משבר האקלים במשבר. לנשיא ארה"ב נבחר ספקן שמכנה אותו "קונספירציה" ו"הונאה". גרטה טונברג עברה להילחם עבור עזה ונגד ישראל, ולישראלים היו נושאים קיומיים לעסוק בהם בשנתיים האחרונות. נושא האקלים לא מהווה בישראל שיקול עיקרי בבחירות: 73% מהמשיבים לסקר חדש ציינו כי הנושא לא משפיע על הצבעתם לכנסת, וכשני שליש ציינו זאת בהתייחס לבחירות המקומיות. זאת, למרות שרוב הציבור בישראל (68%) סבור עדיין שעל הממשלה להיערך להשפעות ההתחממות הגלובלית (70% בקרב היהודים ו-54% בקרב הערבים) - אבל גם זאת ירידה של 7 אחוזים לעומת הסקר מנובמבר 2020. (שיעור הסבורים כך עולה עם הגיל: מ-63% בקרב הצעירים בני 18-24, עד ל-76% בקרב המבוגרים בני 65 ומעלה).
כך, עולה מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לכבוד פתיחתה השבוע בברזיל של ועידת האקלים הבינלאומית ה-30. זה סקר שלישי של המכון בנושא מאז 2020 וכפי שמסביר המכון עצמו, ממצאיו מאפשרים לבחון את השינוי בעמדות הציבור על רקע תקופה רוויית משברים, בהם מגפת הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל והמשבר הפוליטי-חברתי סביב ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה הנוכחית - "רצף אירועים שללא ספק השפיעו על רמת האמון הציבורי בממשלה ועל סדרי העדיפויות של האזרחים".
הסקר נערך על ידי המרכז לממשל וכלכלה בייעוץ וליווי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. הסקר הטלפוני והמקוון כלל 1,033 משיבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה וכלל 22% משיבים בערבית, כשיעור הציבור הערבי באוכלוסיה.
נטישה הדרגתית, ופערים ברורים בין קבוצות האוכלוסייה
מניתוח ממצאי הסקר של איתן בן-אליה, דפנה אבירם-ניצן שנתוניו עובדו על ידי רועי קנת-פורטל ועידו קטושבסקי, עולים גם הפערים הניכרים בין קבוצות שונות של החברה הישראלית. מהסקר עולה שאמנם בכל שלושת המחנות הפוליטיים (ימין, מרכז ושמאל) קיים רוב התומך בהיערכות ממשלתית, אך מידת ההסכמה פוחתת ככל שנעים ימינה על הציר הפוליטי. במגזר הערבי נרשמה ירידה בתמיכה בהיערכות הממשלתית להשפעות ההתחממות הגלובלית, מ-76% בנובמבר 2020 ל-54% כיום. בציבור החרדי שיעור התמיכה בכך עומד על 39% בלבד, לעומת 79% בקרב חילונים.
עולה שרוב הציבור מוכן לבצע צעדים סביבתיים פשוטים: להפריד פסולת למחזור כאשר פחי המחזור קרובים לביתם (61%) ולוותר על שימוש בכלים חד-פעמיים (56%). לעומת זאת, רק 35% מוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי ו-30% תומכים בהטלת אגרת גודש; יתרה מכך, רוב המשיבים (53%) מתנגדים להטלת אגרת גודש.
יצויין שע"פ תוצאות הסקר עולה שבשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במוכנות הציבור לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בצעדים להפחתת פליטות פחמן, כגון תשלום מיסים על אנרגיה מזהמת או רכישת רכב פחות מזהם. עם זאת, כמחצית מהציבור מוכנים להשקיע ברכב חסכוני (47%) או בפאנלים סולריים (55%). במקביל, חלה ירידה ניכרת בשיעור החרדים המוכנים לוותר על שימוש בכלים חד-פעמיים: מ-37% בנובמבר 2020 ל-21% בלבד כיום. זאת, על רקע הטלת המס - וביטולו.
הציבור מוכן להיכנס תחת האלונקה, אך עד גבול מסוים
כרגיל, לוקים מאמצי הממשלה בהסברה, ומסתמן שנדרשת עדיין פעילות הסברה נרחבת: 36% לא יודעים שבאפשרותם להתקין פאנלים סולריים על גג ביתם ו-51% לא יודעים שניתן להתאים את ביתם לתקן ירוק ולחסוך באנרגיה. רוב הציבור (56%) תומך במתן תמריצים כספיים לאוכלוסיות החלשות כדי שיוכלו להשקיע בפאנלים סולריים, תקן ירוק ו/או רכב חשמלי.
ברקע, חודש נובמבר 2025 מתברר כחודש החם ביותר זה 83 שנה ובמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים: "אנו רואים חשיבות רבה להנגיש למקבלי ההחלטות ולציבור את עמדות האזרחים בישראל כלפי ההיערכות למשבר האקלים. ממצאי הסקר מצביעים על ירידה כללית במוכנות הציבור לשאת בנטל הכלכלי של ההתמודדות עם משבר האקלים, אך גם על פתיחות משמעותית לשינוי התנהגותי".
לדברי דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לכלכלה ומימשל במכון הישראלי לדמוקרטיה, "נדרשת פעילות ממשלתית של הסברה ותמריצים. הנתונים שלהלן מהווים קריאת כיוון לגיבוש מדיניות סביבתית אחראית, יציבה והוגנת לשנים הבאות -למען הדורות הבאים".