על רקע המחסור הגובר ועולה ברופאים, ועל רקע הצורך הדחוף בהכשרה איכותית ומקצועית של דור העתיד של מערכת הבריאות, משרד הבריאות הציג היום (רביעי) את השלב האחרון בתכנית הלאומית לשינוי אסטרטגיית ההכשרה הרפואית בישראל. המהלך רחב ההיקף צפוי לשנות מן היסוד את אופן הכשרת הרופאים בישראל.
בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), משרד האוצר, האוניברסיטאות ובתי החולים גובש מהלך שנועד להגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל תוך שמירה על איכות ההכשרה הרפואית.
לפי התוכנית שגובשה, עד שנת 2027 בישראל ילמדו כ-1,700 סטודנטים לרפואה בשנה אחת, שזה כפול ממספר הסטודנטים שהיו בתחילת התהליך (כ-800 בלבד). כאמור, כבר בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ו), שנפתחה לאחרונה, נרשם שיא חדש של 1,400 סטודנטים חדשים בפקולטות לרפואה ברחבי הארץ, זאת בהתאם ליעדים שהוגדרו.
מחסור מתמשך ברופאים והישענות על הכשרות בחו"ל
מערכת הבריאות בישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים: גידול מהיר באוכלוסייה, הזדקנות, עלייה בתחלואה הכרונית ופרישת דור רופאים ותיק ומוכשר. מנגד, ההיצע המקומי של רופאים גדל באיטיות, ורבים מהרופאים החדשים מוכשרים מחוץ לישראל. לפי נתוני ה-OECD לשנת 2023 59% מהרופאים בישראל הוכשרו בחו"ל, הנתון הגבוה ביותר בקרב מדינות הארגון. חלק ניכר מהם למד במוסדות שאינם עומדים בסטנדרטים המקובלים, בעיקר במזרח אירופה.
רפורמת "יציב" מ-2019 חסמה את הדרך לקבלת רישיון רפואה לבוגרי מוסדות אלה, צעד חיוני לשמירה על איכות הרפואה, אך כזה שצפוי להחריף את המחסור ברופאים החל משנת 2026. התכנית החדשה מתבססת על עבודתן של מספר ועדות מקצועיות, בהן ועדת גמזו, ועדת ביאר והוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי, ומביאה בשורה ניהולית ופדגוגית כוללת: השדות הקליניים, בהם מתבצעת ההכשרה המעשית של הסטודנטים, יוגדרו "משאב לאומי" וינוהלו באופן מרכזי כדי להבטיח חלוקה שוויונית בין בתי החולים והפקולטות ולמקסם את איכות ההוראה.
המודל כולל שבעה מרכיבים מרכזיים:
- ניהול כלכלי אחיד: קביעת תעריף אחיד ומקסימלי לשבוע הוראה קליני, כך שהכשרת הסטודנטים לא תהווה נטל כלכלי על בתי החולים.
- אמות מידה להכשרה: הגדרת גודל קבוצות לימוד, זמן מוגן להוראה ותקנים ייעודיים לרופאים־מדריכים (טיוטורים).
- ניהול מרכזי של השדות הקליניים: תוך שקיפות מלאה בין בתי החולים, האוניברסיטאות ומשרד הבריאות.
- הגברת ההכשרה בקהילה: הרחבת לימוד הרפואה מעבר לבתי החולים בלבד.
- בחינת מודל לימודים אחר הצהריים: להתאמה לצרכי השטח ולגמישות בלמידה.
- הקמת רשויות הוראה בבתי החולים: גוף ייעודי שינהל את תחום החינוך הרפואי במוסד.
- ומערך תמרוצים לבתי חולים ולפקולטות: תמיכה תקציבית בהיקף של כ-275 מיליון ש"ח לאורך חמש שנים, בהתאם לעמידה ביעדים של גידול ואיכות. תמרוץ זה יינתן בגין הוראה קלינית במחלקות הליבה- פנימיות, נשים, כירורגיה וילדים בכפוף לעמידה באמות המידה של ההוראה. משנת 2026 ואילך מירב התגמול יינתן על פי צמיחה במספר השדות הקליניים, וזאת כדי לייצר תמריץ נוסף לבית החולים לגדול ל-40 שבועות בשנה, ואף מעבר לכך, ולסייע לו בעלויות המעבר למצב עניינים חדש.
המהלך רחב ההיקף צפוי לשנות מן היסוד את אופן הכשרת הרופאים בישראל. לפי משרד הבריאות, מדובר במהלך רב שנתי המשולב בהשקעות בתשתיות קליניות ופרה־קליניות, בתמרוץ מוסדות ההוראה ובהעצמת הצוותים המלמדים. מטרת התכנית היא לא רק להתמודד עם המחסור בכוח אדם רפואי, אלא לבסס מערכת הכשרה מודרנית, חדשנית ובר-קיימא שיבטיחו כי בוגרי הפקולטות יהיו מוכנים למערכת הבריאות של העשורים הבאים.