30 שנים לרצח יצחק רבין, ראש הממשלה ושר הביטחון, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף הקלטות נדירות של רבין מדיונים סגורים. מההקלטות ניתן ללמוד על עיצוב השקפת עולמו המדינית של רבין הרמטכ"ל ורבין במהלך כהונתו הראשונה כראש ממשלת ישראל. בהקלטות רבין נשמע מביע דעותיו על מורכבות הסכסוך הישראלי-ערבי, על האיזון בין עוצמה צבאית לתהליך מדיני, על הבידוד המדיני אחרי מלחמת ששת הימים, על חשיבות הקשר עם ארה"ב ועל הצורך לחזק את צבא היבשה.
אחת מההקלטות היא בעת כהונתו כראש ממשלה, בדיון מטכ"ל ב-22 בנובמבר 1976. רבין מתייחס בדיון זה למגבלות הכוח הצבאי ככלי לפתרון הסכסוך: "העובדות עד היום הזה, של 28 שנות קיום מדינת ישראל, שבתוקף איום צבאי, לא כפיית פתרון מדיני".
דברי הסיכום של רבין בתום כהונתו כראש ממשלה בפני פורום מטכ"ל
באותם ימים, שלוש שנים אחרי מלחמת יום כיפור, ישראל ומצרים אחרי הסכם הפרדת הכוחות מינואר 1974 והסכם הביניים מספטמבר 1975 שבו הצהירו המדינות כי הן "נחושות בהחלטתן להגיע לכלל הסדר שלום סופי וצודק באמצעות משא-ומתן". נשיא מצרים סאדאת פונה אז לדרך מדינית שאף מכונה בתקשורת "מתקפת השלום". רבין רואה ניצנים של הידברות בין המדינות ואומר: "מדינת ישראל חייתה, חיה ותמשיך לחיות בשני מסלולים מקבילים: מסלול המחייב תכנון ומסלול של התפתחויות בלתי צפויות. בין מסלול של מדיניות לטווח רחוק ובמקביל להיות מוכנים לכל מיני תהפוכות שהמזרח התיכון תמיד טמן, טומן ויטמון בו".
בהמשך, הוסיף הסתייגות מהרעיון של שלום כולל: "אני מעריך שהסיכוי להגיע להסדר כולל, שהסדר כולל שמשמעותו שלום אמיתי, הוא לא בהישג יד ב-77. לעומת זאת, אני לא מוציא מכלל חשבון השגת הסכם מרחיק מבחינה מדינית סביב מה שקרוי ביטול מצב המלחמה". כמו רבים הוא התקשה לראות כי תוך שנה סאדאת יגיע לישראל ושנתיים לאחר מכן ייחתם הסכם שלום בין המדינות.
הרצאת רבין בדיון מטכ"ל 1976
ב-20 ביוני 1977, היום האחרון לכהונת ממשלת המערך, כשרבין ראש ממשלה באופן רשמי, אבל בחופשה שאליה יצא אחרי "פרשת הדולרים", הוא אומר בישיבת פרידה מהמטה הכללי: "כאשר דנים בכל עת, במצב נתון, אם זה מדיני אם זה ביטחוני, אני חושב שאי ראיית השלמות הכוללת, אי ראיית הנושא הזה כתהליך יכול להביא למסקנות מוטעות. ומדי פעם צריך לראות מהו הדגש, ולדעת לגשר בין חלום, בין חזון ובין מציאות. מה ניתן להשגה היום וכיצד את מה שניתן להשיג היום להפוך לקרש קפיצה לגבי העתיד".
ביקור הרמטכ"ל רבין במזרח ירושלים ובגדה המערבית
באותה ישיבה הוא אומר גם כי "ישראל בלי עוצמה צבאית לא תתקיים... כאן אין בעיה של איזה פתרון מדיני… מדיניות שחותרת רק למשא ומתן ואיננה מבטיחה במקביל התעצמות צבאית, היא מדיניות שאין לה זכות קיום".
בהתייחסו לסכסוך הישראלי-ערבי אמר רבין: "אף מנהיג ערבי לא מאמין שיש לו סיכוי, לפחות מאז מלחמת ששת הימים, לקיים תהליך מדיני בלי עוצמה צבאית, מתוך הנחה שאני לא חושב שהיא לחלוטין בלתי מוצדקת, שישראל לא תתן סנטימטר אחד, אלא אם יהיה כח. לאף אחד אין אידאולוגיה של ויתור על שטחים".
נאומו של רבין בכנס צנחנים 1967
אחרי קרוב לחמש שנים כשגריר ישראל בארצות הברית ושלוש שנים בראשות הממשלה, ובעיקר אחרי מלחמת יום כיפור, רבין מדגיש באותה ישיבה את החשיבות האסטרטגית של הברית עם ארצות הברית: "לדעתי לא ניתן להגיע למתן יותר עדיפות לתהליך המשא ומתן, לא ניתן להגיע להתעצמות צבאית בלי אספקת הנשק האמריקאי ובלי מימונו על ידי ממשלת ארצות הברית. זה 50% מכל כלי נשק שמגיע לישראל מארצות הברית, וזה עיקר נשקו של צה"ל", אמר.
כבר עשור קודם, עם סיום מלחמת ששת הימים, הדגיש רבין את חשיבות הקשר עם ארצות הברית. על רקע השפעתה הגדולה של המעצמה האמריקאית על מדיניות החוץ והביטחון של ישראל בימים אלו, מעניין לשמוע איך ראה רבין את הדברים לפני קרוב לשישים שנה. אלו דברים שאמר בכנס של הצנחנים אחרי מלחמת ששת הימים: "אם לחזור לצטט את שר החוץ האמריקאי דין ראסק, בכדי להסביר הוא אמר: 'אם אתם רוצים שאנחנו נהיה איתכם בנחיתת התרסקות - בבקשה להתייעץ איתנו בזמן ההמראה'. כלומר- כאשר אתם רוצים שאנחנו נהיה איתכם בשעת מבחן, בזמן מלחמה - בבקשה להתייעץ איתנו בניווט לאן אתם טסים? ומה אתם עושים? ולאן אתם הולכים? וכאשר דין ראסק יישב ליד ההגה במטוס שלנו - אנחנו לא נטוס לאן שאנחנו רוצים".
נראה כי חשיבות הקשר עם האמריקאים גברה אצל רבין אחרי אותה מלחמה. "מאז גמר המלחמה מ-11 ביוני ועד עכשיו, בלי ספק הבדידות שלנו הולכת וגוברת. כמעט אינני רואה מי מושיט לנו יד ממש בשאיפותינו הציוניות", אמר באותו כנס צנחנים. אבל לבסוף ראה את העתיד בצורה אופטימית ואולי אפשר לקחת ממנו היום את מה שאמר אז: "כאשר אני צופה אל העם שישנו היום בארץ ואל העם היהודי שמסביבו ואל הדור הזה, שישנו עכשיו בארץ שעשה את המלחמה הזאת, שחלקו נמצא כאן, אז למרות הבדידות הרבה והקשה והלחצים למיניהם, אני מאמין שאם הדור הזה יכיר במלוא האחריות והאפשרויות הנמצאות בידו - נוכל לעמוד בלחצים ולהשיג את מטרותינו".