אזרחי עיראק החלו להצביע היום (שלישי) בבחירות לפרלמנט והקלפיות ברחבי המדינה צפויות להיסגר בשעה 18:00.
ראש הממשלה מוחמד שיעה א-סודאני מתמודד על כהונה שנייה, בעוד שבקרב הדור הצעיר ההולך וגדל הבחירות נתפסות יותר ויותר ככלי בידי המפלגות הוותיקות לחלוקת עושר הנפט של המדינה ביניהן.
הערכות מצביעות כי הגוש של סודאני צפוי לזכות במספר המושבים הגדול ביותר אך לא ברוב מוחלט, מה שעשוי להביא לחודשים של מגעים לאחר הבחירות בין מפלגות שיעיות, סוניות וכורדיות על חלוקת תפקידי ממשלה ולבחירת ראש ממשלה.
הבחירות בעיראק מאופיינות בשיעורי הצבעה נמוכים והולכים. מצביעים רבים איבדו אמון במערכת שלא הצליחה לשבור את דפוס ההשתלטות של מפלגות חזקות בעלות מיליציות נאמנות, בעוד אזרחים רגילים מתלוננים על שחיתות מתמשכת, שירותים ירודים ואבטלה.
שיער ההשתתפות צפוי לרדת אף מתחת לשפל ההיסטורי של 41% שנרשם ב־2021, בין היתר בשל תחושת ייאוש כללית ובשל החרם שהטיל איש הדת השיעי הפופולרי מוקתדא א-סדר, שבבסיס תמיכתו מאות אלפי מצביעים.
בבחירות השנה מתמודדים גם מועמדים צעירים רבים השואפים לפרוץ למערכת הפוליטית, אך סיכוייהם מול רשתות החסות הוותיקות אינם ברורים.
"בחירות אלה לא ייקבעו על פי הפופולריות, אלא על פי כמה כסף הושקע בהן", אמר ראש הממשלה לשעבר חיידר אל-עבאדי בריאיון טלוויזיוני בחודש שעבר.
מומחים מזהירים כי השתתפות נמוכה של אזרחים עלולה לפגוע עוד יותר באמון הציבור במערכת, שלטענת מבקרים מיטיבה עם המעטים ומתעלמת מן הרבים.
"עבור 21 מיליון המצביעים הרשומים בעיראק, ההצבעה ביום שלישי תהיה לא יותר מאשר לאשר את הסדר הפוליטי המוכר", אמר הפרשן הפוליטי הבגדדי אחמד יונס. "לא צפויים שינויים דרמטיים במפת הפוליטיקה העיראקית".
עם זאת, הבחירות, שתוצאותיהן צפויות בתוך כמה ימים, מתקיימות בעיתוי רגיש עבור המדינה. הממשלה הבאה תצטרך לנווט בזהירות בין ההשפעות האמריקנית והאיראנית, להתמודד עם עשרות מיליציות המזוהות עם טהראן ומצייתות יותר למפקדיהן מאשר למדינה, וכל זאת תחת לחץ גובר מצד וושינגטון לפרקן.
עיראק הצליחה עד כה להימנע מההשלכות הקשות ביותר של הטלטלות האזוריות שנגרמו בעקבות המלחמה בעזה, אך היא עלולה לעורר את זעמה של ארצות הברית וישראל אם לא תצליח לרסן את הלוחמים הנאמנים לאיראן.
הנבחרים החדשים יתמודדו גם עם לחץ פנימי לספק שיפורים ממשיים באיכות החיים ולמנוע מהתסכול הציבורי מהשחיתות להתפרץ שוב למחאות המוניות, כפי שקרה בשנים 2019 ו־2020. עיראק החלה לערוך בחירות לפרלמנט בשנת 2005, לאחר הפלישה האמריקנית ב־2003 שהפילה את הרודן סדאם חוסיין.
הבחירות הראשונות לוו באלימות עדתית והוחרמו על ידי מוסלמים סונים, לאחר שהדחת סדאם אפשרה את עליית הדומיננטיות הפוליטית של הרוב השיעי, שאותו דיכא במשך שנות שלטונו הארוכות. עיראק גם חוותה שנים ארוכות של מלחמה עם ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) הקיצוני, אך הוא הובס ברובו.
העדתיות אמנם נחלשה, במיוחד בקרב צעירים עיראקים, אך היא נותרה טבועה במערכת הפוליטית המחלקת את משרות הממשלה בין שיעים, סונים, כורדים, נוצרים וקבוצות אתניות ודתיות נוספות.
על פי שיטת החלוקה העדתית בעיראק, ראש הממשלה יהיה שיעי, יושב ראש הפרלמנט יהיה סוני, והנשיא יהיה כורדי.