שהצליחה "להצית התפרצות חדשה של שנאה הדדית בין הציבור הסיני והיפני".

טייוואן, שנשלטה על ידי שושלת צ'ינג הסינית בין 1683 ל־1895 ועל ידי יפן בין 1895 ל־1945, הדגישה את ריבונותה וציינה את ההתגברות של פעילותה הצבאית של בייג'ינג במצרי טייוואן.

משרד החוץ של טייוואן אמר השבוע שהאזהרות הסיניות ליפן "מדגישות את המנטליות ההגמונית שלהן ומראות שהיא מחוללת צרות השואפת לשנות חד־צדדית את הסדר הבינלאומי".

לפי קינגסטון, התגובה החריפה של סין רק "תחזק את המוניטין שלה" בקרב שמרנים ביפן. זה עשוי גם להקנות לה נקודות זכות אצל הנשיא דונלד טראמפ, שאיתו, כך נראה, מצאה שפה משותפת במהלך ביקורו ביפן בחודש שעבר.

"נקיטת קו תקיף כלפי סין לא באמת פוגעת בה מבחינת יחסי ארצות הברית-יפן", אמר.

ריצ'רד מקגרגור, עמית בכיר למזרח אסיה ממכון מחקר באוסטרליה, אמר ל-NBC שלאור הרגישות הרבה של סוגיית טייוואן בעיני סין, הנחשבת לקו אדום מבחינתה, "תגובתה הנוקשה לא מפתיעה". עם זאת, הוא אמר שאף שטאקאיצ'י רוצה להיראות תקיפה בתחום הביטחון הלאומי, "זה לא אומר שהיא רוצה עימות עם סין". לכן, הדגיש, "זה לא אירוע קטסטרופלי".

קינגסטון הסכים: "היא עשתה מעבר לנדרש כדי להיות פרובוקטיבית וסין הגיבה כצפוי".