סקר: שליש מהציבור הישראלי תומך בשלילת זכות ההצבעה ממשתמטים

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) פרסם היום (שלישי) את ממצאי מדד החברה הישראלית לחודש נובמבר, שעסק הפעם בעמדות הציבור בישראל לאחר סיום המלחמה, ביחס להסכם הפסקת האש, לתפקוד ההנהגה, לתחושת הניצחון, ולסוגיות אזרחיות עכשוויות ובהן גיוס החרדים, יחסי ישראל-ארצות הברית והקיטוב הפוליטי.

על פי הממצאים, רוב הציבור (90%) סבור שישראל פעלה נכון כשקיבלה את תוכנית טראמפ לסיום המלחמה, אך רק מיעוט מאמין שמטרת המלחמה - סיום שלטון חמאס בעזה - תושג במלואה. 60% מהיהודים מעריכים שלחמאס יישאר תפקיד שלטוני משמעותי, ורוב גדול (88%) דורש ועדת חקירה שתבחן את הכשלים שהובילו למלחמה.

על פי מדד החברה הישראלית, רוב הציבור הישראלי (59%) מתנגד לרעיון של שלילת זכות ההצבעה ממי שאינו מתגייס, לעומת שליש (30%) שתומך בה. הרוב המתנגד נמצא הן בציבור היהודי (60%) והן בציבור הערבי (53%).

במקביל להתנגדות לשלילת זכות הצבעה מחייבי גיוס שאינם מתייצבים, יש רוב בציבור הישראלי המתנגד להצעת החוק של ח"כ בועז ביסמוט להסדרת הפטור/הגיוס של חרדים לצה"ל. מחצית מהישראלים (48%) מתנגדים להצעה בטענה שהיא לא תוביל לגיוס חרדים משמעותי. 6% נוספים מתנגדים לה בשל תחושה שהיא מפעילה לחץ לא הוגן על הציבור החרדי. מנגד, כרבע מהציבור (26%) תומכים בהצעה - רובם מתוך תפיסה שמדובר בפשרה ראויה שתביא לגיוס של חלק מהחרדים, ומיעוט קטן תומכים בה מכיוון שהם מזהים בה אפשרות לשמור על יציבות הקואליציה.

עם סיום המלחמה רוב גדול מאוד (88%) של ישראלים סבורים שיש צורך בוועדת חקירה לבירור נסיבות פריצתה. עם זאת אין הסכמה על אופי ומסגרת הועדה שצריכה לקום: 46% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט מבית המשפט העליון, ו-42% מעדיפים ועדת חקירה לאומית בהרכב מוסכם, שאין בו ייצוג לבית המשפט העליון. 4% מהציבור סבורים שאין צורך בהקמת ועדת חקירה מעבר לוועדות המקצועיות של גופי הביטחון עם סיום המלחמה.

בקרב היהודים, בשמאל ובשמאל-מרכז כ-90% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון. לעומת זאת, בימין ובימין-מרכז קיימת העדפה ברורה לוועדת חקירה לאומית שלבית המשפט העליון אין בה ייצוג - 79% בימין ו-56% בימין-מרכז.

הנתונים ממחישים את ההסכמה הרחבה בציבור בנוגע לצורך בחקירה מעמיקה, אך גם את הפילוג הפוליטי סביב זהות הגוף שצריך להוביל אותה. פילוג זה מתבטא גם בחלוקה לפי הצבעה - בעוד שבקרב מצביעי כל מפלגות הקואליציה נרשם רוב שתומך בהקמת ועדת חקירה לאומית, ישנו רוב בקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה התומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

כאמור, רוב גדול מאוד של הציבור הישראלי (90%) סבור שישראל פעלה נכון כאשר קיבלה את תוכנית הנשיא טראמפ לסיום המלחמה. 55% סבור כי היה עליה לנהוג כך משום ש"לא הייתה לה ברירה", ו-35% סבורים שצריך היה לקבל את התוכנית משום שמדובר בתוכנית טובה.

על פי התוכנית, שלטון חמאס בעזה אמור לבוא לסופו. עם זאת, רוב הציבור אינו מניח שמטרה זו של המלחמה תמומש במלואה. רבע מהישראלים (25%) סבורים כי חמאס ימשיך לשלוט בעזה, ושליש מהישראלים (31%) סבורים שלחמאס יהיה "חלק משמעותי" בשלטון בעזה. חמישית (20%) מעריכים כי יהיה לו חלק מצומצם בשלטון ברצועה. לעומת זאת, רק שישית (16%) מהישראלים סבורים שלחמאס כלל לא יהיה כלל חלק בשלטון בעזה. בקרב היהודים ניכרת פסימיות גבוהה - 60% מעריכים שהחמאס ימשיך לשלוט או שיהיה לו חלק משמעותי בשלטון בעזה.

שליש (32%) מהישראלים סבורים שהשקט יחזיק מעמד רק עוד כמה שבועות, חמישית (20%) מעריכים שהשקט ימשך עוד כמה חודשים, חמישית (19%) חושבים שיהיה שקט לשנה-שנתיים וחמישית נוספים (18%) מעריכים שיושג שקט ממושך של כמה שנים.

44% מהישראלים רוצים בחירות מוקדם ככל האפשר - בתוך שלושה חודשים, ועוד 10% השיבו שיש לקיים את הבחירות בעוד כחצי שנה. לעומתם, 40% מעוניינים שהבחירות תתקיימנה במועדן המקורי, בסתיו 2026.

בציבור הישראלי אין הסכמה על השם הנכון למלחמה. מארבעה שמות שהוצעו בסקר, שני משיבים מכל חמישה ישראלים (42%) מעדיפים את השם "מלחמת שבעה באוקטובר", שישית (16%) בחרו בשם הממשלתי "מלחמת התקומה" ושמינית (13%) מעדיפים את "מלחמת חרבות ברזל", השם המקורי שניתן לה על ידי צה"ל. שמינית (12%) תומכים בשם "מלחמת שמחת תורה", 7% סבורים שאף אחד מהשמות המוזכרים בשאלה לא מתאים ועשירית (10%) לא ידעו להשיב לשאלה.

בחלוקה אידאולוגית: בשמאל ובשמאל-מרכז ישנה הסכמה כמעט מוחלטת (85% ו-80% בהתאמה) לשם "מלחמת שבעה באוקטובר". לעומת זאת, שליש (32%) מהמזהים עצמם ימין מעדיפים את השם "מלחמת התקומה" ורבע (23%) חושבים שצריך לכנות את המלחמה "מלחמת שמחת תורה".

בקרב מצביעי ליכוד (בחירות 2022) - 37% חושבים שהמלחמה צריכה להיקרא "מלחמת התקומה", רבע (24%) "מלחמת שבעה באוקטובר", עשירית (11%) "מלחמת שמחת תורה" ועשירית "מלחמת חרבות ברזל". שיעור גבוה מהציבור הדתי (45%) בחר בשם "מלחמת שמחת תורה".

כמעט מחצית מהישראלים (45%) סבורים שישראל פועלת "במידה הנכונה" בהתאמה לעמדות האמריקאיות, שליש (31%) חושבים שישראל פועלת לפי העמדות האמריקאיות קצת יותר מדי, ו-15% מרגישים שישראל עושה זאת הרבה יותר מדי.

רוב (65%) המזהים עצמם כשמאל סבורים שישראל פועלת בהתאם לעמדות האמריקאיות במידה הנכונה. לעומתם, בימין הביקורת על מידת המעורבות האמריקאית גבוהה יותר: מחצית מתומכי הימין (54%) סבורים שישראל מתאימה את מדיניותה לעמדות האמריקאיות יותר מדי (קצת + הרבה). בימין-מרכז ובמרכז הציבור חצוי בין מי שסבורים שהפעילות הישראלית נכונה לבין מי שחוששים מהשפעה חזקה מידי של האמריקנים.

נתוני סקר נובמבר של המכון למדיניות העם היהודי נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יעוץ סטטיסטי: פרופ' דויד שטיינברג.