בגיל 96, הלך לעולמו השבוע יצחק פרי - מדריך הצניחה המבוגר בישראל. סיפור חייו של פרי מגלם את סיפורו של דור שורדי השואה ששנים ספורות אחרי שיצאו ממחנות המוות, והיו שותפים בתקומת העם היהודי.
פרי נולד בשנת 1929 בשם איגנץ פרייבליג בעיר נירג'הזה שבצפון מזרח הונגריה. מספרם של היהודים עמד על כ-5,000 נפשות ושיעורם באוכלוסיית העיר היה כשמונה אחוזים. במרץ 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה וז'נדרמים הונגרים החלו להעביר את היהודים לגטו שהוקם בעיר. בחודש מאי 1945 גורשו תושבי הגטו בארבעה טרנספורטים למחנה ההשמדה אושוויץ. מאז לא ראה יותר פרי את הוריו ואת אחותו. על זרועו נצרב מספר והוא נשלח לעבוד במתחם של תאגיד הענק אי.גה. פארבן, אותה חברה שגם ייצרה את גז ציקלון B שבו השתמשו לרצח היהודים בתאי הגזים.
לקראת סוף המלחמה הוצא פרי יחד עם אלפי אסירים לצעדת המוות, ששורדיה - נשלחו למחנות בגרמניה, בקרונות רכבת חשופים, בקור כבד. אך לאחר שנה בגיהינום, מצא עצמו לפתע כאדם חופשי. לפני שנתיים בכתבתו של מרדכי חיימוביץ', כתב מעריב, פרי סיפר: "אני רואה שאין אף גרמני, ופתאום יריות מהצד השני. ואני שוב מסתכל החוצה, ובאמת אין אף גרמני, ולקראת הצהריים אני רואה שני ג'יפים עם חיילים שחורים אמריקאים. היינו כל כך מבסוטים. ואלה התחילו לחלק לנו מנות קרב, קונסרבים, ואחרי שנים בלי אוכל האנשים התנפלו על האוכל ומתו מזה. זה קרה ב־2 במאי 1945, ואני שקלתי 29 קילו".
אחרי המלחמה, החל יצחק לעבוד בארגון "הג'וינט", ואחר כך הצטרף להכשרה לקראת העפלה לארץ ישראל. בעיצומה של מלחמת העצמאות הגיע לנמל חיפה. ב-1951 התגייס לצה"ל והגיע לגדוד 890, גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל. בהמשך, צורף לקורס מדריכי צניחה והיה חניך קורס ד'. שש שנים אחרי ששרד את זוועות השואה כשהוא שלד מהלך, הפך הבחור הצעיר, להיות חייל ביחידה שהיוותה אז את חוד החנית של צבא ההגנה לישראל, שהוקם רק שלוש שנים לפני כן.
מאיגנץ פרייבליג - הפך ליצחק פרי. הוא נמנה על דור מדריכי צניחה שנחשבו אגדות בחטיבת הצנחנים. הצנחנים הצעירים קראו לפרי "פריבלינג". "'פריבלינג' היה לכינוי של גבר מרשים מאוד, ענק, מדריך צניחה נהדר, אמיץ", סיפר לוואלה עורך הדין אורי סלונים שהיה מדריך צניחה בראשית שנות ה-60'.
"הצנחנים הצעירים קראו לפרי 'פריבלינג' - כינוי של גבר מרשים מאוד"
"הייתי מדריך צניחה צעיר והגעתי לתל נוף מגדוד 50. אני והחברים שלי, הצברים, מצאנו מדריכי צניחה שהגיעו מאירופה, חלקם כמו פרי- פריבלינג, עם מספרים על היד", סיפר סלונים. "זכורה החוויה הזאת שהם יצאו מחדר האוכל עם שתי פרוסות לחם בכיס. אנחנו לא הבנו אז מה זה אומר להיות ניצול שואה. לא הבנו את הדברים האלה".
פרי השתתף בפעולות התגמול בשנות החמישים ובמלחמת סיני (מבצע קדש) בשנת 1956, כשלקח חלק כמשלח צנחנים בצניחה הקרבית היחידה של צה"ל. במהלך השנים השתתף בעוד פעילויות מבצעיות והדריך דורות של צנחנים בבסיס ההדרכה בתל נוף. בנוסף, נשלח בשנות ה-60' להדריך בקורסי צניחה בצבאות אתיופיה וקונגו.
הוא נישא לאסתר, ולזוג נולדו שלושה ילדים שהביאו לעולם שבעה נכדים וגם נינים. בשנת 2005 השתתף פרי עם נכדו במצעד החיים. בראש המשלחת עמד ראש הממשלה אריאל שרון שאותו פרי לימד לצנוח. 60 שנים אחרי ששרד את מחנה המוות שבו נרצחו הוריו ואחותו, הגיע לשם פרי בחזרה, עם הנכד, שחר, לוחם סיירת צנחנים. הסבא, מדריך צניחה מיתולוגי בצה"ל, וממשיך דרכו ביחידת העלית של הכומתות האדומות.