במערכת החינוך בישראל יציינו השנה שלושה עשורים לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין - אירוע שהוביל לרעידת אדמה חברתית ופוליטית, ושעדיין נתפס בעיני רבים כנקודת שבר היסטורית של מדינת ישראל.
"לפני 14 שנה לא היה מורה שלא היה ברצח רבין", מספר לוואלה יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב. "היום, יש לי מורים בני 25, 30, שמלמדים בבית הספר. הם עוד לא נולדו כשרבין נרצח. נכון, זה אירוע היסטורי, אבל יש גם מציאות חדשה שמערכת החינוך צריכה להתמודד איתה".
הנושא השנתי של משרד החינוך לרגל יום הזיכרון ה-30 לרצח יצחק רבין הוא: "30 שנה לרצח - מה נלמד?". אלו לא רק פעולות הנצחה או טקסים סמליים, זהו ניסיון ממשי לבצע חיבור בין העבר להווה.
במסמך מדיניות שפרסם המשרד נכתב כי "השנה אנו מבקשים לרתום את יום הזיכרון לרצח יצחק רבין להקשר רחב יותר. החברה הישראלית מתמודדת בשנתיים האחרונות עם השפעותיה של מלחמת חרבות ברזל, על רקע שיבתם של חטופים חיים, החזרתן של גופות החללים, גבורת חיילי צה"ל והתמודדות משפחות הפצועים וחללי צה"ל".
כמו כן הוסיפו כי "אתגרי התקופה מצריכים אותנו, אנשי החינוך, להדהד את המסר כי האחריות היומיומית לדמותה של החברה הישראלית, לביסוס הדמוקרטיה, לחיזוקה ולשימורה, והמחויבות החד-משמעית למיגור האלימות בחברה ובמדינה, מונחות על כתפי כולנו". עוד הוסיפו: "הילדים והנוער הם חלק מדור התקומה הנוכחי וזה מסר חשוב בעניין 'האחריות להמשך בידיים שלנו' המוצג בכרזה של שנה זו".
ד"ר ניר מיכאלי, מהמועצה לחינוך ממלכתי-עברי, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, מתאר תמונת מצב מורכבת: "בפריסה של 30 שנה, באופן גס, אפשר להגיד שמערכת החינוך הממלכתית-דתית נוטה לצמצם את האזכור, ואילו מערכת החינוך הממלכתית-עברית נוטה כן לציין".
עם זאת, לדבריו, גם בבתי הספר שכן מציינים את היום, לעיתים ההתייחסות היא שטחית: "הרבה פעמים ההתמקדות היא ברבין האיש - מהפלמ"ח ועד ראשות הממשלה, ופחות בהקשרים של הרצח הפוליטי, הסכמי אוסלו והמשמעויות לחינוך לדמוקרטיה".
למרות שקיימים חוזרי מנכ"ל שמורים לבתי הספר איך ניתן לציין את היום, בפועל הכוח מצוי בידי מנהלי בתי הספר והמורים:"זה לא בדיוק פיקוח, יש הנחיות או המלצות, אבל יש אוטונומיה רבה לבתי הספר גם בשאלה אם לציין את היום בכלל, וגם באיך לעשות את זה".
מיכאלי מציין שגם החובה לציין את יום פטירתו של דוד בן גוריון איננה נאכפת: "החוק מחייב לציין את יום השנה למותו של בן גוריון וזה בוודאות לא קורה ברוב בתי הספר".
כשנשאל על האווירה כיום בקרב מורים ומנהלים, לאחר אירועי 7 באוקטובר, אומר מיכאלי כי יש חשש שהציון ילך ויצטמצם: "החשש שלי הוא שזה עוד יותר יקטלג כמשהו קונפליקטואלי. יהיה פחות אומץ לעסוק ברצח פוליטי ובשאלות רגישות".
לצד החשש, הוא מצביע גם על פוטנציאל לפעולה: "עמדתנו היא לא רק להזהיר, אלא להציע כלים. אנחנו במועצה מנסים גם להעלות מודעות לחשיבות של העיסוק בסוגיות המשמעותיות, וגם לספק דרכים פדגוגיות איך לעשות את זה".
ד"ר מיכאלי קורא לאנשי החינוך לא לוותר: "רצח רבין הוא לא רק זיכרון היסטורי. הוא מבחן מתמשך לדמוקרטיה שלנו. איך אנחנו מתווכחים, איך אנחנו שומרים על גבולות השיח, ואיך אנחנו מלמדים את הדור הבא לא רק לזכור - אלא גם להבין".
החובה לציין את יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין במערכת החינוך מעוגנת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין (התשנ"ז-1997), ובחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוק קובע מפורשות כי בכל בתי הספר בישראל יש לציין את היום "בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין ובפעולות שתוקדשנה לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".
חוזר המנכ"ל הנוכחי לשנת 2025 מפרש חובה זו ומרחיב אותה, כשהוא מטיל על כלל מוסדות החינוך, ללא הבדל זרם או מגזר, לקיים ביום זה שיעור חינוך, טקס או פעילות חינוכית העוסקים ברצח ובהשלכותיו. מכך, שהמינימום הנדרש ממוסד חינוכי הוא קיום פעילות חינוכית משמעותית ביום י"ב בחשוון, הכוללת עיסוק בשני מוקדים: מורשת רבין והלקח הדמוקרטי־ערכי הנוגע לאלימות פוליטית ולשמירה על שלטון החוק.
מבדיקה של משמר החינוך הממלכתי וקרן ברל כצנלסון, כשנשאלו האם במסגרת ציון יום הזיכרון לרצח רבין הם נמנעים מלדון בנושאים שעשויים להיות מעוררי מחלוקת (כגון ההסתה לרצח או החתירה לשלום), כ-49% מהמורים המשיבים הודו שהם נמנעים מכך.
בקרב המשיבים הנמנעים מדיון בנושאים מעוררי מחלוקת, כ-15% ענו שאין להם כלים חינוכיים לדיון פוליטי או אקטואלי בכיתה, כ-13% ענו שהם חוששים מתגובת ההנהלה, הכיתה או ההורים, וכ-20% אמרו שהם לא מאמינים שזה התפקיד שלהם כמורים. כ-52% טענו שהילדים שהם מלמדים צעירים מדי לדיון בנושא.
הנתון עולה לכ-74% בקרב מורים המלמדים ביסודי, ויורד לכ-15% בקרב מורים המלמדים בחטיבה ובתיכון. עם זאת, יש לציין כי משרד החינוך מציע פעילות מתאימה גם לגילאי יסודי, וחוזר מנכ"ל לא מפרט גיל מינימום לעיסוק החינוכי ברצח רבין. ההנחה שלנו היא כי הבחירה בתשובה הזו מהווה ביטוי לחשש של מורים ומורות לעסוק בתכנים, הן מתחושת חוסר יכולת והן מתוך תפיסה אידיאולוגית של המנעות בעיסוק בנושאים נפיצים.
איתמר קרמר, ראש משמר החינוך הממלכתי: "הממצאים שלנו הם תעודת עניות למערכת החינוך. אנחנו רואים שהמשרד מסתפק בהוצאת חוזר מנכ"ל כמו לצאת ידי חובה. בפועל, המורים אומרים לנו שברוב בתי הספר האמוניים לא תתקיים פעילות בית ספרית, וגם בבתי הספר הממלכתיים יראו כמה תמונות של רבין במדים ויגידו שהבעיה היא הקיצונים בשני הצדדים. זה ההיפך מחינוך, זה ההיפך המוחלט ממורשת רבין. זה לטמון את הראש בחול ולקוות שיהיה בסדר. כדי להילחם בקיצוניות, באלימות, בהסתה, חייבים לדבר עליה, ולתת לילדים שלנו כלים להתגונן מפניה ומפני האנשים שהיו שותפים לה אז והיום".
החובה לציין את יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין במערכת החינוך מעוגנת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין (התשנ"ז-1997), ובחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוק קובע מפורשות כי בכל בתי הספר בישראל יש לציין את היום "בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין ובפעולות שתוקדשנה לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".
חוזר המנכ"ל הנוכחי לשנת 2025 מפרש חובה זו ומרחיב אותה, כשהוא מטיל על כלל מוסדות החינוך, ללא הבדל זרם או מגזר, לקיים ביום זה שיעור חינוך, טקס או פעילות חינוכית העוסקים ברצח ובהשלכותיו. מכך, שהמינימום הנדרש ממוסד חינוכי הוא קיום פעילות חינוכית משמעותית ביום י"ב בחשוון, הכוללת עיסוק בשני מוקדים: מורשת רבין והלקח הדמוקרטי־ערכי הנוגע לאלימות פוליטית ולשמירה על שלטון החוק.
מבדיקה של משמר החינוך הממלכתי וקרן ברל כצנלסון, כשנשאלו האם במסגרת ציון יום הזיכרון לרצח רבין הם נמנעים מלדון בנושאים שעשויים להיות מעוררי מחלוקת (כגון ההסתה לרצח או החתירה לשלום), כ-49% מהמורים המשיבים הודו שהם נמנעים מכך.
בקרב המשיבים הנמנעים מדיון בנושאים מעוררי מחלוקת, כ-15% ענו שאין להם כלים חינוכיים לדיון פוליטי או אקטואלי בכיתה, כ-13% ענו שהם חוששים מתגובת ההנהלה, הכתה או ההורים, וכ-20% אמרו שהם לא מאמינים שזה התפקיד שלהם כמורים. כ-52% טענו שהילדים שהם מלמדים צעירים מדי לדיון בנושא. הנתון עולה לכ-74% בקרב מורים המלמדים ביסודי, ויורד לכ-15% בקרב מורים המלמדים בחטיבה ובתיכון. עם זאת, יש לציין כי משרד החינוך מציע פעילות מתאימה גם לגילאי יסודי, וחוזר מנכ"ל לא מפרט גיל מינימום לעיסוק החינוכי ברצח רבין. ההנחה שלנו היא כי הבחירה בתשובה הזו מהווה ביטוי לחשש של מורים ומורות לעסוק בתכנים, הן מתחושת חוסר יכולת והן מתוך תפיסה אידיאולוגית של המנעות בעיסוק בנושאים נפיצים.
שנה לפני הרצח, רבין שאל: "אנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של קרב ללא תותחים, במלחמה ללא אש, שתהיה אולי מן החשובות והמכריעות בתולדות העם היהודי בדורות האחרונים: המלחמה על דמותה של מדינת ישראל. מי אנחנו? לאן אנחנו חותרים? מהי דמותנו החדשה? איזה עם אנחנו רוצים להיות? איך נחיה עם הסובבים אותנו? האם נהיה 'אור לגויים' או שנהיה 'ככל הגויים'? התשובות, לפחות בחלקן, נמצאות אצלכם". התשובות? עדיין אקטואליות לימינו.
יש לציין כי לצד החשיבות הרבה שהמשרד מעניק ליום הזיכרון, כדוגמת עצרת מרכזית במרכז יצחק רבין שתפתח את אירועי יום הזיכרון, משרד החינוך לא מחייב בטקסים רשמיים בכל מוסדות החינוך, אלא אך ורק ממליץ. "מומלץ ביותר לקיים במהלך היום טקס מוסדי", כך נכתב.
יו"ר הנהגת ההורים, מירום שיף, ציין בשיחה עם וואלה כי הוא בדק עם משרד החינוך וגם עם המנכ"ל, וכי רוב בתי הספר הממלכתיים יקיימו אירועי זיכרון ליצחק רבין. "אני מצפה שכל בית ספר יקיים אותו, כל דבר אחר - מנהל בית הספר לא בסדר".
עם זאת, מנהל עירוני א', פרידן אומר כי ידוע שבמקומות רבים במוסדות החינוך החרדיים וחלק מהחינוך הממלכתי-דתי לא יציינו את היום הזה. "המקום שנותנים לאירוע הזה, מעורר סימני שאלה על רקע המחויבות של מגילת העצמאות והערכים שיצחק רבין גילם בחייו ונרצח לאורם".
"ככל שהשנים חולפות, האירוע הזה הופך להיות אירוע היסטורי, יותר ויותר. תלמידים שלי, עבורם זה היסטוריה רחוקה. אבל כעת הדמוקרטיה הישראלית מאוימת מבית, והאלימות בחברה הישראלית גואה. המילים האחרונות של יצחק רבין: 'האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה', תקפות אולי יותר מתמיד".
מה קורה בבתי הספר? הקולות מהשטח
דורין אושר אלמוג, תלמידת י"ב מרמת גן, סיפרה לוואלה: "יום הזיכרון ה-30 לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, מסמל עבורי את הקרע בעם שהיה אז, ולצערי, קיים גם היום. הרצח הכואב הזה מראה לנו עד כמה ששנאת חינם מסוכנת, רעילה ולוקחת חיים של אנשים. אחרי שראינו מה קרה עולה המחשבה למה שנאת חינם עדיין קיימת ומתי המצב ישתנה? אצלי בבית הספר יהיה טקס וכבר התחילו ללמד על הרצח בשיעורי אזרחות ובשיעורי חינוך. אני אשתתף גם בסיור במרכז רבין ובעצרת הנוער הממלכתית לזכרו בהובלת מועצת הנוער הארצית".
בניגוד לדורין, אצל תומי דניאלי מהוד השרון לא יתקיים טקס בבית הספר. "בבית הספר שלנו לא מקיימים השנה טקס לזכרו אלא שיעור", סיפר. "יצחק רבין היה מנהיג חשוב בתולדות המדינה, שפעל למען ביטחונה וחוסנה של ישראל. לפי דעתי חשוב שנזכור את פועלו ואת הערכים שהוא ייצג - אחריות, מנהיגות, ודבקות בדרך - גם אם לא בהכרח מסכימים עם הדעות שלו. העיקר הוא שנמשיך ללמוד על המקרה החמור של רצח ראש ממשלה במשמרת הדמוקרטיה ועל הפילוג שהוביל לשם".
יהלי וקנין מבאר שבע הוסיף: "אצלנו בבית ספר מציינים את יום הזיכרון לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל בדרך שמאפשרת לנו, התלמידים, באמת להתחבר ליום הזה ולהבין את המשמעות שלו, וכמה שזה נורא שדבר כזה קרה. אנחנו מקיימים שיחות בכיתות, עוברים מערכי שיעור, צופים בסרטונים ומשתתפים בטקס מרכזי. יוצא לנו גם להיכנס להרבה דיונים על איך הגענו למצב הזה, מה הנוער חושב על זה, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו".
"אנחנו לומדים מי היה האיש יצחק רבין ותרומתו למדינה ובנוסף לכך אנחנו מדברים על דמוקרטיה, סבלנות, ועל כמה חשובה האחדות בעם ומה אפשר לעשות כדי לשמור עליה. זה יום שגורם לנו לעצור רגע מכל השגרה, לחשוב על הערכים שלנו כחברה, ולזכור שגם כשיש דעות שונות או חילוקי דעות תמיד צריך לשמור על כבוד ולכבד את מי שמולנו, גם אם אנחנו פחות מסכימים איתו".
הכרזה שנבחרה השנה לסמן את אירועי הזיכרון, עוצבה על ידי היוצר אלעד לחמני, ומבקשת לייצר שיח חזותי וערכי סביב הרצח, בשילוב עם החדשנות של הבינה המלאכותית. "הבחירה לטשטש את תמונתו של יצחק רבין, נועדה לשקף את הזמן שעבר והזיכרון ההולך ומתרחק", הסביר היוצר. "הכרזה מבקשת להפוך את הזיכרון המטשטש לאקט של למידה, חשיבה ושיח".
"הכרזה עוצבה מתוך מחשבה על הרצח כעל צומת היסטורי המלווה אותנו כחברה גם שלושים שנה אחרי", הסביר. "הנושא העיקרי שסביבו נבנתה הכרזה הוא הזמן והזיכרון. מדובר בפרק זמן משמעותי שמאפשר למידה, הפקת לקחים ויישומם, אך גם עלול לטשטש את הזיכרון ואולי אף את הטראומה".
לדבריו, הכרזה מאפשרת להאיר על אחד התפקידים המרכזיים של הבינה המלאכותית בחיינו: מענה על שאלות, ולשאול האם תפקידה לסייע גם במענה לשאלות מוסריות, חברתיות וערכיות? תשובתו של הצ'אט לשאלה "מה נלמד" מהרצח, ותחתיה הכותרת המרכזית מציבים בפני הצופה בכרזה את האתגר: האחריות להמשך בידיים שלנו.
"השאלות הנוספות 'מן ההיסטוריה' שמופיעות בכרזה, על קרעים, אחריות, דיאלוג, חופש ביטוי, סובלנות, אינן מלוות בתשובות, ומעודדות את המתבונן לשאול שאלות באופן פעיל ולנסות לספק להן תשובות. דמותו של יצחק רבין ברקע מזכירה שהשאלות אינן מופשטות או תיאורטיות, אלא מהדהדות על רקע מציאות ממשית".
עצרת הזיכרון לציון 30 שנים לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, תתקיים ביום י"א בחשוון תשפ"ו, 2.11.2025 במרכז יצחק רבין בתל אביב, ותעמוד בסימן "30 שנה לרצח - מה נלמד?".
העצרת תתקיים בהשתתפות שר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך, מנהל מִנהל חברה ונוער, נציג משפחת רבין ונציגי מנהיגויות תלמידים ונוער.
ומה הלאה? "זה אתגר לא פשוט. זה אתגר חיוני ונחוץ, במיוחד בעת הזו", מסכם פרידן. "הדור של הילדים היום הוא הדור שאמור לענות על השאלה: מי אנחנו רוצים להיות? זה לא משהו שרק זוכרים, זה משהו שצריך לחיות".