מארק בריאן בם ה-45, מורה בגמלאות מלונדון, חווה חלום של כל נער מתבגר - שהפך לסיוט סוריאליסטי. שישה ימים לאחר שעבר ניתוח לייזר ברשתית, הוא עמד במטבח וטיגן נקניקיות כשלפתע הבחין בזווית עינו הימנית... בזוג שדיים.
במשך עשרה ימים רצופים, מארק המשיך לראות את אותה דמות (שהוא בחר לכנות בחיבה "טלולה") בכל מקום. "הרגשתי כמו נער מתבגר", הוא סיפר. "היה לי פוסטר של פמלה אנדרסון על הקיר כשהייתי צעיר, וזה היה כאילו שהצמידו לי אותו לפנים".
ההזיה לא הרפתה. היא הופיעה כשהוא צחצח שיניים, כשצפה בטלוויזיה, ואפילו כשעצם את עיניו. "זה היה מאוד מצחיק," הוא הודה, "אבל זה גם הפחיד אותי רצח. זה פשוט המשיך לצוץ ולא נעלם. זה היה כמו 10 ימים שמישהו קופץ ומבהיל אותי".
אשתו, אפריל, פחות התלהבה. "אשתי הסתכלה עליי כאילו איבדתי את השפיות", הוא סיפר. "כל הזמן התבדחתי שאני הולך לברוח עם טלולה".
אז מה בעצם קרה פה?
אז לא. מארק לא השתגע. הוא אובחן כסובל מ"תסמונת שארל בונה" (CBS) - מצב נדיר הגורם להזיות ראייה מורכבות, לרוב לאחר אובדן ראייה משמעותי, ואינו קשור לבעיה נפשית. המוח, שמפסיק לקבל מידע מהעין, פשוט "ממציא" תמונות כדי לפצות על החסר.
מארק עבר את הניתוח הטראומטי (שנעשה בהרדמה מקומית, "אז אתה רואה את הכלים מתקרבים לך לעין") כדי להסיר רקמת צלקת שנגרמה כתוצאה מסוכרת סוג 1. במהלך הניתוח, הרופאים החדירו "בועת אוויר" לעין שלו כדי לעזור לרשתית להחלים.
כאן הסיפור הופך לביזארי עוד יותר. מארק סיפר שהבועה הזו "רקדנית", מה שגרם להזיה להיות "מאוד מונפשת" - לתדהמתה הגדולה של אשתו.
אחרי יומיים, מארק סירב לצאת מהבית, מכיוון שה"חזה" של טלולה החל "להתלבש" על אנשים אמיתיים שהוא ראה ברחוב, בחנות המקומית ואפילו בברגר קינג. הוא גילה שהדרך היחידה לגרום להזיה להיעלם לרגע היא "להתרכז חזק במשהו אחר" או "לצעוק קללות בקול רם".
"טלולה נראתה כמו גבר"
ככל שבועת האוויר בעין שלו התכווצה בהדרגה, כך גם גודל החזה של טלולה הלך וקטן. "זה היה די מאכזב", הודה מארק. "אחרי שלושה שבועות, טלולה המסכנה נראתה יותר כמו גבר טופלס".
לאחר ניתוח נוסף בספטמבר, ההזיות לא חזרו. האופטומטריסט שלו הסביר לו שההזיות הן בדרך כלל אישיות מאוד לסובל מהן. "זה גורם לי להרגיש קצת כמו סוטה", סיכם מארק. "זה מביך, אבל היי, חייבים לצחוק מזה קצת".