כתבי ה"וושינגטון פוסט" שחשפו את פרשת "ווטרגייט" נשבעו לשמור על האנונימיות של המקור שלהם, "גרון עמוק". אולם ההשערות לגבי זהותו של האדם - שהצית את אחת הפרשיות הפוליטיות המפורסמות ביותר בתולדות ארה"ב - לא פסקו מאז אמצע שנות ה-70.
קבוצה של סטודנטים לתקשורת מאוניברסיטת אילינוי בארה"ב, טענה השבוע כי פתרה את החידה. במסיבת עיתונאים שכינסו טענו הסטודנטים והפרופסור שלהם, שלאחר ארבע שנים של עבודת בילוש מאומצת, הם הגיעו למסקנה ש"גרון עמוק" היה למעשה סגן פרקליט הבית הלבן, פרד פילדינג. "יש מעט מאוד חומר בפרשה שלא קשור אליו", אמר הפרופסור ביל גיינס.
כעוזרו של ג'ון דין, פרקליטו הבכיר של הנשיא האמריקאי המכהן דאז, ריצ'ארד ניקסון, פילדינג היה "בעמדה שאיפשרה לו לגלות את הכיסוי הממשלתי של הפרשה בלי שיואשם בלקיחת חלק בקונספירציה בעצמו", אמר גיינס. ב-1972 נפרצו המשרדים של המפלגה הדמוקרטית בבניין ווטרגייט. בעקבות חקירת האירוע נחשפו שורה של מחדלים פוליטיים במסגרתה רדף הנשיא ניקסון את יריביו. ב-1974, שנתיים לאחר חשיפת הפרשה, התפטר הנשיא.
לפי ממצאי המחקר שערכו הסטודנטים, פילדינג ידע על השיחות החשובות שהתנהלו בנושא, עזר לחבר מסמכים חשובים, עיין במסמכי אף.בי.איי רלוונטיים, וסייע בהכנתם של אנשי הבית הלבן לקראת מתן עדות בפני בית המשפט. גיינס והסטודנטים שלו הצביעו על שישה מקרים עליהם ידע פילדינג בוודאות, ובמקביל התקבלו עליהם דיווחים מפי "גרון עמוק".
"לא מדובר בניחושים"
בראש הרשימה של האירועים שדווחו לעיתון מפי המקור, היתה מעורבותו של אחד מפעיליו של הנשיא האמריקאי בפריצה לבניין של המפלגה הדמוקרטית. גם ההנחיה של עוזרו של ניקסון לפרקליטו להשליך לנהר מזוודה עם חומר פוליטי מרשיע דווחה לעיתון.
הניסיון לנחש את זהותו של "גרון עמוק" הפך עם השנים למשחק נפוץ בארה"ב. בין השמות שנזרקו לחלל האוויר היו כותב הנאומים לשעבר של ניקסון, פאט ביוקאנן. עם זאת, גיינס והצוות שלו מתעקשים שהמידע שברשותם מבוסס על בחינה מדוקדקת של 16 אלף דפים מתוך מסמכי האף.בי.איי ושל חומר נוסף בפרשה. "לכל טיעון שלנו יש מסמך שמגבה אותו. לא מדובר בניחושים", אומר גיינס. "אם זה לא היה פילדינג, אני לא רואה שום אפשרות שזה מישהו אחר", הוא הוסיף, במסיבת העיתונאים שנערכה בבניין ווטרגייט.
כתב הוושינגטון פוסט, בוב וודורד, אמר בעבר כי יחשוף את שמו של המקור כשזה ימות. הוא סירב לענות לשאלות עיתונאים בעקבות הגילוי. פילדינג עצמו קיבל לידיו עותק מהראיות "המרשיעות", אך סירב להגיב.