14 לפברואר 2022, ממשלת השינוי בראשות בנט ולפיד. בנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה, מזהה קמפיין. תוכנת רוגלה שהתקינה המשטרה, לא דרמה, לא משהו מסעיר, אבל נתניהו מחליט להסתער על זה כמו שרק הוא יודע. הסתערות נוסח נתניהו: בציניות, בזעם קדוש, שלא לומר באוסף כזבים נטולי עכבות. באותו יום בצהריים כינס נתניהו את סיעת הליכוד ודרש ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט לבדיקת ה"מחדל הנורא". וכה אמר אז נתניהו, על פרשה זניחה, איזוטרית, שכמובן נשכחה ממנו שניה לאחר שנבחר שוב לראשות הממשלה: "פרשת הריגול נגד אזרחי ישראל מחייבת ועדת חקירה ממלכתית- מיד. שיהיה ברור: אין צו חוקי שמאפשר ריגול נגד אזרחים. הטענה המטעה שניתן צו לריגול כזה נועדה להטעות את הציבור. זהו דבר בלתי חוקי בעליל", הרעים נתניהו בקולו, דופק עם ידו בתיטארליות, בכעס מעושה, על הפודיום.
ונתניהו הזועם המשיך לזעוק בהתרגשות, מול ח"כי סיעת הליכוד: "אי אפשר לטאטא את הדברים מתחת לשטיח. אי אפשר להסתתר מאחרי מכבסת מילים. ואי אפשר להסתפק בבדיקה שבה המשטרה בודקת את עצמה והחוקרים חוקרים את החוקרים. זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת לציבור תשובות ברורות לשאלות המרכזיות". הס הושלך בחדר ישיבות סיעת הליכוד ונתניהו סיים בהתרגשות: "כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכויים לשיבוש חקירה, תיאום עדויות והעלמת ראיות. ולכן אנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית- עכשיו".
אכן, מילים כדורבנות, מעומק הלב, משכנעות, זועקות לשמיים. שנה ושמונה חודשים לאחר מכן, טבח השבעה באוקטובר. הכישלון הישראלי הגדול ביותר מאז קום המדינה, קריסה, מחדל, 2000 הרוגים, יישובים שנכבשו, עשרות אלפי פצועים, התמוטטות יישובים, 254 חטופים, הטבח הגדול ביותר שעבר העם יהודי מאז השואה. רצח, אונס, התעללות, ביזה, אסון שלא היה כדוגמתו.
בימים הראשונים, בשבועות ואפילו בחודשים שלאחר הטבח, ימי ההלם הגדול, התראיינו שרי ממשלה, אחד אחר השני ונשאלו בין השאר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הטבח. השרים מירי רגב, אלי כהן, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, אבי דיכטר, מיקי זהר ועוד, כמעט נעלבו מהשאלה. "איזו שאלה, חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון. רק ועדת חקירה ממלכתית תחקור את מה שהיה בשבעה באוקטובר, אין בכלל ספק", ענו השרים באופן פחות יותר דומה. ונתניהו, הוא התחייב, כמעט נשבע בכמה הזדמנויות כי ברגע שהמלחמה תסתיים "כולם יצטרכו לתת תשובות, כולל אני כמובן".
את ההתחייבות הראשונה בעניין נתן נתניהו בהצהרה לתקשורת ב-23 באוקטובר 2023, שבועיים וחצי לאחר הטבח. לבוש חולצת קרב שחורה, אמר: "ה-7 באוקטובר היה יום שחור בתולדותינו. כולם יצטרכו לתת תשובות, גם אני. אבל כל זה יקרה אחרי המלחמה". מאז, חזר נתניהו על ההבטחה הזו כמה פעמים. "כולם יבדקו, כולם יצטרכו לתת תשובות, אבל רק אחרי המלחמה". והמלחמה נמשכה ונמשכה ונתניהו בסתר ליבו כבר תכנן איך למסמס הקמת הועדה. מה הוא פראייר? שתקום ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ותחקור באמת מה קרה? מה, הוא יגיש להם את ראשו על מגש? הוא הרי יודע מצויין מה המשמעות. ועדה כזו, עם כל הסמכויות שיש לה על פי חוק, תגיע לכל מסמך, לכל פרוטוקול, תגיע לכל העדים, תשמע הכל, כולל הכל, ושומו שמיים - עוד יכולה לקבוע שהוא אשם. והוא אחראי. ומה ההיסטוריה תזכור ממנו? שהוא אחראי הראשי לטבח הנורא? אז בוא נפעל למסמוס.
הדבר הראשון והפתטי שקרה הוא השינוי הדרמטי בעמדת השרים. באותם אולפנים שבהם נשבעו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הגרסאות של כולם השתנו. פתאום אין ועדת חקירה ממלכתית "כי צריכים את הסכמת כל העם". ובכלל "אין לנו אמון בנשיא בית המשפט העליון", וגם "העם לא יקבל זאת". והם הציעו פתאום חלופות, בלי למצמץ. "נקים ועדה לאומית, של הקואליציה והאופוזיציה. ישבו נציגים של הקואליציה והאופוזיציה ויחקרו", ועוד כל מיני חרטוטים מהסוג הזה. פתאום ועדת חקירה ממלכתית היא דבר מגונה. "מה פתאום?" אמרו אותם שרים, "צריכים ועדה שמקובלת על כל העם". טוב שלא ביקשו שהעם יבחר, כמו בתחרות "הכוכב הבא", באמצעות אסמסים מי יהיו חברי הועדה שתחקור את הטבח.
אבל רוב המשפחות השכולות, רוב משפחות החטופים ורוב רובו של הציבור, למעלה מ-70 אחוזים מהציבור בסקרי אתר "וואלה" ובסקרים נוספים, דרשו חד משמעית ועדת חקירה ממלכתית. לא לאומית, לא ממשלתית, לא פוליטית ולא א-פוליטית. ממלכתית, כפי שמורה החוק. המלחמה הסתיימה, הנשיא טראמפ הודיע על כך בכנסת "באופן רשמי", ונתניהו התבקש לקיים את התחייבותו. לענות על כל השאלות בעקבות הטבח הנורא. נתניהו המשיך להתחמק, שרים וח"כים בליכוד, המשיכו להתפתל באולפנים והעלו רעיונות משונים על ועדה של קואליציה ואופוזיציה.
ואתמול, בכנסת, מול יציע מלא במשפחות שכולות, בדיון 40 חתימות, נתניהו התבקש להשיב מדוע הוא מונע ועדת חקירה ממלכתית. נתניהו עלה להשיב, ובמשך 20 דקות נתן סקירה היסטורית, סיפר איך צדק בהחלטות לאורך כל חודשי המלחמה, דיבר על הסרטון משדה תימן ועוד ועוד וכשכולם חשבו שכבר לא יענה על השאלה שלשמה עלה להשיב, אמר נתניהו: "אנחנו רוצים, להבדיל מכם אנשי האופוזיציה, להקים ועדת חקירה עם תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר. לא ועדה שתהיה מקובלת על חצי מהעם. לא ועדה שחצי מהעם מאמין שהמסקנות שלה כתובות מראש. זו חייבת להיות ועדה מאוזנת שתשמע את כולם, תחקור את כולם, ותזכה לאמון מרבי של הציבור. הדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור בעבודת הוועדה היא הסכמה רחבה לגבי הרכב הועדה. בוועדת ההסכמה אני הראשון שאתייצב". בספסלי סיעת הליכוד מחאו כפיים, משפחות שכולות ביציע טענו כי זו הכרזת מלחמה. רפי בן שטרית, אביו של אלרואי ז"ל שנהרג בשבעה באוקטובר, הודיע כי זו מלחמה, הם לא יוותרו לממשלת המחדל, לא יתנו מנוח לראש ממשלת הכישלון וועדת חקירה בראשות שופט עליון, על פי חוק, קום תקום.
נתניהו בדילמה. הוא יכול להמשיך למסמס הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך מאידך הוא חושש שבעוד כמה חודשים תקום ממשלה אחרת, שתקים תוך ימים, כפי שמבטיחים ראשי האופוזיציה, ועדה כזו. ולכן הוא שוקל להקים סוג של ועדת חארטה, ועדת אחיזת עיניים, לא כדי שתחקור באמת מה קרה בשבעה באוקטובר ואיך קרה לנו אסון כזה, ובעיקר איך למנוע טבח כזה בעתיד, אלא כדי לייתר ועדת חקירה ממלכתית אם וכאשר הוא כבר לא יהיה ראש ממשלה. כי מי כמו נתניהו, איש בעל תודעה היסטוריה, בן של היסטוריון, יודע שאם ועדה כזו תקום, ההיסטוריה תזכור לו רק דבר אחד: האיש שהיה ראש הממשלה בטבח הגדול ביותר שעבר העם היהודי מאז השואה.