האם צפוי לנו גל עלייה בעקבות בחירתו של זוהראן ממדאני כראש העיר ניו יורק? תמיד שואלים אותי אם אני חושב שיהיה גל עלייה אחרי תקריות אנטישמיות. התשובות הן, תמיד, מורכבות.
בקצרה: ברוב המדינות המערביות, יהודים לא פשוט אורזים מזוודה ועולים לארץ בעקבות מצוקה. המקום היחיד שראינו את זה קורה, היה באוקראינה בשנים האחרונות - וזאת בשל גורם דחיפה של מלחמה וגיוס חובה לגברים. גל העלייה מצרפת, בעשור הקודם, התרחש כ-5 שנים אחרי הפיגועים הגדולים. ב-2012 היה הפיגוע בבית הספר אוצר התורה בטולוז, צרפת. מאותו רגע, החל הדיבור על עלייה לישראל, אך השיא הגיע רק ב-2018, אז עלו לישראל יותר מ-8,000 יהודים מצרפת - כאשר הממוצע השנתי עמד על כ-3,000 פחות או יותר.
אז האם יהודי ניו יורק יעלו כעת לישראל? ממש כמו בצרפת, יהיו כאלה שכעת יחשבו על כך. אך רובם המוחלט, ככל הנראה, לא. תהיה ללא ספק הגירה באזור: ניו ג'רזי, אולי לבוסטון או שמא לאזור וושינגטון הבירה. יהיו רבים שככל הנראה ירצו להגר לפלורידה, שהפכה להיות המעוז הבלתי מעורער של היהודים, בעיקר אלה הנוטים ימינה, בשנים האחרונות. עוד מוקדם מדי לדעת. מאידך, אין ספק שיש כאן נקודת מפנה סוציולוגית.
הרי ראשי העיר לדורותיהם, בעיר היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל, היו קרובים לקהילה היהודית. הם הבינו את החשיבות בכך שיהודים יהיו חלק בלתי נפרד מהקמפיין שלהם, ואף בחיי היום-יום. הם קיימו טקסים מיוחדים סביב חגים יהודיים, תמכו תמיד בישראל באופן מוצהר, וצעדו במצעד למען ישראל בשדרה החמישית במנהטן.
כעת, הכל ישתנה. ראש העיר הנבחר ממדאני, אנטי-ציוני מוצהר, אשר החל את פעילותו הציבורית כחלק מהתנועה לחרמות ומשיכת השקעות מישראל, בוודאי לא יצעד במצעד המסורתי. רחוק מכך. הוא נתמך על ידי יהודים כגון ברני סנדרס, סוציאליסטים, פרוגרסיביים על סטרואידים. המיינסטרים היהודי לא רק שלא תמך בו, אלא קרא שלא להצביע לו. רבנים רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסיים התאחדו.
יהודים מהימין ויהודים מהשמאל פתחו בקמפיינים שונים, ביחד. קבוצות של תחקירנים אספו מידע על עברו הבעייתי של ממדאני.
זה הזכיר כמעט לגמרי את הקמפיין של הקהילה היהודית בבריטניה נגד מועמדותו של ג'רמי קורבין לראשות הממשלה בשנת 2017. גם שם התאחדו כל קצוות הקהילה היהודית בכדי להילחם נגד המועמד האנטישמי. בבריטניה הצליחו, בניו יורק - לא.
למה זה קרה? אולי זה בגלל שבבריטניה הקהילה היהודית כולה קטנה יותר משל העיר ניו יורק בלבד. בנוסף, בבריטניה הקמפיין היה מתואם הרבה יותר. שערי העיתונים היהודיים, שביום יום מתחרים האחד בשני - התאחדו ופרסמו שער דומה עם אותו כיתוב. הרב הראשי התבטא על כך. יש עוד משהו: בקרב יהודי בריטניה, מחקר של ה-Jewish Policy Research ב-2024 פרסם ש-88 אחוז מיהודי בריטניה ביקרו בישראל לפחות פעם אחת, 73 אחוזים הרגישו מחוברים לישראל במידה כלשהי. 63 אחוז הגדירו עצמם כציונים.
המספרים בניו יורק, גם מבלי שצללתי לסקרים, נמוכים יותר. ניו יורק רחוקה יותר מישראל, פיזית ומנטלית. זו קהילה חזקה שלא תמיד מרגישה צורך בקשר עם ישראל - כמובן שאני מכליל, וכי יש כאלה שחיים יום-יום את הנעשה בישראל.
יהודי ניו יורק צריכים לעשות חשבון נפש. האם עשו מספיק? האם הצליחו לשכנע את חבריהם שלא לתמוך באדם השולל את עצם קיומה של המדינה היהודית היחידה בעולם? לצערנו, לחלק מחברי הקהילה היהודית בניו יורק זה לא אכפת, אלא שממש כמו אחרי 7 באוקטובר, ככל הנראה נראה כאן התפרצות גדולה של אנטי-ישראליות שתהפוך במהרה לאנטישמיות טהורה, מהסוג הישן והרע. עוד לא ברור כמה יהודים הצביעו לממדאני, אבל אין ספק שיש חלק משמעותי שכן הצביע לו. זה יהיה בעוכריהם.
בחירתו של ממדאני גם מהווה נקודת מפנה במפלגה הדמוקרטית. הנה אדם כמו ממדאני, פעיל BDS מוצהר, אדם שקורא לאינתיפאדה עולמית, למעצר של ראש ממשלה ישראלי בעוון פשעי מלחמה, יכול להיות ראש עיר מטעם המפלגה. לא סתם עיר, אלא העיר אולי המשפיעה בעולם המערבי ובעולם כולו. זה פתח לעוד ראשי ערים שכאלה. זה פתח ליו"ר מפלגה שיכול להיות אנטישמי, אנטי-ישראלי.
האם זו שקיעתה של הקהילה היהודית הגדולה והחזקה בעולם מחוץ לישראל? אני לא מתיימר להיות כזה שיכול לחזות את הבאות - אין ספק, מה שצפוי לנו בניו יורק הוא רע. רע מאוד. זה ישליך על שאר אמריקה. אני לא רגוע. לא רגוע בכלל. בתקווה שהתהליכים הסוציולוגיים שיתרחשו ייטיבו עם הקהילה היהודית ועם מדינת ישראל.
הכותב הוא העורך הראשי של ג'רוזלם פוסט