צו הגנה עם פיקוח טכנולוגי הוא אחד הכלים החדשניים ביותר שפותחו בישראל בשנים האחרונות להגנה על נשים מאוימות מפני בני זוג אלימים. בשיח הציבורי הוא מכונה "איזוק אלקטרוני", אך בשפת החוק מדובר ב"פיקוח טכנולוגי" - מערכת שנועדה לאכוף צו הרחקה ולוודא שמי שאסור לו להתקרב, לא מתקרב.
הכלי, שניתן לנשים בחינם מטעם המדינה, נכנס לתוקף באוגוסט 2024. אלא שלמעלה משנה אחרי, כמעט אף אחת לא שמעה עליו. על פי בדיקה שערכו בפורום מיכל סלה, רק שני אחוזים מהנשים המאוימות בישראל שמכירות את הפורום או פונות לעזרה יודעות בכלל על קיומו של הפיקוח האלקטרוני.
"מדי יום מגיעות אלינו כעשרים פניות מנשים מאוימות ומהסביבה הקרובה שלהן, ובכולן חוזרת אותה תופעה הן לא שמעו מעולם שיש דבר כזה", מספרת לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה. "זה שירות חינמי, חכם ומציל חיים. שיקפנו את הנתונים הללו לממשלה שוב ושוב, אבל כשהבנו שאף אחד לא מפרסם את זה גייסנו תרומות והשקנו קמפיין בעצמנו".
חוק שנולד מדם - ונשכח בדרך
המאבק לחוק הפיקוח הטכנולוגי נמשך כמעט עשור. שורה ארוכה של ארגונים, בהם פורום מיכל סלה, פעלו יחד עם חברי כנסת לקידום החקיקה, שאושרה בכנסת רק באוגוסט 2023. שנה לאחר מכן, באוגוסט 2024, יצאה התוכנית לדרך באופן רשמי.
לצורך הפעלתה הקצה המשרד לביטחון לאומי תקציב ייעודי והקים יחידה חדשה "משגב" בתוך שירות בתי הסוהר. תפקידה: להגן על נשים מאוימות באמצעות אכיפה טכנולוגית של צווי הרחקה. נרכשו 200 יחידות פיקוח, נבנה מערך של מעריכי מסוכנות במשרד הרווחה והמערכת הוכנה לקלוט 100 נשים מאוימות בו זמנית.
אבל בפועל, זה כמעט לא קרה. מאז תחילת ההפעלה ועד היום, למעלה משנה אחרי, רק 36 נשים בישראל קיבלו הגנה בפיקוח טכנולוגי, מתוכן 17 בלבד בשנה הראשונה. זאת, בזמן שבישראל מוגשות מדי שנה כ-10,000 בקשות לצווי הגנה על רקע אלימות זוגית.
"אזיק" מציל חיים
נשים רבות נרצחו בישראל בזמן שהחזיקו צו הרחקה בלבד. מיה כהן ז"ל, רילי פרי ז"ל, אביטל רוקח ז"ל ומריה טל ז"ל הן רק חלק קטן מהשמות. הפיקוח הטכנולוגי, לעומת זאת, טכנולוגיה ישראלית שפועלת בהצלחה ב-11 מדינות בעולם, ונתוניה מדברים בעד עצמם: לא נרשם בעולם אפילו לא מקרה רצח אחד של אישה שהייתה תחת צו הגנה עם פיקוח טכנולוגי.
המערכת מבוססת על שלושה רכיבים: צמיד ("אזיק") שמולבש על רגלו של הגבר האלים ושני טלפונים ניידים. כאשר המרחק בין המכשירים מצטמצם מעבר לטווח שנקבע על ידי בית המשפט, מופעלת התראה כפולה: לאישה וליחידת משגב. זה הזמן שבו היא יכולה להסתתר, והמשטרה מוזעקת באופן מיידי.
המערכת גם מתעדת הפרות ומשמשת ראיה בבית המשפט. לצד ההגנה הפיזית, היא מעניקה תחושת ביטחון: "האישה יכולה סוף סוף לישון בשקט", מסבירה בן עמי. "היא יודעת שאם בן הזוג מתקרב, מישהו ידע על זה לפניה".
לילי בן עמי ביקרה לאחרונה ביחידת "משגב" בשב"ס. "פגשנו את הבלשים שמלווים את הנשים המוגנות, אחד אחד כולם מקצועיים, דיסקרטיים ומסורים. הבעיה היא לא שם. הבעיה היא שמעט מאוד נשים מגיעות אליהם, פשוט כי הן לא יודעות שיש בכלל אפשרות כזו".
אך הפערים בין המדינה לעמותות, גדולים. בעוד שפורום מיכל סלה ומשרד הרווחה מספקים מדי חודש הגנה ל-27 נשים מאוימות באמצעות חברות אבטחה וכלבי הגנה, המדינה הצליחה להגן רק על 17 נשים בשנה. "התשובה ברורה", אומרת בן עמי. "לתוכניות שלנו נעשה קמפיין ציבורי. לשירות של המדינה מעולם לא".
המספרים שמספרים את הכול
מנתוני שב"ס עולה כי בקרב 36 הנשים המוגנות במסגרת השירות התרחשו 186 הפרות של צו הגנה, שהובילו ל-25 כליאות, שישה מעצרים ושבעה כתבי אישום. נפתחו 48 הליכים משפטיים ו־-19 תיקים פליליים נוספים בגין הפרות צו. במערכת נרשמו כ-1,500 התראות בזמן אמת ו-55 יציאות סיור של כוחות משטרה כל אלה הובילו למניעת פגיעה ממשית בחיי נשים.
למרות ההצלחה המבצעית, המודעות הציבורית כמעט אפסית: כ-150 נשים הגישו בקשות לצו הגנה עם פיקוח טכנולוגי, אך רק 90 מהן עברו בדיקת מסוכנות, בעוד שרק 36 קיבלו את ההגנה בפועל.
הקמפיין החדש של פורום מיכל סלה, תחת הסלוגן "את יכולה להפסיק להסתכל מעבר לכתף", נפרס בימים אלה ברחבי הארץ. 100 תחנות אוטובוס, 12 שלטי חוצות ענק, שני מסכי לד גדולים, 20 אוטובוסים של חברת מטרופולין ו-185 מסכי טלוויזיה בסניפי "ארומה אספרסו בר".
"המטרה שלנו היא שנשים ידעו שיש להן הגנה אמיתית", אומרת בן עמי. "המדינה עשתה צעד גדול, אבל אם אף אחת לא יודעת על זה זה חסר משמעות".
ראש עיריית חולון, שי קינן, שתמך בקמפיין, מסר: "אלימות נגד נשים היא תופעה כואבת שאין לה מקום בחברה שלנו. עיריית חולון רואה חובה להוביל שינוי אמיתי ופועלת עם פורום מיכל סלה להטמעת מערכת פיקוח טכנולוגית שתציל חיים. בעזרת הכלים המתקדמים וההסברה הציבורית נוכל לזהות מצוקה בזמן, להושיט יד ולעשות את חולון לעיר בטוחה יותר. המסר שלנו ברור, חולון לא שותקת מול אלימות, אנחנו פועלים יחד, בלב אחד".
החוק נחקק אחרי מאבקים, תקציבים הוקצו, מערכות נבנו אבל המודעות לא נולדה. נשים רבות ממשיכות להחזיק צו הרחקה בלבד, כשהן אינן יודעות שיש להן אפשרות נוספת מצילת חיים.
האם הקמפיין החדש ישנה את התמונה? בפורום מיכל סלה מאמינים שכן. "הגיע הזמן שהחוק יעבור מהנייר אל החיים עצמם", אומרת בן עמי.