עבור ישראלים רבים, השר הפורש רון דרמר הוא שם חדש יחסית: האיש שהופיע, לכאורה, משום מקום כדי לעמוד לצד נתניהו בשעתו הקשה ביותר, שהייתה גם שעתה הקשה ביותר של מדינת ישראל אולי מאז הקמתה.
האמת היא שהחיבור בין השניים מגיע עד לכהונתו הראשונה של נתניהו, ב-1996, משמע, קרוב ל-30 שנה, מתוכן יותר מ-20 בשירות תחת נתניהו כשר אוצר וכראש ממשלה.
סקירה קצרה של חלק משמעותי מפעילותו של דרמר בעבר ועד לאחרונה, מלמדת על שותפות אידיאולוגית עם מי שנחשב לפטרונו, אך לא פחות מכך בקידום אינטרסים משותפים וכמה ממשקים מעניינים בהם מתערבבים אינטרסים מדיניים עם אינטרסים פוליטיים ואף כלכליים.
על אף דמיון מסוים בין נתניהו לדרמר, ברזומה של האחרון חסר הפרק ה"ישראלי", החיוני כל כך להתמודדות פוליטית. כלומר - סביר מאוד להניח שלא נראה את דרמר מתקוטט על מקומו ברשימת הליכוד כדי להשיג מקום ריאלי, אי שם בין מאי גולן לחנוך מילביצקי...
אז האם פרישתו מהממשלה היא סוף דרכו של דרמר בחיים הציבוריים? ממש לא בטוח. להיפך: אפשר אפילו להמר שלא.
כי חלק מהמודלים שמנסה נתניהו ליישם הם שעתוק של מנגנונים "טראמפיסטים" - ולפיכך מעניין לראות האם רון דרמר, יהפוך משר למעין שליח שהוא גם שותף של ראש הממשלה, במודל סטיב וויטקוף.
האם שחרורו מתפקיד חבר הממשלה נועד לכתוב את הפרק הבא לא רק בקורות חייו אלא גם באלה של בנימין נתניהו?
בנתיב הכסף
לדרמר היו גם לא מעט צמתים שבהם חצתה פעילותו הפוליטית את נתיבי הכסף הגדול. ההתחלה הייתה, איך לא, בשליחותו של נתניהו, בשבתו כשר אוצר בממשלת שרון. ב- 2004 מונה דרמר לציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, תפקיד בו החל לכהן ב-2005.
חלק מפעילותו הכלכלית בשליחות מדינת ישראל התמקדה בשכנוע קרנות בינלאומית שלא להשקיע כספים באיראן, חלק אחר עסק בקידום האינטרסים של חברות ישראליות בוושינגטון. בין היתר פעל רבות בתחום התרופות ובעיקר סייע לחברת "טבע".
גם התפקיד הרשמי הבא שמילא דרמר בשליחות מדינת ישראל, תחת בנימין נתניהו - שגריר ישראל בארצות הברית (2013), כלל כמה צמתים כלכליים מעניינים. באחד מהם, הוא פעל ביחד עם ראש המוסד דאז, יוסי כהן, כדי שארה"ב תסיר את המגבלות שהוטלו על איש העסקים דן גרטלר, בשל חשד ששילם מאות מיליוני דולרים כשוחד - כדי לזכות בזכויות כרייה בקונגו.
לפעילותו לקידום הסכמי אברהם היו כמובן צדדים כלכליים, אבל הקרדיט המפתיע יותר שקיבל היה דווקא מאלברט בורלא, מנכ"ל חברת פייזר, מפתחת אחד החיסונים נגד מחלת הקורונה, ששיבח אותו על תרומתו להשגת מיליוני חיסוני קורונה עבור מדינת ישראל.
עולם העסקים, במיוחד בנקודות הממשק בין קשרים, ממשל ורווח, אינו זר לדרמר.
לאחר סיום תפקידו בוושינגטון היה שותף בחרת הייעוץ אקסיג'נט, יש לו חברה משלו לייעוץ אסטרטגי - ואחת האחזקות המעניינות יותר שלו הייתה 10% במכון הסקרים "מדגם" (מנו גבע). עם מינויו לשר מיהר דרמר למכור את חלקו בחברה - לחברה, אבל הוסכם כי התמורה תועבר אליו עד שנת 2029.
מודל וויטקוף
להגיד שדרמר מקורב לנתניהו יהיה אנדרסטייטמנט. יחסיו עם משפחת נתניהו בר הם כבר הרבה מעבר לכך. כמו כל מי ששרד שנים רבות במחיצת נתניהו, דרמר ידוע כבעל קשרים מעולים עם שרה נתניהו. למעשה, רק לנתן אשל יש "קילומטראז'" כשלו.
מה טיב הקשר? לא ברור. יש שטוענים כי נתניהו רואה נקודות דמיון רבות בינו לבין דרמר, הצעיר ממנו בשנות דור.
אז האם דרמר יכול להיות גם היורש של נתניהו? ספק רב - כי כאן בולטות לא נקודות הדמיון, בין השניים, אלא דווקא נקודת השוני: נתניהו נולד וגדל בישראל, שירת ביחידה מובחרת בצה"ל והוא אחיו של אחד הלוחמים המפורסמים בתולדות המדינה.
הפרטים הביוגרפיים האלה סייעו לו לחזור משנים רבות של חיים בארה"ב כבן השב הביתה ומשתלב מיד בתפקיד בכיר במחנה אותו ינהיג לימים.
דרמר לעומתו, הגם שעלה לישראל מתוך ציונות ואף ויתר על אזרחותו האמריקנית (עם מינויו לציר כלכלי בוושינגטון), נחשב רק לשחקן-חיזוק, מזכיר מעמד של "מתאזרח" בכדורסל הישראלי: גם מי שמעריכים את פועלו מתקשים לראות בו אחד מהחבר'ה, לא כל שכן - מנהיג.
מה גרם לדרמר לעזוב את תפקידו אחרי פחות משלוש שנים? הגרסה הרשמית היא הבטחה שנתן למשפחתו שישמש בתפקיד לא יותר משנתיים (פרק זמן שהתארך בגלל המלחמה, לגרסת דרמר עצמו). בתוך כך, במהלך החודשים האחרונים, למד דרמר שלציבוריות הישראלית יש גם תג מחיר - במקרה שלו במשמרות מחאה של מטה משפחות החטופים מול ביתו.
גם מי שיקבל את הגרסה הזאת כסיבה עיקרית לפרישה, לא יכול שלא לתהות לאן מועדות פני דרמר. לא מן הנמנע שיהפוך למעין "סטיב וויטקוף" בשירות נתניהו, כלומר מי שאינו נושא בתפקיד רשמי אך משמש כיועץ, נציג, שותף ושליח.
ימים יגידו אם אכן כך יהיה. נזכיר רק שבמערכת היחסים בין טראמפ לוויטקוף, התגלתה מערכת היחסים כרווחית מאוד לשני הצדדים - ציבורית וכלכלית כאחת.