שלושה צעירים במרכז הארץ נמצאו בשבוע האחרון ללא רוח חיים לאחר שימוש בסמים שעות לפני מותם. המשטרה בודקת אם קיים קשר בין המקרים, ובמכון לרפואה משפטית באבו כביר עדיין ממתינים לממצאים. מאחורי הנתונים היבשים מסתתרת תופעה מתפשטת ומסוכנת של סמים סינתטיים, חומרים פסיכודליים וחברה שאיבדה שליטה.
בשבת האחרונה בספא בראשון לציון, הבחינו ששני צעירים, בני 20 ו-24, לא מגיבים. הצוות הרפואי שהוזעק למקום מצא את השניים מחוסרי הכרה. בן ה-24 מת במקום. חברו פונה במצב קשה לבית החולים וולפסון כשהוא מורדם ומונשם. הם הגיעו מאחד הכפרים ליד ירושלים כדי לבלות סוף שבוע בעיר. וזה נגמר באסון.
במשטרה הבינו כבר בשעות הראשונות: אין סימנים לפלילים, אבל הכול מצביע על שימוש בסמים קשים. גופתו של הצעיר הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם ממתינים בימים אלה לממצאים שיקבעו את סיבת המוות.
יום קודם לכן בבת ים, דניאל מרזיקו, דוגמן בן 25, נמצא ללא רוח חיים בדירת Airbnb ששכר עם חבריו. הם סיפרו כי בבוקר ראו קצף יוצא מפיו. "הוא לא נושם, תבואו מהר", צעקו למוקד. חקירה ראשונית העלתה כי בערב שלפני כן בילו במסיבה ברחובות וצרכו סמים.
ימים ספורים לפני כן, צעירה בשנות ה-30 לחייה נמצאה מתה במרכז הארץ. גם במקרה שלה מדובר, לפי החשד, במוות כתוצאה משימוש בסם מסוכן.
שלושה מקרים כמעט זהים בתוך שבוע. שלושה צעירים שצורכים סמים ומתים שעות אחר כך. במכון לרפואה משפטית טרם התקבלו תוצאות סופיות, ובמשטרה מנסים להבין אם מדובר בחומר חדש שחדר לשוק או בגל קטלני של חומרים מסוכנים חדשים. החקירה בשלושת המקרים עדיין פתוחה.
"זה המאבק היומיומי שלנו"
רפ"ק אורי בן חמו, קצין מודיעין ובילוש בתחנת מסובים, עוסק בתחום הסמים כבר שנים. מבחינתו זו לא תופעה, זו מציאות יומיומית. "זה הלחם והחמאה שלנו, המאבק הזה", הוא אומר. "אנחנו חיים את זה יום יום, לילות, סופי שבוע. הסמים בכל מקום ובכל הארץ, אבל במרכז המדינה הצריכה גבוהה יותר מבכל מקום אחר. זה מאבק בלי הפסקה, כי מאחורי כל פינה יש סוחר, יש צרכן, ויש צעיר שחושב שזה משחק".
לדבריו, "בדרך כלל ההברחות מגיעות מחו"ל, מנתב"ג, מהגבול המצרי ומהגבול הלבנוני אם כי היום הרבה יותר קשה דרך הצפון בגלל האחיזה של צה"ל. לעומת זאת, הגבולות האחרים פתוחים יותר, ומדינת ישראל בעצמה הפכה ליצרנית סמים לא קטנה. יש כאן מעבדות מאולתרות, בתים פרטיים, מחסנים. הכול כימי, הכול סינתטי. אלו חומרים שאי אפשר לדעת מה יש בהם".
כשנשאל אם מדובר בגל תמותה, בן חמו עוצר לרגע. "אי אפשר להצביע על תופעה של מוות כתוצאה מסמים, אבל המקרים האלה קיימים כל הזמן. רובם פשוט לא מגיעים לתקשורת. יש עלייה משמעותית בשימוש, במיוחד בסמים סינתטיים. אנחנו רואים את זה בתפיסות ובכמויות. זה לא רק 'עוד מסיבה' - זה סכנת חיים".
"המעבר לסמים סינתטיים וירידה בגיל המשתמשים"
לדברי הקצין, "אנחנו מזהים שינוי דרמטי בחומרים עצמם. השימוש בסמים סינתטיים הולך וגובר. אנחנו תופסים כמויות גדולות של חומרים כמו ד"ר (ממסי), ג'י וסמים אחרים שמיוצרים בתהליכים כימיים בבתים, במחסנים, במעבדות מאולתרות. חלקם גורמים להזיות, חלקם ממריצים וכולם מסוכנים מאוד. אלו סמים שאפשר למצוא במסיבות, ובכל מקום".
"היום יותר מסובך להזמין פיצה מאשר גראס"
ואז הוא מוסיף נתון מצמרר: "המשתמש הצעיר ביותר שנתקלתי בו היה בן עשר בלבד. כן, עשר. ילד. משיגים את זה דרך הבית, מההורים, מהחברים, מהטלגרם. היום יותר מסובך להזמין פיצה מאשר גראס. זה נגיש מדי, קל מדי, מסוכן מדי".
"אין דבר כזה סמים קלים", מדגיש בן חמו. "קנאביס לדוגמה הוא אולי נראה 'רך', אבל הפגיעות שאנחנו רואים בבני נוער מדברות בעד עצמן: ירידה בלמידה, בהישגים, בתפקוד. זה לא 'חמוד', זה ממכר. בסמים הפסיכודליים אנחנו רואים כבר אשפוזים פסיכיאטריים, ניסיונות התאבדות והתאבדויות בפועל. אנשים מאבדים אחיזה במציאות. זה מדרון חלקלק מאוד".
לדבריו, סחר בסמים הוא הליבה הכלכלית של ארגוני הפשיעה בישראל. "אין ארגון פשיעה שלא עוסק בזה. פעם היית צריך להגיע לתחנת סמים בלוד, היום הכול מתנהל בטלגרם. קבוצות סגורות, שמות משתמש, הכל בדיסקרטיות. זה פשוט ונגיש. אנחנו כל הזמן במרדף איסוף מודיעיני, סוכנים סמויים, פעילות מבצעית. הם צעד אחד לפנינו, ואנחנו מדביקים את הפער".
"אנחנו עובדים במגבלות החוק ובמגבלות כוח האדם", הוא מודה. "העבריינים לא כפופים לשום מגבלה. הם רוצים לייצר הכנסה, אז הם משפרים את היכולות שלהם, מחדשים כל הזמן. אנחנו בתוך מסגרת החוק. יש לנו כוח אדם מוגבל, יש לנו מאבק יומיומי, אבל בסוף אנחנו באמצע בין ההיצע לביקוש".
"זה כסף טוב והם לא יפסיקו"
"הכמות של הסוחרים שנתפסים היא גדולה. מדובר בכסף גדול מאוד. זה מכניס להם רווחים עצומים. יש ארגונים שמפעילים מערכי יבוא ואופרציות שלמות. כדי להביא סמים מחו"ל צריך ארגון גדול עם כסף ויכולת לוגיסטית, וזה בדיוק מה שהם עושים. כל ארגוני הפשיעה, מכל המגזרים, נמצאים שם".
"כשאנחנו תופסים סוחר או מעבדה", אומר בן חמו, "מישהו אחר תופס את המקום. זה לא נגמר. המרדף מתמיד. יש כל הזמן עבודה מול משטרות בחו"ל כדי לזהות הברחות מראש. תפסנו סמים מוסתרים בתחתית יאכטה, באוניות, במכולות. זה עיסוק יומיומי. הם יצירתיים, אנחנו פועלים לפי חוק. זה המאבק".
לדבריו, "צריך ענישה מחמירה יותר. היום, לדוגמה, אם נתפס אדם עם 15 גרם קנאביס-לא ניתן לעשות לו כלום. הוראת השעה בנושא לא חודשה, וזה נחשב לצריכה עצמית. המדינה צריכה לחדש אותה. משרדי הממשלה חייבים לפעול. יש גם בעיה של רישיונות מזויפים כל אחד מקבל רישיון בקלות, ואנחנו לא יכולים לבדוק אם הוא אמיתי. אתה תופס אדם עם 200 גרם בבית, והוא אומר 'יש לי רישיון'. אנחנו פונים למשרד הבריאות, אבל ברוב המקרים אין מה לעשות. זו פרצה שהמערכת לא סוגרת".
"סם הדוסה שמוביל למוות"
"סם הדוסה הוא דוגמה מצמררת", אומר בן חמו. "אני מכיר אותו כבר עשור. צבע ורוד, נראה מחייך, אבל קטלני. בכמות מסוימת הוא פשוט הורג. המקרה המפורסם הוא של העבריין בן כהן, שמת כתוצאה משימוש בדוסה". לדבריו, "אם פעם היינו תופסים סוחרים עם עשרות גרמים, היום אנחנו מדברים על קילו וחצי. זה לא נתפס. אלו כמויות שמראות כמה גדול הביקוש".
"סם המחבלים שהגיע למועדונים בישראל"
בן חמו מזהיר גם מהקפטגון, הסם שנמצא על מחבלי נוחבה ב-7 באוקטובר. "זה סם ממריץ, מכניס אותך למוד פסיכודלי. הוא התחיל בדאעש, מיוצר בסוריה, ומשם הופץ לכל אירופה. אחרי השביעי באוקטובר הוא הגיע גם לישראל. זה הסם שנתן למחבלים את הפוקוס ואת חוסר הפחד לבצע את מה שביצעו. היום הוא נמצא גם במועדונים פה בארץ. זה מדאיג מאוד".
במעבדות המשטרה התקבלו לאחרונה ממצאים שמצביעים על סם נוסף - "ממסי", סם מסיבות פופולרי שמכניס למצב פסיכודלי, "עוד אחד מהלהיטים", כפי שהוא מגדיר. "אבל מאחורי כל להיט כזה יש חיים שנהרסים".
"במקרים האחרונים אנחנו מדברים על שימוש בקוקאין ובדוסה", אומר בן חמו. "צריך להבין השימוש בהם הוא רולטה רוסית. אתה לא יודע אם הפעם זה יגמור אותך. זה סם מסוכן מאוד, וכל מנה יכולה להיות האחרונה שלך".
לדבריו, "בסוף הסמים האלה מיוצרים במרתפים, לא במפעלים עם בקרת איכות. כל ערבוב שונה מהשני. במעבדה אחת יוסיפו משהו, בשנייה משהו אחר. אתה לעולם לא יודע מה אתה מכניס לגוף. זו לא 'חברה' עם תקן, זה ערבוב של אנשים שלמדו כימיה בתיכון אם בכלל, ומייצרים חומרים על פי מתכונים שהם מוצאים באינטרנט".
"כשאני רואה עוד מוות אני מרגיש תבוסה"
"כשאני שומע על עוד צעיר שמת, זה כואב. אתה מרגיש תבוסה. עם כל המאבק שלנו, אתה מבין שזה לא מספיק. אבל יש גם אחריות אישית. אנשים בוחרים לקחת את זה. המדינה צריכה לעזור, אבל גם כל אחד צריך להבין שזה הימור על החיים שלו".
ד"ר רועי צוקר: "אי אפשר לעצום עיניים"
ד"ר רועי צוקר, מומחה ברפואה פנימית ומוביל בתחום מזעור הנזקים, מזהיר כי לא מדובר בצירוף מקרים. "בימים האחרונים דווח על לפחות שלושה מקרי מוות של צעירים כתוצאה משימוש בחומרים. עם העלייה בשימוש בחודשים האחרונים, אנחנו עדים למקרי קצה טראגיים שרבים מהם כלל לא מגיעים לידיעת הציבור. רצף כזה של מקרים מחייב בדיקה מעמיקה בראש ובראשונה כדי לבדוק אם מדובר בחומר מסוים שעמד במרכז שלושת המקרים".
לדבריו, "המציאות הזו מדגישה עד כמה חשוב לחזק את תחום מזעור הנזקים בדיקות חומרים זמינות, חינוך מותאם, העלאת מודעות. אמירות כמו 'אל תעשו' או 'זה לא חוקי' לא עוצרות שימוש. הן רק מצמצמות את היכולת לנהל שיח כן ובטוח. במקביל, צריך לומר שהשימוש בחומרים הוא מסוכן מאוד, ובמרבית המקרים גם לא חוקי. ההמלצה היא לא להשתמש, אבל אם כבר כן אז לפחות מתוך מודעות ואחריות. זה יכול להציל חיים".
"חברה תחת טראומה והמחיר הנוסף של המלחמה"
שנתיים אחרי ה-7 באוקטובר, ישראל מנסה להתאושש. אבל הנתונים מהדו"ח האחרון של ICA המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש מגלים את המחיר הנוסף של המלחמה: עלייה חדה בשימוש בחומרים ממכרים ובהתנהגויות ממכרות.
26.6% מהישראלים למעלה מרבע מהאוכלוסייה משתמשים בחומרים ברמת סיכון גבוהה. השימוש בתרופות הרגעה ושינה זינק פי 2.5, באופיאטים כמעט הוכפל, וגם בחומרים ממריצים נרשמה עלייה משמעותית 16% מהישראלים מדווחים על תסמיני פוסט טראומה משמעותיים לעומת 12% בלבד לפני המלחמה.
החקירה בשלושת מקרי המוות עוד נמשכת, והממצאים הסופיים טרם התקבלו. אבל נדמה שהשאלה כבר רחבה הרבה יותר מהמקרים עצמם והיא נוגעת לחברה שלמה, שבה הסמים זמינים יותר, נגישים יותר, ומסוכנים מתמיד. בין המועדונים, קבוצות הטלגרם והחדרים הסגורים מתנהלת מלחמה שקטה על החיים עצמם.