אחת מרעידות האדמה ההרסניות ביותר בתולדות ישראל בעידן המודרני אירעה ב-1 בינואר 1837, כשהעוצמה המשוערת הייתה 7.0-7.3 בסולם ריכטר. צפת נפגעה בצורה הקשה ביותר, ורוב הבתים בעיר העתיקה קרסו. טבריה נפגעה אף היא באופן קשה, בעיקר לאורך קו החוף. לבית שאן, ראש פינה ויישובי הגליל העליון והעמקים - נגרם נזק כבד.
רעידת משנה חריפה נרשמה כמה שעות לאחר מכן. הרעידה הותירה 2,000-4,000 הרוגים, בהם 2,000-2,500 מיהודי צפת. מאות נפצעו ונשארו חסרי בית. הקהילות היהודיות בצפת ובטבריה נפגעו אנושות, ויישובים רבים כמעט נשארו נטושים למשך שנים.
"רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר היא תרחיש לאומי אמיתי'', אמר ד"ר מיכאל וייס, ראש החוג לרפואת חירום באקדמית צפת, המתאר את תרחיש האימים שעליו מבוססת היערכות החירום הלאומית: "תרחיש האימים של רעידת אדמה בישראל מתאר רעידת אדמה בעוצמה של כ-7.5 בסולם ריכטר עם מוקד בבית-שאן. לפי התרחיש, עשויים להיהרג כ-16,000 איש, להיפצע קשה כ-6,000, ולהיות מפונים כ-377,000".
"בנוסף, יהיו כ- 10,000 מבנים הרוסים ועשרות אלפי מבנים עם נזקים כבדים". לדבריו, בישראל קיימת הערכת מצב לאומית ומערך חירום רפואי רחב, "אך קיימת חשיבות להמשך השקעה בחיזוק התשתיות, מערכי החירום וההכשרה לעימות עם תרחיש כזה", ציין.
"התרחיש הגרוע ביותר הוא פגיעה בבתי החולים, לכוחות ההצלה מקום חשוב"
ד"ר ערן טל-אור, לשעבר מנהל המרכז לרפואה דחופה במרכז הרפואי פוריה וכיום מנהל מרכז הסימולציות של המכללה, מסביר כי האתגר המרכזי ברעידת אדמה בצפון עלול להיות פגיעה בתשתיות הרפואיות: "התרחיש הגרוע ביותר מבחינת מערכת הבריאות הוא שרעידת האדמה תפגע בבתי החולים עצמם והם יהרסו. כלומר, לא יהיה איפה לטפל בפצועים".
עם זאת, לדבריו, בשנים האחרונות ניכרת התקדמות בהיערכות: "אנו עורכים תרגילים של רעידות אדמה בבתי החולים. השבוע, היה תרגיל כזה בהדסה הר הצופים. היו תרגילים גם בזיו ובפוריה - כל בתי החולים עוברים הכנה ותרגול בתרחיש של אסון רחב היקף", מדגיש ד"ר טל-אור. "לכוחות רפואת החירום תפקיד קריטי, כל הכוחות שמעניקים טיפול לפני הפינוי לבית החולים מתורגלים והם יתנו את המענה הראשון. לאנשי רפואת חירום יש מקום חשוב מאוד, כי כנראה הם יהיו הכוחות המתורגלים ביותר שיעבדו בשטח".
כמה מהמבנים בישראל ערוכים לרעידות אדמה?
ד"ר אריאל היימן, תת אלוף במילואים, גיאולוג, מומחה לרעידות אדמה וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי חוזר ומזהיר לגבי תרחיש רעידת האדמה ההרסנית שצפויה לישראל. היימן מזכיר, כי לגאולוגים בארץ ובעולם אין את היכולת לחזות מתי תקרה רעידת אדמה: "אם היינו יכולים לחזות אותן, היינו יכולים להזהיר אנשים ולהוציא אותם מהבניינים לשטחים פתוחים. מה שהורג ברעידות אדמה זה לא הרעידה עצמה, אלא בניינים שנופלים על הראש של אנשים. בניינים היו מתמוטטים, הנזק הכלכלי היה קורה, אבל לפחות לא הייתה פגיעה בנפש. לכן הפתרון הוא להכין את עצמך היטב לקראת הרעידה, שאתה יודע שתבוא ושחלק מאיתנו יהיו בתוכה, בוודאות".
אז, כמה טוב אנחנו מוכנים בישראל? לא ממש. על פי דו"ח אחרון של מבקר המדינה בעניין, בישראל כ-810,000 דירות וכ-80,000 מבנים בני שלוש קומות ומעלה נבנו ללא תקן מחייב לעמידוּת בפני רעידות אדמה בעיקר בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה העשרים, והן טעונות חיזוק. בדו"ח קודם התריע מבקר המדינה כי שילוב נסיבות אלה עם גילם ההולך ומתקדם, הקושי לתחזק מבנים אלו בגלל אופי הבעלות עליהם והיעדר אסדרה מקיפה לנושא התחזוקה, מייצר פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל.
יתרה מזאת, מדו"ח המעקב עולה תמונת מצב עגומה ולפיה למרות חומרת הליקויים שעלו, ואף על פי שמשרד ראש הממשלה זיהה כבר בשנת 2021 את הוואקום בטיפול בנושא - הטיפול לא התקדם. משרד ראש הממשלה, משרד הפנים בשיתוף משרד השיכון אף לא השלימו את הצעד הראשון וההכרחי של ניסוח הגדרה ארצית ומחייבת הקובעת מהו מבנה מסוכן, ואף לא קיימו דיון בנושא או קידמו פעילות עם גורמי מקצוע לגבי ניסוח ההגדרה המתבקשת, כל שכן הקצו תקציבים לנושא. בנוסף לכל אלה, משרד הפנים המשיך להתנער מאחריותו להסדרת הנושא בשלטון המקומי, חרף המלצות משרד מבקר המדינה והערותיו.
שני מקורות פוטנציאליים לרעידת האדמה, וה"אפטר שוק" שאחרי
ד"ר היימן מבהיר מאיפה יכולה להגיע רעידת האדמה ההרסנית: "אנחנו בישראל חשופים לשני מקורות של רעידות אדמה. האחד הוא בקע ים המלח שמשתרע משרם א-שייח ועד טורקיה, שהוא גבול הלוחות בין הפלטה של ערב שממזרח, לבין הפלטה של אפריקה וישראל שממערב. בתנועה בין הלוחות הללו יש חיכוך שגורם לרעידות האדמה שאנחנו מכירים מישראל כמו זו של 1995, 1927 ו- 1837, שמרכזן היה בים האדום, ונמדדו אז בעוצמה של כ- 7.1 בסולם ריכטר. אלה רעידות שאנחנו בדרך כלל מדברים עליהן".
"המקור השני לרעידות אדמה זה גבול הלוחות בין הפלטה של אפריקה לפלטה של אירופה, כשהפלטה של אפריקה נעה צפונה יחסית לאירופה ונוחתת מתחת לאירופה. ההתנגשות הזאת מביאה לחיכוך והחיכוך גורם לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי הגעש שאנחנו מכירים מקפריסין, יוון ואיטליה. רעידות האדמה של קפריסין שייכות לקבוצה השנייה הזו ודרך אגב ראוי לציין כי התהליך הזה, עוד מיליוני שנים, יגרום לסגירה של הים התיכון".
"התופעה של רעידות המשנה, רעידות ה-"אפטר-שוק", היא תופעה שקורית כמעט בכל רעידות האדמה, אם כי לא בכולן" הסביר. "בדרך כלל הרעידה החזקה ביותר היא הרעידה הראשונה ולאחר מכן באות רעידות המשנה החלשות יותר, למרות שהן יכולות להיות חזקות כפי שחזינו בקפריסין. יש לא מעט רעידות בקפריסין וברובן הם יותר חלשות מהרעידה הראשונה. המרחק בין קפריסין לחיפה לא גדול, ורעידה עוצמתית בקפריסין בהחלט יכולה להשפיע גם על צפון ישראל. זה בדיוק כמו שרעידת אדמה חזקה בים המלח, תשפיע על מרכז ישראל ועל חיפה. המקור מבחינתנו לא משנה, השאלה היא כמה חזקה הרעידה וכמה היא רחוקה. אם הרעידה מאוד חזקה והיא לא מאוד רחוקה, אז היא תשפיע עלינו".
3 הפעולות שנצטרך לבצע כדי להכין את המדינה לרעידה, וליום שאחרי
באשר להיערכות לרעידת האדמה הקטלנית, תת אלוף מילואים ד"ר היימן מציג תמונה עגומה: "מדינת ישראל מתכוננת לרעידות אדמה 'מעט מדי ולאט מדי כך למשל לפי דו"ח מבקר המדינה. מאות בתי ספר שנבנו בעבר הרחוק אינם מחוזקים, אני לא מדבר על בתים פרטיים, יש גשרים שלא חוזקו מבני ציבור אחרים כמו בתי חולים שחוזקו בחלקם או לא חוזקו בכלל", מסביר.
"לו רק מדינת ישראל הייתה נותנת מיליארד שקל בשנה, שזה בערך 0.16% מתקציב המדינה, כל שנה לאורך שנים יכולנו לעשות הרבה", מחה. "נדרשות שלוש פעולות, הראשונה היא חיזוק מבנים ציבוריים וסוגים שונים של בניינים, כשסדר העדיפויות הוא לחזק אותם לפי המצב והסיכון שלהם. צריך לקחת בחשבון אם הם מכילים הרבה אנשים, כמו מבני ציבור, אם הם נמצאים באזורים שקרובים למקורות או למוקדים צפויים של רעידות האדמה".
"הפעולה השנייה היא חינוך האוכלוסייה להתנהלות בתרחיש של רעידת אדמה עוצמתית. והפעולה השלישית שהולכת יחד עם הפעולות הראשונות, היא ההיערכות להתנהלות לאחר רעידת האדמה. בשבעה באוקטובר גילינו פתאום שאין גוף אחד במדינת ישראל שיודע לרכז ולנהל את כל הדברים שקורים בעת ובעונה אחת", הסביר היימן על הקשיים לדבריו שיעלו לאחר אירוע כזה. "אין היום גוף אחד במדינת ישראל שמרכז את כל הדברים האלה ושיש לו אחריות עליהם. צריך גוף שיש לו סמכות ותקציב לנהל את ההיערכות לרעידה, לנהל את הקשיים מיד אחרי פרוץ הרעידה, ולשקם את המדינה שנים רבות אחרי הרעידה הגדולה וההרסנית שעליה אנחנו מדברים".
