הכתובת כבר הייתה מזמן על הקיר. ב-11 באוגוסט 2024, חמישה ימים אחרי פרסום הסרטון הערוך ממצלמות האבטחה בחדשות 12, וקצת יותר מחודש אחרי המעצר המתוקשר של לוחמי כוח 100 בבסיס שדה תימן, הגיעה הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי לוועדת החוץ והביטחון.
חברי הוועדה מהקואליציה, עוד מזועזעים מחשיפת הסרטון הערוך שהיכה גלים בעולם והציג את חיילי צה"ל כמתעללים ואנסים, הטיחו בפצ"רית דברים קשים. הם תבעו לדעת איך דלף הסרטון שבאותה עת היה רק בידי הפרקליטות, ואיך ייתכן שיומיים קודם לכן נודע כי היועמ"שית מטילה את משימת חקירת ההדלפה עליה, על הפצ"רית.
באופן כללי השיבה הפצ"רית על רוב השאלות כי היא מנועה מלהגיב, היות שהנושא "בבדיקה". חברי הקואליציה הביעו סקפטיות קולנית לדבריה. טלי גוטליב האשימה את הפצ"רית שהיא משקרת כשהיא אומרת שיש בדיקה. "את חשודה, את לא החוקרת!", הטיחה בה. חברי האופוזיציה מיהרו להגן כאיש אחד על הפצ"רית והדפו כל ניסיון מתקפה עליה.
דרשו לדעת - ונדהמו מהתשובה
עוד קודם לאותה ישיבה, ב־8 באוגוסט, יומיים אחרי פרסום הסרטון הערוך, פנה פורום המשפחות השכולות "בוחרים בחיים" ליועמ"שית בדרישה לדעת מי הרשות שתחקור את ההדלפה. כעבור חודש, מאחר שלא התקבל שום מענה, פנה שוב הפורום ללשכתה בדרישה לקבל תשובה לשאלה מי יחקור את ההדלפה.
המענה הגיע ב־9 בספטמבר. היועמ"שית כתבה אז לאנשי בוחרים בחיים כי "לאחר עיון בפנייתך הוחלט להעביר לרשויות האכיפה בצה"ל, הפרקליטות הצבאית הראשית, לכל טיפול שיימצא לנכון". יותר משתוכן התשובה מדהים, גם כבר אז ובמיוחד בדיעבד, העיתוי לשליחת המכתב על ידי היועמ"שית מדהים עוד יותר. המכתב נשלח אליהם בשעה 13:23. ביומני היועמ"שית נראה כי בשעה 13:00 החל דיון בלשכתה בנוכחות לא אחרת מאשר הפצ"רית. הדברים התגלו השבוע על ידי חברת הכנסת לימור סון הר־מלך במהלך הדיון בוועדת החוקה.
עוד באותו היום, 9 בספטמבר, הגיבו בפורום למכתב כששיגרו ליועמ"שית תגובה על דבריה לפיה ההחלטה להעביר את החקירה לפרקליטות הצבאית הראשית "מנוגדת לחוק ולהגיון הבריא, ועלולה לזהם את הליך החקירה. על החקירה להתנהל במנותק מגורמי הפרקליטות הצבאית ותוך איפול מלא ביחס אליהם - שעה שהם מהווים 'חשודים מידיים' בהדלפה הפלילית", לשון מכתבם.
יומיים אחרי קבלת התשובה ההזויה מהיועמ"שית המטילה על החשודה את החקירה, הגיש הפורום עתירה לבג"ץ. "על היועמ"שית, פרקליטות המדינה והמשטרה לנמק מדוע לא יפתחו בהקדם חקירה פלילית במטרה לחקור לעומק את הדלפתן של ידיעות סודיות במסגרת העברת הסרטונים שהביאו לפרסום הקלטת המבושלת, והכל שלא באמצעות הפרקליטות הצבאית או המשטרה הצבאית".
שורשי הטיוח עמוקים
ה"חקירה" שניהלה הפצ"רית באישורה של היועמ"שית לא הניבה כמובן כל תוצאה. הכנסת שוב נדרשה לעניין, הפעם ועדת החוקה. בדיון נכח גל עשהאל, סגן הפצ"רית, שמונה על ידה לחקור את הפרשה. "אתה משקר!", צעק עליו משה סעדה, "אתה לא בודק שום דבר! זה לא חוקי מה שאתה עושה. אין לך שום סמכות לחקור את הפצ"רית, ואין לך שום סמכות לתפוס טלפונים, לעבור על תכתובות, לתפוס מחשבים - בקיצור אתה לא עושה כלום ואתה יודע את זה!", תקף.
בדיון נכח גם סגן ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד איתמר גלבפיש, שסיפק את ההסבר המדהים הבא: "בתפיסתנו זה אירוע של הדלפת חומר חקירה שצריך להיבדק על ידי הרשויות הרלוונטיות בצבא, מצ"ח וגופי הפצ"ר".
סון הר־מלך התפרצה: "איך החשוד יכול לחקור את עצמו?". גלבפיש השיב: "ברירת המחדל היא שזה בתוך המערכת. במקרה הזה, גם על מנת למנוע מראית עין, הוחלט בתוך המערכת הצבאית שיהיו אנשים וגופים שלא עסקו בתיק המקורי של ההתעללות, אלא אנשים שלא קשורים".הפעם סעדה התפרץ: "תגיד, משטרת ישראל תחקור פרשיות מין של ניצב אחר כי הוא לא קשור? תגיד, זה נשמע לך הגיוני מה שאתה אומר? האם משטרת ישראל תחקור עבריינות מין של ניצב אחר? אין דבר כזה!".
ופה הגיע הרגע המדהים באמת. גם בזמן אמת, אבל בטח בדיעבד, היום, כשהכל יודעים את גודל השקר. "בתיק הזה ספציפית אמרנו שבוצעו עד כה פעולות רבות", אמר גלבפיש, "בדיקה מקדימה, כינינו אותה, ובצדק, רחבה ואינטנסיבית; איסוף מסמכים, קבלת התייחסויות מגורמים רלוונטיים, ביקורים בזירה, בדיקות טכנולוגיות ועוד פעולות דרושות, ומתבצעת כרגע בדיקה אינטנסיבית". הוא ציין כי הבדיקה המקיפה והאינטנסיבית הזאת מתקיימת כבר ארבעה חודשים והיא עוד בעיצומה. לקרוא ולצחוק. או עדיף לבכות. גלבפיש הוא לא מהפרקליטות הצבאית, הוא לא מאנשיה של תומר־ירושלמי. הוא מאנשיה של גלי בהרב מיארה. למי שהיה זקוק לעוד הוכחה עד לאן מגיע הטיוח והשקר.
חוות הדעת שנעלמה
זה לא היה הפגם היחיד. במענה לבג"ץ טענה מחלקת הבג"צים בפרקליטות בשם היועמ"שית כי פרסום הסרטון לא פגע בביטחון המדינה. העובדות מראות אחרת. כך במכתב מנכ"ל משרד התפוצות, שנערך על ידי גורמי המקצוע במשרד שאספו חומרים וממצאים כתוצאה מהדלפת הסרטון.
במכתב, כ־50 עמודים, נאמר בין השאר כי "עצם פרסום הקלטת (אשר התגלה במרוצת הזמן כי היא ערוכה) פגעה באופן משמעותי בלגיטימציה של המשך הלחימה, הגבירה את האיומים הממשיים על חיילי צה"ל ופגעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל". בסיכום הממצאים כותב מנכ"ל המשרד כי "פרשת שדה תימן אינה עניין פלילי גרידא, אלא אירוע בעל השלכות מדיניות וביטחוניות. הדלפה זו גרמה לנזק תודעתי, מדיני וביטחוני מהמעלה הראשונה. על פרקליטות המדינה לראות במקרים מסוג זה פגיעה בביטחון הלאומי, להביא את הדברים בחשבון במסגרת העיסוק בסוגיה, ולהתייחס אליהם בהתאם לחומרתם".
אלא שלחוות דעת מקצועית זו אין שום זכר במכתב לבג"ץ אותו ניסחה המדינה, שכאמור קבעה כי לא נגרם כל נזק ביטחוני כתוצאה מפרסום הקלטת. מיהו הגורם המקצועי העומד מאחורי חוות הדעת הנחרצת הזאת, שאכן קבע באוזני היועמ"שית שלא נגרמה שום פגיעה מהסרטון המבושל? אולי רוח הקודש. מי יודע.
אותה פצ"רית שקיבלה את ה"בדיקה" של המשנה שלה, תוך שהיא טוענת בבג"ץ שהיא מלווה אישית וצמוד את ה"בדיקה" שמעולם לא נעשתה. אותה פצ"רית שקבעה אחרי ה"בדיקה" שלא הניבה דבר, שאין סכנה לביטחון המדינה, ושאין עבירה פלילית בהדלפה.
עד היום מסרבת היועמ"שית לשים את עצמה בצד בכל הנוגע לפרשה הזאת ומתעקשת להודיע כי היא זו שמנהלת אותה. ההתנגשות בין הממשלה והקואליציה לבין היועמ"שית והמערכת עליה היא מופקדת הגיעה לשיא שלא היה כמותו. העובדות, השכל הישר והמציאות לא מנבאים טוב ביחס לאיך זה ייגמר מבחינת היועמ"שית. יש לה עדיין הגנה מבג"ץ, וזה לא מעט, ולכן אי אפשר לדעת איך זה ייגמר. אבל גם ההגנה הזאת יכולה להיסדק, כאשר הממצאים בשטח כבר לא מאפשרים אחרת. האופוזיציה עדיין איתה על מלא, אבל זו רק הפוזיציה שמדברת מגרונם. סביר להניח שאין אחד באופוזיציה שסבור באמת שהיועמ"שית נוהגת כשורה, ולמרות כל הממצאים היא זו שצריכה לעמוד בראש חקירת הפרשה.
שנה ורבע מאז פרסום הסרטון, ורק עכשיו מתברר מה שרבים ידעו כבר מזמן. מי שהדליף את הסרטון היא הפרקליטות הצבאית עצמה, החל מהפרקליטה הראשית ודרומה. אבל לא היה די בכך כדי להגיע עד הלום. הפרקליטות הצבאית לא הייתה יכולה להסתיר את הסוד היחידתי הכמוס ביותר שהחזיקה, אלמלא קיבלה סיוע מהרמטכ"ל הקודם שלא דרש תשובות, מהנוכחי שגרר רגליים, ומעל כולם מהיועמ"שית - שמינתה מינוי לא סביר את הפרקליטה הצבאית הראשית לחוקרת של עצמה גם אחרי שכל נורות האזהרה נדלקו.
מתחת לשמיכה
מאז הודיע יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט שחוק הגיוס מוכן, היו כמה דחיות במועד ישיבות הוועדה המתוכננות, בכל פעם נימוק אחר. פעם חיכו ליועמ"שית הוועדה שתאשר, אחר כך זה נפל ביום של הפגנת המיליון של הציבור החרדי, ואז ראש הממשלה ביקש לעיין בזה ולכן על הדיון שוב להתבטל.
זה כבר היה נשמע דחוק למדי. אחרי כל אלה נקבע דיון ליום שני השבוע. ביום ראשון הודיע ביסמוט שלא יהיה דיון ביום שני ולא כל השבוע. איש לא טרח הפעם אפילו לנמק. כבר ברור לכולם שמשהו מתעכב ולא רוצים לומר את הסיבה. אולי בנימין נתניהו החליט ללכת לבחירות בלי חוק הגיוס, אולי בעיה אחרת. מי יודע. גם ביסמוט לא הבין מה פשר הברקס.
לקראת אמצע השבוע החלה להתבהר התמונה. זה לא נתניהו שמעכב את החוק, זה בכלל דרעי. הוא שביקש מראש הממשלה להוריד הילוך. מסתבר שהקמפיין ברחוב החרדי, במיוחד הקיצוני, נגד יו"ר ש"ס, בו מציגים אותו כמי שפוגע בעולם התורה ושולח תלמידי ישיבה לצה"ל, פגע בו. גרם לו "להיכנס תחת השמיכה", כפי שאמר בכיר בש"ס.
דרעי הוא שותף בכיר בניסוח החוק שהציג ביסמוט, הרי אריאל אטיאס הוא המנסח הבכיר של הטיוטה. וזה בדיוק מה שטוענים נגדו הקיצוניים ממחנהו. מנגד, הוא מחויב לחוק ורוצה לשים את הסאגה הבלתי נגמרת הזאת מאחוריו. הוא יודע שתוך כמה שבועות, בלי חוק, הרבנים - גם שלו וגם של יהדות התורה - יורו להם להפיל את הממשלה. שלא לדבר על נתניהו, שזועם על החרם החרדי שמשתק את הכנסת ודורש לראות רוב ברור ותמיכה חרדית בחוק לפני שהוא מעלה אותו לחקיקה.
קרובים מאי פעם
מסתבר שדרעי יודע לפעול לא רע גם כשהוא מחופר תחת לשמיכה. מאז תחילת הקדנציה סיעת ש"ס מתכנסת באופן קבוע לא בכנסת כשאר הסיעות, אלא בבית המפלגה בהר חוצבים. כך היה גם ביום שני האחרון. אלא שאז הפתיע חבר מועצת חכמי התורה, הרב משה מאיה, שהוא גם ותיק חברי המועצה, כשנכנס לישיבת הסיעה - דבר בלתי שגרתי בעליל. בישיבה דיבר הרב מאיה בזכותו של "רבי אריה" העומד בימים אלה תחת מתקפה, ושאין כמוהו בהגנה על עולם התורה ותלמידי חכמים.
בסיעה כבר הבינו שמאחורי הקלעים דרעי עומד להשיג את מבוקשו. לא הוא שעומד לבד, אלא הרבנים כולם הם שמקדמים את החוק ומעוניינים בו. ההישג אדיר. מדובר ברבנים, ובהם הרב יצחק יוסף, שהשמיעו התבטאויות קיצוניות ביותר נגד הגיוס, כולל ירידה מהארץ, כדי להתחמק מהגזירה. וכל זה באקלים חרדי עוין ועם דיווחים על עוד ועוד רבנים שיוצאים נגד הטיוטה של ביסמוט וקובעים שלא יאפשרו שום סנקציות או יעדי גיוס ללומדי תורה.
מועצת ש"ס לא תזוז ימינה ושמאל בלי מועצת גדולי התורה של דגל התורה הליטאית. ביום רביעי גם הבשורה הזאת הגיעה. הרב משה הלל הירש, מס' 2 בהנהגה הליטאית, אישר את טיוטת החוק. מס' 1, הרב דוב לנדו, לא חש בטוב, אבל מהרגע שהרב הירש אישר, כבר ברור מה תהיה עמדתו.
למרות הקמפיין נגד החוק בכלי התקשורת ובאופוזיציה, ואחרי הצגתו כ"חוק השתמטות" וחוק "פטור מגיוס", נכון להיום, אי אפשר לברך עדיין על המוגמר או להעריך בוודאות שאכן החוק יאושר. עם זאת, כן אפשר לקבוע שזו הנקודה הכי קרובה לאישור החוק אליה הגיעה הממשלה אי פעם.