זה אולי נשמע כמו עלילה מספר של סטיבן קינג, אבל זו מציאות מצמררת: אי קטן, הממוקם ממש מול חופי קנט (מרחק יריקה מלונדון), שבו שרידים של אסירים מתים פשוט... צצים מהבוץ. זהו "אי המתים" (Deadman's Island), אתר הקבורה המפחיד של מאות אסירים שמתו במגפות על "ספינות כלא" צפות לפני מאות שנים.
האי, שנמצא בשפך נהר, נראה כמו המקום המושלם לציד רוחות רפאים. אבל יש בעיה: אסור לאף אחד לדרוך עליו. הכניסה אסורה בהחלט. אבל הסיבה היא לא החשש מרוחות רפאים או מהגופות הצפות - אלא בגלל שהוא הפך לשמורת טבע ואתר קינון לציפורים נודדות. המבקרים היחידים במקום הם מתים, וציפורים.
"ארונות פתוחים ועצמות בכל מקום"
העקבות האנושיים היחידים במקום הם ארונות קבורה מעץ ושרידי שלדים. בעבר הם נקברו בעומק הבוץ, אך סחף החופים חשף אותם. צוות BBC שקיבל אישור נדיר לבקר במקום ב-2017, נשמע מזועזע.
"מה שראיתי שם יישאר איתי לנצח," אמרה המגישה נטלי גרהם. הבמאי, סם סאפל, היה ישיר יותר: "זה כמו להיות על סט של סרט אימה. זה סוריאליסטי, כאילו מחלקת אמנות עיצבה את זה. יש שם ארונות קבורה פתוחים ועצמות בכל מקום".
לא פלא שהמים סביב האי זכו לכינוי "מפרץ הארונות" (Coffin Bay). הפולקלור המקומי, שניזון מהאווירה המטרידה, מספר על "כלבי פנטום עם עיניים אדומות כדם" שזוללים את הגולגולות, ועל "מפלצות שניזונות ממוחות". תושבים מקומיים נשבעו לצוות ה=BBC שהם "שומעים יללות" הנישאות מהאי בלילה.
עוד איים מפחידים
האי שאם דרכת עליו לא יצאת חי: תעלומת אי האנתרקס
אי רפאים באוקיינוס השקט בו התגורר אדם אחד בלבד מסתיר סוד טרגי
האמת מאחורי האי
אבל הסיפור האמיתי מאחורי האי טראגית יותר מכל אגדה. במאות ה-18 וה-19, בריטניה כלאה אסירים על "ספינות בתי כלא" (Prison Hulks) - בתי כלא צפים ורקובים שעגנו ליד האי. לאחת הספינות קראו בשם המאיים "נקמה" (Retribution).
אסירים, חלקם ילדים בני 10 שנתפסו בכייסות, נכלאו שם לפני גירוש לאוסטרליה. אלו שנחשבו חלשים מדי למסע, פשוט הושארו למות על הספינות. פרופ' אריק גרוב, היסטוריון ימי, הסביר ל-BBC: "הבעיה הייתה שדחסו המון גברים ובנים יחד. אם פרצה מגפה, היא התפשטה במהירות". בשנות ה-30 של המאה ה-19, זו הייתה מגפת הכולרה.
הגופות של האומללים האלה נקברו בקברי אחים לא מסומנים ב"אי המתים", כדי לעצור את התפשטות המחלות. כעת, מאות שנים אחרי, הים חושף את הסוד המקאברי, אבל שמות המתים נותרו בגדר תעלומה. בעוד שמומחי שימור מנסים להציל את מה שנותר, הים ממשיך לשחוק את האי ולפזר את העצמות. כפי שציין הבמאי סאפל: "לאנשים האלה אין כלום. שום אנדרטה, שום זיכרון".