לפני כמה ימים חבר - משפטן, אדם רציני, משכיל, בקיא - שאל אותי אם אני מאמינה ש-7 באוקטובר קרה בגלל "בגידה". למראה המבט ההמום שלי, וכדי להוכיח את הטענה, הוא שיתף אותי בראיות שמצא - בליל של תיאוריות קונספירציה לא סדורות, לא ממש מתיישבות עם עדויות מוכחות, חלקן מבוססות על שברי עובדות מסולפים, חלקן המצאות מוחלטות - אבל כולן לשיטתו מלמדות על כך ש"הייתה בגידה".
נזכרתי שלפני כמה שבועות חברה אחרת שיתפה אותי, עם לא פחות שכנוע עצמי, בתיאוריית קונספירציה על כך שהרצח האכזרי של שירי ביבס הוא לא יותר מניסיון להסתיר את "הבגידה". כלומר, שירי הבינה שאדם שנכח באירוע החטיפה היה ישראלי - ולכן רצחו אותה ואת ילדיה כפיר ואריאל.
אחרי שסיימתי להסביר לאותו חבר שמסוקי הקרב כן הגיעו, כן ירו, וגם לצערי פגעו באזרחים שלנו בניסיונותיהם לעצור את המחבלים; שהשב"כ לא הורה לאנשיו לעזוב את הקיבוצים מבעוד מועד כדי שיינצלו, בדיוק להפך: לוחמיו נלחמו ונפלו בעוטף (סמדר עידן ז"ל, ששירתה בשב"כ, הייתה מהנרצחים הראשונים); ושלא השחירו שמות של מרגלים או מדינות זרות כדי להסתיר "בגידה" - אמרתי לו: "תבין, יש הבדל בין כישלון מחפיר ומחדל חמור ונפשע, אולי אפילו בלתי נסלח, לבין בגידה, שפירושה שמישהו מאיתנו סייע לחמאס מרצון ומתוך כוונה להביא לרצח של כל כך הרבה יהודים".
הלוואי שיכולתי להתייחס בביטול להבלים הללו וכאל איזו תופעת שוליים, אלא שממש לאחרונה התפרסם סקר, שלפיו כ-44% ממצביעי הקואליציה מאמינים לתיאוריות הקונספירציה על בגידה מבפנים. האפקטיביות הזאת מטרידה ומדאיגה, וגם קשה להילחם בה: מפיצי הקונספירציות מתלבשים על פרט שהוא נכון, או קרוב להיות נכון, מחברים אליו המצאות, שמועות והוצאות מוחלטות מהקשר, וכך פורחות להן תיאוריות קונספירציה מהפינות האפלות ביותר של התודעה.
בין ההבטחות לכישלון
לצערי, אי אפשר לנתק בין השיוך הפוליטי לבין תיאוריות הקונספירציה שמופצות. יש לכך גם הסבר די פשוט ומתבקש. ראשית, כל תיאוריות הקונספירציה הללו נובעות מהדיסוננס הקיצוני בין הבטחות ממשלת הימין על-מלא לבין הכישלון הכל כך מחפיר של חבריה במימושן.
1,200 אנשים נשחטו ביום אחד, במשמרת שלהם, הערבים השפילו אותנו כפי שלא השפילו אותנו מעולם. כמו שאמר השר במשרד הביטחון ביום הטבח: "תוך יומיים יעיפו אותנו, ובצדק". אם כך, תומכי הקואליציה ונתניהו מפיצים תיאוריות קונספירציה על בגידה מהסיבה הפשוטה: כדי להסיר אחריות מבנימין נתניהו עצמו. קרי, אם הייתה בגידה כדי להפיל את ביבי - ביבי לא אשם.
שנית, הן גם משרתות את חברי הממשלה והקואליציה שנכשלו בתפקידם לשמור על ביטחוננו. תיאוריות הקונספירציה נובעות מהרצון של אותם כושלים לטפול את ההאשמות על אחרים, בהיעדר מסוגלות לקחת אחריות. לכן מי שהיו מסוגלים לכבות את מדורת ההזיה הזאת, כמו נתניהו, פשוט מסרבים לעשות זאת מטעמים אנוכיים לגמרי. הרי מספיק שנתניהו יגיד פעם אחת בצורה ברורה: "לא הייתה בגידה מבפנים - היה מחדל איום ונורא של הצבא, אבל לא הייתה בגידה", כדי לנפץ רבים מהשקרים.
אבל נתניהו לא עושה את זה, כי נוח לו שניאבק בשקרים המופרכים האלה במקום לעסוק בתשובות הרציניות ובסיבות האמיתיות שהובילו לטבח 7 באוקטובר. הוא לא עושה את זה, כי הוא לא רוצה להכיר באחריות שלו. בדיוק להפך - אחת מתומכות הקונספירציה על "בגידה" מונתה לאחרונה על ידי מפלגת השלטון לחברה בוועדת החוץ והביטחון מטעמה, אף שהיא חשודה בעבירה פלילית שבוצעה על ידה, בין היתר כדי לתמוך באותן תיאוריות קונספירציה.
האחריות היא עלינו
יש עוד אדם שיכול מאוד לעזור בסיכול תיאוריות הבגידה המסוכנות: דוד זיני, ראש השב"כ. תומכי הקואליציה מכבדים אותו; הוא יודע שמפיצים שקרים על הארגון שבראשו הוא עומד; והוא יודע שלוחמי השב"כ נלחמו בחירוף נפש, מעטים מול רבים, באותו יום. זה יהיה מעשה נכון עבור מדינת ישראל אם הוא ימצא את ההזדמנות ויזים את השקרים האלה.
הניסיון להפריך את תיאוריות הקונספירציה גובל בגזלייטינג, בעיקר כלפי המשפחות השכולות והקורבנות של אותה שבת שחורה, וכל עוד לא ניתן מענה עובדתי מעמיק לשאלות הפתוחות הקשות שנותרו מאותה שבת - הוואקום מתמלא בשקרים. מה שמוביל לצורך הדחוף בהקמת ועדת חקירה רצינית, מקצועית, ובוודאי שלא פוליטית (אפשרות שהעליתי בעבר היא שהשופט נעם סולברג, המשנה לנשיא העליון, ימנה את חבריה, כיוון שהוא זוכה לאמון נרחב יותר מאשר הנשיא יצחק עמית).
מובן כי ההימנעות המכוונת של כל שרי הממשלה מלהשתיק את הקונספירטורים, כדי להימנע מלקיחת אחריות, ממילא משליכה גם על הכוונות והאינטרסים שעומדים בבסיס ניסיונותיהם להקים ועדת חקירה פוליטית.
מאחר שהדנ"א של הממשלה הנוכחית הוא היעדר אחריותיות (accountability), אין לי ציפיות משום גוף חוקר שיוקם על ידי הממשלה הנוכחית. רק השבוע נחשפנו לחבר בכיר בקואליציה (באופן לא רשמי) המסביר זאת בקולו למשפחות שכולות. המשימה הזו תונח ככל הנראה לפתחה של הממשלה הבאה.
עד אז, ומאחר שחברי הממשלה הנוכחית מסרבים לממש אותה, האחריות היא עלינו. מי שהמדינה הזו יקרה לו, על אחת כמה וכמה אם הוא תומך בממשלה, צריך לדחות בשאט נפש את השקרים. וגם אם זה כואב, גם אם זה קשה, גם אם זה דורש מאיתנו חשבון נפש - לא להתפשר על האמת