העציר י', שנעצר ביולי האחרון לאחר שתקף את אמו ושתיים משכנותיו, ממתין כארבעה חודשים לבדיקה פסיכיאטרית. סנגורו מהסנגוריה הציבורית, עו"ד ליאור כהנא, ביקש כבר אז, בסמוך למעצר, לערוך לי' בדיקה פסיכיאטרית שתקבע האם הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין. אך עקב העומס על הפסיכיאטר המחוזי, הבדיקה נקבעה רק לתחילת נובמבר - בחלוף כמעט ארבעה חודשים, כשלאורך כל הזמן, י' הוחזק במעצר.
י' היה אמור להגיע לבדיקה בשבוע שעבר, בליווי שירות בתי הסוהר, אלא שאנשי השירות הגיעו באיחור, והפסיכיאטר המחוזי סירב לקבלו לבדיקה. בהודעה שמסר סגן הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט המחוזי בירושלים, טען הסגן כי י' הובא באיחור של ארבעים דקות לבדיקה, ו"עקב לוז עמוס של הרופא הבודק, לא היה ניתן לערוך את הבדיקה באיחור ולתת את חוות הדעת לבית המשפט".
עו"ד כהנא, ציין בפני השופט כי העציר חיכה לבדיקה שלושה חודשים והוסיף: "מדובר בעצור שלא יכול להגיע בעצמו לבדיקה וגורלו נתון בידיים של אנשים אחרים. הפסיכיאטר המחוזי שהוא גוף מדינה, אמור להבין את זה, ולא להתנהג כמו ילד קטן".
גם השופט אופיר טישלר, לא אהב את הודעת הפסיכיאטר וכתב: "הודעת הפסיכיאטר המחוזי, בהתחשב באמור בה, אינה מקובלת. לא ניתן לקבל שבשל איחור של 40 דקות תידחה בדיקתו שבית המשפט הורה עליה, וכעת בעקבות כך תידחה לתקופת ממושכת נוספת". יתרה מכך, השופט הורה לפסיכיאטר המחוזי לקבוע בדיקה חדשה בתוך כשבועיים, ולשב"ס הורה להגיש לו דו"ח בדיקה של הסיבות בגינן איחרו להביא את י' לבדיקה.
תשובת שב"ס שנמסרה השבוע לבית המשפט, המחישה את אטימות המערכת, כשלטענתם, "מדובר באיחור של שבע דקות בלבד, בשל עומס בליוויים באותו יום, ולמרות זאת הפסיכיאטר המחוזי סירב לקבל את י' לבדיקה". "קצין המבצעים של כלא מעשיהו שוחח עם הפסיכיאטר באופן אישי כדי לקבל את העצור עקב העיכוב הקל, אך נענה בשלילה", נכתב בתשובה שהוגשה לשופט. "מתמודד נפש שנמצא במעצר הוא בסיכון לפגיעה בו ולפגיעה באחרים. הייתי מצפה לחמלה מצד הפסיכיאטר המחוזי", מסר עו"ד דני בר דוד, מנהל מחלקת המעצרים בסנגוריה הציבורית במחוז ירושלים
לעומת זאת, עו"ד אביאל קריא, ראש תחום פסיכיאטריה ואנשים עם מוגבלויות בסנגוריה הציבורית מחוז ירושלים, טען: "מדובר פה בחיי אדם. כמו שחולה מדמם חייב לראות רופא, גם האנשים האלה חייבים רופא שיראה אותם. האם צריך להגיע למקרה קיצון שמישהו יאבד את חייו בכלא כדי שהמדינה תתעורר?". בר דוד הוסיף וציין כי ברבים מהמקרים מדובר בעצורים על עבירות קלות יחסית, שבמקום להמתין שלושה חודשים במעצר לבדיקת פסיכיאטר, מעדיפים לחתום על הסדר טיעון, לרצות עונש קל של כחודש, ולהשתחרר. "נוצר מצב שהם משתחררים לחברה מבלי שאובחנו וטופלו. יש לנו אינטרס שאנשים שלא אחראים למעשיהם יימצאו ויטופלו".
בירושלים, עצירים ממתינים בממוצע כשלושה חודשים עד לבדיקת הערכה של פסיכיאטר מחוזי בשאלה האם הם היו אחראים למעשיהם וכשירים לעמוד לדין. לפי עורך הדין דני בר דוד, "יש בשגרה עומס בלתי נסבל. עצירים שמקומם בבית חולים פסיכיאטרי, מחכים שלושה חודשים מינימום. אדם שביצע עבירות בעקבות מחלה, הטיפול הנכון בו הוא איזון תרופתי, לא מעצר". עוד הוסיף בר דוד: "אלה אנשים עם מורכבות נפשית והמדינה מתפנה לבחון את עניינם רק אחרי שלושה חודשים. זה בלתי נתפס".
משבר תחום בריאות הנפש במדינה
תחום בריאות הנפש במדינה נמצא במשבר עצום, זה לא סוד. לדבריה של פלורה קוך-דוידוביץ', חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, קיים מחסור ארצי בפסיכיאטרים ובפסיכיאטרים של ילדים ומתבגרים בישראל בכלל, ובמגזר הציבורי בפרט. המחסור מטיל עומס רב על כוח האדם הקיים, מאריך את זמני ההמתנה לטיפול האמבולטורי וגורע מאיכות הטיפול במאושפזים. וכל זה רק בקהילה. על פי נתוני משרד הבריאות בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 פסיכיאטרים המתמחים במבוגרים, מהם 953 הם עד גיל 67 (כ-65.77%), כלומר, כשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה.
ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, מדגישה כי מספר הפסיכיאטרים עלה בשנה האחרונה ב-1% בלבד, ובעוד עשור לא יוותרו רופאים בתחום, וזאת עקב תנאי העבודה קשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים. ד"ר אלכסנדר טייטלבאום, מזכיר האיגוד, מצביע על משכורת נמוכה במיוחד מול תנאי עבודה קשוחים - מול התווספות של מטופלים רבים נוספים עקב המלחמה.