ההולנדים יצאו היום (רביעי) לקלפיות כדי להכריע אם להמשיך בקו הלאומני נגד מהגרים של איש הימין הקיצוני חירט וילדרס, שהפיל את הקואליציה השמרנית הקודמת לאחר שנתיים רצופות עימותים, או לחזור אל המרכז הפוליטי.
בעוד שמפלגות ימין קיצוני מובילות בסקרים בבריטניה, צרפת וגרמניה, הבחירות בהולנד מהוות מבחן לשאלה אם הפופוליזם האירופי עדיין מתרחב או שמא הגיע לשיאו.
וילדרס, שנחשב למעריץ מוצהר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, זכה בבחירות 2023 בהישג היסטורי כשהוביל את מפלגתו למקום הראשון והקים קואליציה שמרנית, אך שותפיו סירבו לתמוך בו כראש ממשלה. הוא פירק את הממשלה ביוני האחרון לאחר שזו דחתה את תוכניותיו להקשחת מדיניות הפליטים.
היתרון המשמעותי של מפלגת החירות של וילדרס הצטמצם, ולפי הסקרים הוא נמצא כעת כמעט בשוויון עם יריביו מהימין המרכזי ומהשמאל.
כל ארבע המפלגות המרכזיות - בהן המפלגה הליברלית־שמרנית והמפלגה הנוצרית־דמוקרטית - הבהירו כי לא יצטרפו לקואליציה בראשותו של וילדרס. המשמעות: גם אם מפלגתו תזכה, סביר שלא יוכל להרכיב ממשלה, אלא אם ינצח בפער גדול מהצפוי.
הקלפיות נפתחו כבר ב־6:30 בבוקר כדי לאפשר למשכימי קום להצביע. המדגמים הראשונים צפויים להתפרסם עם סיום ההצבעה בשעה 21:00 בערב.
הפוליטיקה ההולנדית הפכה בשנים האחרונות בלתי צפויה, והקמת ממשלה יציבה היא תהליך ארוך שעלול להימשך שבועות ואף חודשים. לפי הסקרים, כמעט מחצית מהבוחרים עדיין לא החליטו למי יצביעו ימים ספורים לפני הבחירות.
וילדרס, מהוותיקים שבמנהיגי הימין הקיצוני באירופה, ידוע בעמדותיו האנטי־אסלאמיות וחי תחת אבטחה כבדה בעקבות איומי רצח. הוא מבטיח לחסוך כסף ציבורי באמצעות דחיית כל בקשות המקלט - צעד שיפר את אמנות האיחוד האירופי - להחזיר גברים אוקראינים לארצם ולהפסיק סיוע לפיתוח לטובת השקעה באנרגיה ובבריאות.
במקביל, מפלגת D66 מהמרכז־שמאל הצליחה למשוך תשומת לב בחודש האחרון בזכות הופעותיו האנרגטיות של מנהיגה הצעיר, רוב יטן, בן 38.
עם מסר קמפיין המזכיר את "כן, אנחנו יכולים", יטן מבטיח תנופה בבנייה למגורים והשקעה משמעותית בחינוך, ומדגיש את הצורך בשינוי לעומת שנות שלטונו של וילדרס.
"אנחנו סובלים כבר 20 שנה מאותה שיחה פוליטית על מדיניות מקלט, בלי שום תוצאה", אמר בעימות הטלוויזיוני האחרון לפני הבחירות. "המטרה שלי היא שבתוך ארבע שנים כבר לא נצטרך לדבר על זה בכלל, כי הבעיה תיפתר".
בעיירת הדייגים וולנדאם, שליד אמסטרדם, אחד ממעוזיו של וילדרס, רבים נותרו נאמנים לו, גם לאחר שהממשלה הקודמת לא הצליחה להקשיח את מדיניות ההגירה או לטפל במשבר הדיור החריף.
"אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, ולכן אני מצביע למפלגת החירות. קודם כל האנשים שלנו", אמר יאפ שילדר, בן 40, בעל חנות דגים ופוליטיקאי מקומי.
אך המפלגה איבדה חלק מתומכיה למפלגה הנוצרית־דמוקרטית, שמנהיגה החדש אנרי בונטנבל קורא ליציבות שלטונית ולחזרה לערכים מסורתיים.
מומחים סבורים כי הירידה בתמיכה בווילדרס, המחזיק בעמדות פרו-ישראליות, נובעת מהכאוס בקואליציה הקודמת ומהתסכול הציבורי מכך. ההערצה הגלויה שלו לטראמפ, לצד התחושה שנשיא ארצות הברית בוחן את גבולות הדמוקרטיה, מרתיעה חלק מהבוחרים.
"לא הייתי ישנה בשקט בלילה אם הוא ינצח", אמרה גרטה בלקבורן, פנסיונרית מוולנדאם ופעילה במפלגת הלייבור־הירוקים המקומית.