למרות התקוות שתלו בחדרה בהחלטת הממשלה כבר לפני כמעט עשור, והמתווה עליו הוחלט, להפסיק את השימוש בפחם בתחנת הכוח אורות רבין לייצור האנרגיה בטורבינות 1-4, זה עדיין לא קרה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה מודאג מאד ממספר הפעמים שבהם משתמשים בתחנות הכוח הפחמיות בחדרה.
לבקשת חברת הכנסת יעל רון בן משה הוא כינס את הועדה שלו בשבוע שעבר ומיד לאחר מכן, שיגר מכתב חריף בעניין זיהום האוויר בחדרה והשלכותיו על תושבי העיר. המכתב ששלח, פנה לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות ומשה בר סימנטוב, מנכ"ל משרד הבריאות. הוא ציין כי הוועדה רואה בחומרה את העובדה שרשות החשמל נעדרה מהדיון ובחרה שלא לשלוח נציג.
זאת, לדבריו, לאחר שהתברר כי תחנות פחמיות פעלו שלושה ימים אחרי מלחמת "עם כלביא" ואחרי שבפני הוועדה הוצגו נתונים מדאיגים על מספר הפעמים שבהם משתמשים בתחנות הכוח הפחמיות, על אופן קבלת ההחלטות להפעלתן ועל הסכנות שנשקפות לציבור עקב השימוש בהן.
ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל, אמר בדיון כי היחידות גורמות לפגיעה ממשית בבריאות הציבור ולעלייה בתחלואה ובתמותה - "כ-50 מקרי מוות בשנה". לדבריו, "רשות החשמל פועלת בניגוד להחלטות הממשלה ובניגוד לעקרונות השקיפות הציבורית". הוא קרא לשימוע פומבי בנושא שיכלול את השתתפותם של איגוד הערים, הרשויות המקומיות הרלוונטיות וארגוני הסביבה. "הציבור זכאי לדעת מה נקבע מאחורי הקלעים בנוגע לבריאותו ולסביבתו", אמר, "בנוסף, אנו קוראים למשרד הבריאות לבצע סקר אפידמיולוגי מקיף על השפעות תחנת אורות רבין על תושבי חדרה והסביבה. הנתונים חייבים להיות גלויים, עדכניים וברורים לכולם. לא תהיה יותר סובלנות לכך - הבריאות של התושבים חשובה יותר מכל שיקול אחר".
במכתב ששלח חבר הכנסת קרויזר, טען כי בוועדה עלה העניין של שימוש בתחנות הפחמיות בשעת חירום. "גם לאחר שהסתיימה מלחמת "עם כלביא" שהוגדר כמצב חירום שמאפשר שימוש בתחנות הפחמיות על מנת לייצר ביטחון אנרגטי, המשיכו להשתמש בהן גם כאשר כבר לא הייתה לכך הצדקה", טען. "עוד עלה, כי חברת נוגה, שמפעילה את התחנות לא עשתה כנדרש על מנת לשקף את היקף החריגות ורמות זיהום האוויר לציבור", הוסיף במכתבו.
הוא דיווח כי הוועדה מותחת ביקורת חריפה על היקף החריגות בשימוש בתחנות הפחמיות שאמורות לפעול רק בזמן חירום הוא הורה לבדוק את העניין ולטפל בחריגות בתפעול התחנות באופן מידי. בנוסף, הוא ביקש לקבל מהוועדה מידע בדבר מהן הפעולות הננקטות לסגירת התחנות הפחמיות ולהבין מהו אורך החיים של תחנות 1-4. ממשרד הבריאות הוא מבקש להכניס לתוך תכנית העבודה של שנת 2026 ביצוע סקר בריאות בחדרה שיבחן את כלל סוגי התחלואה הריאתית-נשימתית-לבבית-ועוד הקשורים בזיהום אוויר.
עיריית חדרה, שותפה עיקרית למאבק לסגירת התחנות הפחמיות, מתוסכלת אף היא כי למרות ההחלטה שהתקבלה שהייתה אמורה להביא לסגירת תחנות 1-4 בסוף השנה. חברת נגה, שמנהלת את משק החשמל בישראל, מבקשת להמשיך ולהפעיל את התחנות, אם גם בתנאים.
ראש עיריית חדרה ניר בן חיים וחבר מועצת העיר רון שגן, יושב ראש הוועדה לאיכות סביבה בחדרה, פועלים בחודשים האחרונים מול חברת חשמל על מנת להקטין את ערמות הפחם. זאת בשל הזיהום שנובע מאבק הפחם מעצם אחסנת הפחם במאגר התחנה, וזאת מעבר לסכנה שגורם אפר הפחם השרוף. הם הגיעו לסיכום עם חברת חשמל על הקטנת מאגר הפחם משמעותית לכ-750 אלף קוב, כאשר מתוכו רק רבע יהיה בערמה פעילה וכל היתר עטוף ושמור באופן מהודק באמצעות "קושרי אבק", חומר המייצר שכבת קראסט המונעת התעופפות אבק הפחם.
מחברת חשמל לישראל נמסר כי "חברת החשמל מונחית באשר להיקף ועיתוי הפעלת תחנת הכוח שבבעלותה על ידי מנהל המערכת".
חברת נגה ניהול מערכת החשמל הגיבה: "מדובר בסך של 49 חריגות בכלל יחידות הייצור בארץ, ולא רק בתחנת הכוח חדרה. הפעלה חריגה בחדרה עצמה הסתכמה בכ־25% בלבד מכלל האירועים, כלומר מיעוט מהמקרים וצריך לזכור שמדובר בשנה של מלחמה כולל מלחמת עם כלביא". הם הוסיפו: "בהתאם לבקשה שעלתה בדיון והבטחת מנכ"ל החברה, אנו מכינים מסמך מסכם ומפורט שיבהיר וידגיש את המסר שהשימוש ביחידות אלה נעשה אך ורק בעת הצורך ולפרקי זמן קצרים, וזאת על מנת להבטיח אספקת חשמל רציפה ובטוחה לכלל אזרחי ישראל". לסיכום הם ציינו: "נגה פועלת כל העת בהתאם למדיניות המשרד האנרגיה והגנת הסביבה, תוך העדפת הפעלת יחידות ייצור נקיות ככל הניתן והפחתת השימוש בפחם למינימום האפשרי".
מרשות החשמל ומהשרה עידית סילמן שהתבקשו להתייחסות טרם נתקבלה תגובה.