על רקע פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית בברזיל, ומה שמתואר כ"חודש נובמבר החם ביותר זה 83 שנה", סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על ירידה בולטת במעמדו הציבורי של נושא משבר האקלים בישראל.
לפי הסקר, 73% מהישראלים מציינים שנושא האקלים לא משפיע על הצבעתם לכנסת, וכשני שלישים טוענים כי אינו שיקול בבחירות המקומיות. זאת אף ש-68% מהציבור עדיין סבורים שעל הממשלה להיערך להשפעות ההתחממות הגלובלית - ירידה של שבעה אחוזים מאז נובמבר 2020.
הסקר נערך על ידי המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, וכלל 1,033 משיבים במדגם מייצג בגילי 18 ומעלה, בשילוב סקר טלפוני ומקוון, בהם 22% דוברי ערבית.
נטישה הדרגתית, ופערים ברורים בין קבוצות האוכלוסייה
- לפי החוקרים, הירידה במעמדו של משבר האקלים בשיח הישראלי מגיעה אחרי תקופה רוויה אירועים -מגפת הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל והמשבר הפוליטי סביב ההפיכה המשפטית. "רצף אירועים שמשנה סדרי עדיפויות ומחליש את האמון הציבורי בממשלה", נכתב.
- מהנתונים עולה פער עקבי בין מחנות פוליטיים:
- בכלל המגזרים יש רוב התומך בהיערכות ממשלתית, אך שיעור התמיכה פוחת ככל שנעים ימינה על הציר הפוליטי.
- במגזר הערבי נרשמה ירידה חדה: מ-76% תמיכה בהיערכות ב־2020 ל-54% כיום.
- בציבור החרדי - תמיכה נמוכה במיוחד: 39% בלבד, לעומת 79% בקרב חילונים.
- התמיכה עולה עם הגיל: מ-63% בקרב צעירים בני 18-24, ועד 76% בקרב בני 65+.
הציבור מוכן להיכנס תחת האלונקה, אך עד גבול מסוים
רוב הציבור נכון לבצע שינויים קלים בהרגלים, כש61% מוכנים להפריד פסולת למחזור אם יש פחים קרובים ו-56% מוכנים לוותר על כלים חד-פעמיים. לעומת זאת, רק 35% מוכנים לוותר על שימוש ברכב פרטי. אחוז נמוך של 30% תומכים באגרת גודש - ו-53% מתנגדים לה באופן מפורש.
בציבור החרדי, לדוגמה, התמיכה בויתור על כלים חד־פעמיים צנחה מ-37% ל-21% - בין היתר על רקע הטלת המס וביטולו. הסקר מצביע גם על פער עמוק בידע הציבורי. 36% אינם יודעים שהם יכולים להתקין פאנלים סולריים על גג ביתם ו-51% אינם יודעים שניתן להתאים את הבית לתקן בנייה ירוקה.
לעומת זאת, 47% מהציבור מוכן להשקיע בצעדים כמו מעבר לרכבים חסכוניים בדלק ו- 55% מוכנים לעבור לצריכת חשמל מפאנלים סולריים. 56% מהמשיבים תומכים בתמריצים לאוכלוסיות מוחלשות כדי לאפשר להן לעבור לפתרונות ירוקים.
במכון הישראלי לדמוקרטיה הגיבו לנתונים: "הנתונים מצביעים על ירידה במוכנות לשאת בעלויות הכלכליות, לצד פתיחות לשינויי התנהגות. נדרשת פעולה ממשלתית של הסברה, תמריצים ומדיניות יציבה - למען הדורות הבאים".