על פניו, ל"ארבע נוצות" עמדו כל הסיבות הטובות להפוך ללהיט: שני כוכבים צעירים ועולים (הית' לדג'ר קייט הדסון), במאי מבטיח (שקהאר קאפור החתום על "אליזבת", המצויין מ 1998) ואפילו תסריט מתקבל על הדעת. אם קולנוע היה משוואה מתמטית "ארבע נוצות" היה נפתר בקלות של תרגיל חיבור פשוט, כלומר מצליח בענק. אבל קולנוע הוא מדע מופשט ו"ארבע נוצות" היא משוואה עם יותר מדי נעלמים מכדי שיהיה אפשר להגיע בה לתוצאה הקלילה של: "הצלחה". (האם הדימוי הזה היה מופשט מדי? אל תענו לי)
מכל מקום, "ארבע נוצות" הוא דרמת אהבה תקופתית המביאה את ספור אהבתם של הארי (הית' לדג'ר, שנדמה לאחרונה כי מצוייד בשתי הבעות פנים בלבד) ואת'ני (קייט הדסון שתפקידה הטוב ביותר מ"כמעט מפורסמים" גורם לכל עשייה קולנועית אחרת שלה להידמות כשלון) על רקע מאבקה של בריטניה במרד המתיישבים בסודן. הארי אינו שלם עם צדקת ונחיצות המשימה הצבאית אליה הוא נשלח ומחליט לפרוש מהצבא כתוצאה מכך (סוג של סרבנות מצפון פוטוגנית). אבל בהוליווד, כלומר באנגליה של המאה שעברה, כמו בישראל של השנים האחרונות ובכלל, סרבנות מצפון אינה צעד סקסי ואהוד על הבריות.
צעדו של הארי גורם לחבריו לשלוח לו מעטפה ובה ארבע נוצות, סימן למוג לב. נבוך ומבולבל, פלוס נרעש מהידיעה כי הגדוד שלו סבל אבדות במהלך הקרב, הוא מחליט לוותר על כרטיס החבר ב"מצפן" ואורז את הפקלע'ך לכיוון סודן. הארי ההיגייני יוצא לדרך. המטרה: לשוב ולהיות הארי המזוהם. בשביל כבוד צריך לעבוד, ואם זה אומר לקפד כמה ראשים סודנים, מה לא עושים בשביל נשיקה מקייט הדסון?
ואם התקצירון הזה עושה לכם חשק לרוץ ולהשכיר את הסרט, מוטב שתביאו בחשבון שלהוציא מספר תמונות נוף מרהיבות של אפריקה, כמה פריימים בודדים בהם קייט הדסון מחייכת בחן הנערי המקסים שלה וסצינת קרב קטנה אחת בעלת ערך אקשני, "ארבע נוצות" מזכיר יותר מכל את המיני-סדרות הטלוויזיוניות של שבת בבוקר, שאין להן התחלה, אמצע או סוף, ושבכל שלב בו תצטרפו לסרט, לא תהיו תחת הרושם שהחסרתם משהו.
"ארבע נוצות" מתקדם לאט, לאט מדי, אפילו בשביל דרמת אהבה תקופתית. אולי מדובר בחוסר ההחלטיות של קאפור (הבמאי) שהתקשה להכריע בין דרמה על רקע מלחמה לבין שמאלץ רומנטי. אולי הניסיון להכיל גם דיון מוסרי, גם סיפור "רחב יריעה" וגם עיצוב תלבושות מוקפד היה מעל לכוחותיה של ההפקה. אולי האולפנים לחצו. אולי צוות השחקנים הצעיר לא הצליח להיכנס לנעלי התסריט. מי יודע? העיקר הוא ש"ארבע נוצות" מותיר את הצופה עם תחושה של אכזבה.
ואם ציפיתם למצוא את הנחמה שלכם דווקא בתוספות המיוחדות. גם כאן, ניכרת אותה אווירה של חוסר היכולת ללכת עד הסוף. טריילר לסרט (שמישהו יסביר לי בבקשה את ההגיון בצירוף טריילרים, בלי קשר לדי.וי.די הזה), סרטון מאחורי הקלעים וראיונות עם הית' לדג'ר ושקהא קאפור. קייט האדסון נפקדת מרשימת המרואיינים משום מה. ואם בכל זאת תתעקשו לצפות ותשאלו את עצמכם מדוע, אומר שהיתרון הגדול של "ארבע נוצות" על מיני סדרות בכבלים הוא האורך שלו: בסך הכל 127 דקות.
ארבע הנוצות
24.4.2003 / 11:50