שמונה חטופים חללים עדיין מוחזקים בידי חמאס בעזה ובמערכת האזורית, כשישראל במרכזה, כבר נכנסים לקראת שלב חדש בהפסקת האש. זאת לאחר הפצת טיוטת ההחלטה האמריקנית למועצת הביטחון, ולאחר ביקורה המפתיע של ראשת המודיעין של ארצות הברית טולסי גאברד במרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) שבקריית גת.
היוזמה שמבוססת על "תוכנית טראמפ", הוצגה כבר בסוף חודש ספטמבר, וכעת, לראשונה היא משרטטת מבנה משילות וביטחון שאמור להחליף את שלטון החמאס ולבסס שיקום כלכלי אזרחי ארוך טווח.
אז מה בדיוק מונח על השולחן? כדי להבין, ריכזנו את הנתונים המרכזיים, ובעיקר את הקשיים העומדים בפני ישראל מול התוכנית.
מתי התוכנית ובמרכזה, פריסת כוח הייצוב הבינלאומי עתידה להיכנס לתוקף?
לפי כוונת האמריקנים, החל מינואר 2026, חיילי כוח הייצוב יחלו לפעול בשטח. באשר לכוחות זרים, אנשיה של המשטרה הפלסטינית עורכים אימונים כבר בימים אלה בשטח ירדן. לפי נוסח הטיוטה ובאופן רשמי יותר, ההחלטה תיכנס לתוקף מיד עם אישורה במועצת הביטחון, דבר שצפוי לקרות כבר בימים הקרובים. גורמים דיפלומטיים באו"ם מעריכים כי הדיונים יימשכו ימים עד שבועות וזאת בהתאם להתנגדויות אפשריות והוספת סעיפים שונים עד כדי וטו רוסי ואולי אף הסיני.
בשלב הראשון, הנחשב ל"הקפאת מצב יציבה", הפסקת האש הנוכחית תימשך, בעוד תשתיות ממשל המעבר הנקראות "מועצת השלום" Board of Peace (BoP) יוקמו בשטח. ישנן הערכות בלתי רשמיות שמצביעות על כך שכח הייצוב עשוי להתחיל היערכות לוגיסטית בתוך חודש עד שלושה חודשים יום מההצבעה (ינואר לכל הפחות).
אילו מדינות עשויות לשלוח לוחמים לכוח הייצוב (ISF)?
הטיוטה אינה מפרטת רשימה מוגדרת, אך גורמים אמריקאים מעלים רשימה של מדינות הנחשבות כמועמדות טבעיות.
- ארצות הברית - תספק מפקדה, מודיעין, הדרכה ולוגיסטיקה (לא לוחמים על הקרקע).
- טורקיה - בעלת ניסיון מבצעי בזירה האזורית ומנגנוני גישור (ישראל לא תרצה לראות כח טורקי שם. על זה ישראל תטיל וטו מוחלט, והשאלה עד כמה טראמפ ילחץ בנושא. זה עלול להביא למשבר קיצוני ביחסי המדינות).
- אינדונזיה - שנשיאה נצפה בשיחה צפופה עם טראמפ לגבי השקעות במדינתו, אך גם דיבר רבות על הרצון לשלוח כח מצבאו לאזור ובסופו של יום גם להכיר במדינת ישראל (כשזו תכיר במדינה פלסטינית).
- מצרים - שליטה בגבול רפיח וניסיון בתיווך.
- מדינות ערב נוספות - איחוד האמירויות וסעודיה עשויות לתרום מימון ויועצים, טראמפ אף העלה את שמה של קטאר (דבר שצפוי להביא להתנגדות ישראל).
- מדינות נאט"ו - יוון, איטליה, הולנד וקנדה צוינו בעבר בהקשרים של משימות שיטור וביטחון יציבות.
כוח הייצוב יתבסס בעיקרו על כח משטרה פלסטינית שמתאמנים כבר בימים אלה בירדן, ואליו יצטרפו מדריכים ממגוון מדינות בעולם. כאמור, מרגע שהכוח יתפרש בעזה, צה"ל יבצע נסיגה נוספת. שכן, ישראל לא תהיה חלק מהכוח עצמו, אך תשמור על תיאום הדוק בנושאי מודיעין וגבולות.
עד מתי יפעל המנגנון?
ההחלטה מגדירה תוקף מנדט ברור: עד 31 בדצמבר 2027, עם אופציה להארכות נוספות בתיאום עם ישראל-מצרים. המסר: העולם רואה ברצועה שיקום רב־שנתי, לא מהלך קצר טווח.
מה המשמעות עבור הפלסטינים בשטח?
מבנה המשילות החדש שהוצע בטיוטה מבוסס על שלושה דברים: ועדה טכנוקרטית פלסטינית - תושבים מקומיים, ללא זיקה פוליטית, שינהלו תשתיות ושירותים אזרחיים, בנוסף, על משטרה פלסטינית מאומנת - תפקח על ביטחון פנים לצד הכוח הבינלאומי, וכן, על תוכנית רפורמות ברשות הפלסטינית - רק לאחר שתוכיח כשירות מוסדית תורשה לחזור למשול ברצועה.
מי יפקח על כל זה?
ה־BoP, מועצת שלום בינלאומית, תהיה הגוף העליון, טראמפ יעמוד בראשה, ולצידו ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. בין התפקידים שיהיו באחריותם: קביעת סטנדרטים לרפורמות הרשות הפלסטינית, להקים מנהלת שיקום תשתיתי וכלכלי ולפקח על זרימת הסיוע.
ה־ISF (כוח הייצוב) יופעל תחת הנחייה אסטרטגית של ה-BoP, ולא של האו"ם, מה שמשדר אופי יותר "ניהולי" מאשר "שמירת שלום" קלאסית. ישראל, וגם ארצות הברית במובן מסויים, רוצה כמה שפחות מעורבות של האו"ם. איש לא רוצה עוד יוניפיל ובטח שלא בעזה.
המודל מזכיר את "תיקון מוסדות הביטחון בעיראק" אחרי 2003", אך מוסבר בצורה מוקפדת יותר. זאת בכדי למנוע שחיתויות.
מה המשמעות לגבי ישראל?
גורם ישראלי העריך בשיחה עם וואלה: "הדגש על פירוז ותיאום ביטחוני עם ישראל הוא הישג; ראש הממשלה אמר רק אמש כי ישראל תקבע אלו מדינות ישתתפו בכח ואלו לא".
מבחינת ירושלים, עלו כמה יתרונות. כשבין הבולטים: מניעת שיקום יכולות רקטיות, הפרדת סמכות אזרחית־פוליטית והפעלת מנגנון אכיפה חיצוני. עם זאת, עולות גם חששות: באשר למשטרה פלסטינית - נתניהו ניצח לפני 30 שנה על מקהלת: "אל תתנו להם רובים" ועכשיו, הוא נותן ידו, גם אם בלית ברירה להכשרת משטרה פלסטינית, דבר המעלה שאלות.
מה אומרים בארה"ב?
ראשת המודיעין טולסי גאברד אמרה במהלך ביקורה במפקדה החדשה בקריית גת: "זהו מקרה מבחן של מה קורה כשהמדינות מתאחדות סביב אינטרסים משותפים". גורם בפנטגון אמר ל־CNN כי "עזה עשויה להפוך למודל עולמי לניהול אזורי פוסט־מלחמתי".