מעשי זוועות בעיר שנפלה לידי המורדים בסודאן: "מפרידים גברים מנשים - ויורים בהם"

ימים ספורים אחרי שכוחות המורדים בסודאן כבשו עיר אסטרטגית בחבל דארפור, נאספים עוד ועוד תיעודים למעשי זוועה שבוצעו באזרחים. באחד מהם, מבית החולים הסעודי בעיר אל-פאשיר, נראו ערימות של גופות שרועות על הרצפה. מעשי הטבח אף תועדו בתמונות לוויין מהעיר, שבהן ניתן לראות כתמים אדומים מהאדמה ספוגת הדם.

כוחות ההתערבות המהירה, שניסו לכבוש את העיר במשך שנה וחצי, הטילו מצור קשה על מאות אלפי תושביה. אלו שהצליחו לברוח ממנה אחרי שהצבא איבד את השליטה בה, תיארו ירי חסר אבחנה ואלימות כלפי אזרחים, במיוחד גברים. התקשורת בעיר מנותקת, והמידע ממעט לצאת ממנה.

ארגוני סיוע ופעילים מזהירים מפני סכנה למתקפות נקם על רקע אתני מקרב הזאגאווה, קבוצה אתנית שתמכה בצבא הסודאני. המורדים, שצמחו משורות מיליציות הג'נג'וויד הערביות שביצעו רצח עם בתושבים הלא ערבים בדארפור בתחילת המילניום, הואשמו בינואר על ידי ארצות הברית ברצח עם נוסף.

ניצחון המורדים, לאחר מצור שנמשך שנה וחצי, מבסס את שליטתן בחבל דארפור ומחזק את הפיצול בפועל של סודאן לשני ממשלים יריבים. המורדים, בהנהגת מוחמד חמדאן דגלו, עשויים לנצל את התנופה כדי לנסות להרחיב את שטח שליטתם.

המלחמה, שנמשכת כבר שנתיים וחצי, יצרה את מה שהאו"ם מגדיר כמשבר ההומניטרי הגדול בעולם. עם התפשטות הרעב הקשה, אל־פאשיר הייתה בין האזורים שבהם נרשמה רעב של ממש. תקיפות כטב"מים - שלפי מומחים וגורמי מודיעין סופקו למורדים על ידי איחוד האמירויות הערביות - כוונו לעבר בתי חולים ומוקדי התקהלות אזרחיים בעיר.

איכרם עבד אל-חמיד, יחד עם שלושת ילדיה והנכד שלה, היו בין אלו שברחו מהעיר. בהקלטה קולית שהגיעה לידי רויטרס, סיפרה האישה - שנמלטה לעיירה טווילה - שכל ארבעת הילדים נפצעו במהלך חודשי המצור וההפצצות הבלתי-פוסקות על העיר.

"אנחנו ברחנו והם רדפו אחרינו, הם ירי טילים לפנינו ומאחורינו", סיפרה האישה, שלדבריה איבדה את עקבות בעלה במהלך הכאוס שהתחולל באל-פאשיר. לדבריה, הם נעצרו במחסום עפר שהקימו המורדים סביב העיר, שם הופרדו גברים מנשים.

"הם העמידו את הגברים בשורה ואמרו, 'אנחנו רוצים את החיילים'", סיפרה עבד אל-חמיד. כשאיש מהגברים לא הרים את ידו, אחד מלוחמי כוחות התמיכה המהירה בחר כמה מהם, הכה והרג אותם, אמרה. "הם ירו בהם מול עינינו, ירו בהם ברחוב".

הנשים הועברו לצד השני של המחסום, שם יכלו לשמוע עוד חבטות ויריות, ואז הורשו לעזוב. "החיילים אמרו לנו להמשיך הלאה, והגברים יצטרפו אחרינו, אבל לא ראינו אותם שוב", אמרה.

עדותה של עבד אל-חמיד תואמת סרטונים שצולמו, על פי הדיווחים, במהלך נפילת אל־פשיר, אך שרויטרס לא הצליחה לאמת בשל היעדר סימני מיקום. בסרטונים נראו צעירים שנחקרו על חשד כי הם לוחמים, ואז נורו מטווח קצר.

עדותה מתיישבת גם עם תמונות לוויין שפרסמה המעבדה למחקר הומניטרי של אוניברסיטת ייל, שבהן נראו ריכוזים של עצמים בגודל גוף אדם, מוקפים בגוון אדמדם שעשוי לנבוע מדם, סמוך למחסומי RSF ובאזורים נוספים בעיר.

"אנחנו מזועזעים מדיווחים אמינים על הפרות נרחבות, ובהן הוצאות להורג מיידיות, תקיפות על אזרחים לאורך נתיבי הבריחה, פשיטות מבית לבית וחסימות שמונעות מאזרחים להגיע למקום מבטחים," נמסר בהצהרת צוות הסיוע ההומניטרי של האו"ם בסודאן.

עבד אל-חמיד סיפרה כי נכדה בן החודשיים, שהוריו נהרגו במתקפות במהלך המצור, חלה לאחר שנאלצה להאכילו במזון לבעלי חיים מקולקל. מאז מות אמו לפני שבועיים, סיפרה, הצליחה לתת לו חלב רק פעם אחת, והאכילה אותו בתמיסת מלחים לשתייה עד שהגיעו לטווילה.

ארגון "רופאים ללא גבולות" אמר שבבדיקת סינון שנערכו בשבוע שעבר לעקורים שהגיעו לטווילה מאל־פאשיר, נמצא כי 75% מהילדים סובלים מתת־תזונה חמורה, ו־26% מהם מתת־תזונה קיצונית. טווילה מאכלסת כעת כ־800 אלף עקורים, רובם מאל־פאשיר וממחנה העקורים הסמוך זמצם.

לפי מוחמד רפעת, מנהל תחום סודאן בארגון ההגירה הבינלאומי, יותר מ־26 אלף בני אדם נמלטו מאל־פאשיר ביום ראשון וביום שני, אך פחות מ־2,000 מהם הגיעו לטווילה. ההערכה היא שכ־250 אלף בני אדם נותרו באל־פאשיר לקראת סיום המצור.