הבוקר (שישי) הגישה ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) שאילתא דחופה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעקבות פרסום וואלה על רצח תהליל עאמר, האישה ה-40 שנרצחת מתחילת השנה בתוך המשפחה, וה-21 שנרצחה השנה בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות. על פי הפרסום, עאמר נמצאה אמש ירויה בתוך רכבה סמוך לכפר קאסם, וארבעה מאחיה נעצרו בחשד למעורבות.
שש שעות לפני מותה העלתה עאמר לרשתות החברתיות פוסט שבו הודתה לאחיה על הרכב החדש שקיבלה, וכתבה: "התחדשתי. תודה לאח שלי על המתנה המהממת, אוהבת אותך". כמה שעות אחר כך נמצאה ללא רוח חיים.
בשאילתא הדחופה שהגישה לשר לביטחון לאומי כתבה ח"כ עדי עזוז כי רציחתה של תהליל עאמר, בת 28 מכפר קאסם, מעלה את מניין הנשים שנרצחו השנה ל-40 מספר שיא שממחיש, לדבריה, עד כמה "הטרור המגדרי פושט ברחובות וחיי נשים הפכו להפקר". היא ביקשה מהשר להבהיר מהי מדיניות משרדו למניעת רצח נשים וכיצד מוגנות נשים בסיכון מיידי הנמצאות בקרבת מאיימים".
בנוסף התייחסה עזוז לרצח ואמרה: "אנחנו בעיצומו של חודש המאבק באלימות כלפי נשים, מדובר באישה ה-40 שנרצחת מתחילת השנה בתוך המשפחה. רצח נשים זה לא גזרת גורל, אלו פשעי שנאה נגד נשים שמתרחשים במציאות מפקירה ומופקרת של השר בן גביר".
המעצרים והחקירה שנפתחה
המשטרה עצרה זמן קצר לאחר פתיחת החקירה ארבעה מאחיה של עאמר. בזירה נאספו ממצאים מהרכב ומהסביבה, והחקירה נמצאת בראשיתה.
כלי ממשלתי שנועד להציל חיים אך כמעט שאינו מגיע לנשים
בעוד חברת הכנסת עזוז דורשת מהשר להציג כיצד המדינה מגינה על נשים בסיכון, הנתונים שפרסמנו השבוע בוואלה מצביעים על פער עמוק בין כלי מניעה שקיימים על הנייר לבין מה שקורה בשטח.
לפני שנה השיקה המדינה כלי הגנה חכם וחינמי לנשים מאוימות בשם הפיקוח הטכנולוגי. זהו מנגנון שנועד להתריע בזמן אמת כאשר גבר מסוכן מתקרב לאישה שמוגנת בצו הרחקה. הכלי מבוסס על צמיד המוצמד לרגל התוקף ועל מכשירי טלפון ייעודיים, המותקנים בהוראת בית משפט ומאפשרים התראה מיידית לאישה וליחידת משגב של שבס.
הנתונים הרשמיים מציגים תמונה קשה. המדינה רכשה 200 יחידות פיקוח והקימה יחידה ייעודית שנועדה להפעיל את השירות ולהגן על נשים בסיכון. החקיקה להסדרת המערך אושרה באוגוסט 2023 והשירות החל לפעול באוגוסט 2024, אולם בפועל ההגנה כמעט ואינה מגיעה לנשים. בשנה הראשונה להפעלת המערך רק 17 נשים קיבלו את הפיקוח הטכנולוגי, ועד נובמבר 2025 מספרן עלה ל-36 בלבד, זאת במדינה שבה מוגשות מדי שנה כעשרת אלפים בקשות לצווי הגנה.
למרות שהיו פניות רבות מצד נשים שביקשו להיכלל בשירות, ורבות מהן אף הוגדרו בסיכון גבוה, הכלי כמעט ואינו מופעל בשטח. אחת הסיבות המרכזיות היא שמעולם לא נערך קמפיין ממשלתי שיגדיל את מודעות הציבור לשירות, וכתוצאה מכך נשים רבות כלל אינן יודעות שהוא קיים.
לצד נתוני השימוש הנמוכים, בקרב מעט הנשים שקיבלו את ההגנה נמצאה יעילות גבוהה של הכלי. תועדו מאות התראות בזמן אמת, עשרות כליאות וכתבי אישום בגין הפרות צו. המידע שנאסף באמצעות הפיקוח סייע לרשויות גם בהליכים פליליים, ובמדינות אחרות שבהן מופעל המנגנון לא דווח על מקרה שבו אישה נרצחה בזמן שהייתה מוגנת באמצעי זה.
הרצח של תהליל עאמר מצטרף לשורה ארוכה של נשים שנרצחו השנה בתוך המשפחה, ורק מחדד את השאלות הקשות שנותרות ללא מענה. כיצד ייתכן שהמדינה ממשיכה להגיב לרציחות במקום למנוע אותן? איך קורה שגם כשקיימים כלי מניעה מתקדמים, נשים אינן יודעות עליהם ולא זוכות לקבלם בזמן? ובעיקר, מה נדרש כדי שהרצח הבא לא יופיע שוב בכותרות תחת אותה תבנית מוכרת של אזלת יד? כל עוד השאלות האלה נשארות פתוחות-גם הרצח הבא קרוב מכפי שנדמה.